א. בר"ה לא. עשרה גליות גלתה סנהדרין וכו' מבית שערים לציפורי מציפורי לטבריא. וברש"י כתב ששלשתן בימי רבי ולכל מקום שעבר לדור גלתה סנהדרין עמו ומבואר שבסוף ימיו דר בטבריא (אחר שכבר דר בבית שערים ובציפורי. וצ"ב לישבו עם המבואר בכתובות קג: שרבי נסתלק בציפורי [שהובא שם בימי חליו כי מדליא ובסים אוירא].
ב. בהמשך להנ"ל בגמ' שם וטבריא עמוקה מכולן ופירש"י שפלים היו מכל גליות שלפניהם. וכן מבואר שם שרבי היה בטבריא בזמן אנטנינוס וכן מבואר בע"ז י: וצ"ב ממה שמבואר ברש"י ב"מ לג: שבכל ימי התנאים לא יכלו לכתוב המשנה מחמת שלא היה שלום מלכות עד ימי רבי "שנשא חנו בעיני אנטונינוס" וזה היה כאמור בזמן טבריא.
ג. בהמשך שם בר"ה לא: מובא המשנה כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום לכל רוח וכו' ומבואר שם שלוד הוא מהלך יום מירושלים לצד מערב. והנה במשנה ריש גיטין איתא מכפר לודים ללוד. [שגם שם מצריך ר"א לומר בפ"נ ובפ"נ] ומבואר שכפר לודים חו"ל וסמוכה ללוד. ועכשיו מצד הירדן היה מרוחק מהלך ב' ימים כמו שנתבאר [מהלך יום מירדן עד ירושלים ועוד יום מירושלים ללוד] ומצד מערב היה מרוחק 380 פרסאות שהרי א"י 400 על 400 פרסה ומצד צפון ודרום היה מרוחק מכל צד 200 פרסה שהרי ירושלים טבורה של א"י וא"א לקיימו אלא בין צפון לדרום. [ולמרות שבגיטין ד. מבואר שכפר לודים מובלעת בתוך א"י מוכח שם ברש"י דהוא לכל היותר ד' או ה' פרסאות].
ד. כפי הנתבאר לעיל בין כפר לודים ללוד יש לכל היותר ד' או ה' פרסאות ובגיטין שם מבואר דהיינו כמפומבדיתא לבי כובי. ובסוכה כו: כתב רש"י דבפומבדיתא לבי כובי יש ו' פרסאות.
ה. בהמשך למשנת גיטין מבואר שם שעכו בגבול צפוני של א"י ובגיטין ז: מבואר שרצועה יוצאת מעכו לכיוון צפון שנמשך שם א"י עד כזיב. ואילו בע"ז כה: מובא מעשה בתלמידי ר"ע שהיו הולכים לכזיב פגעו בהם ליסטים אמרו להן להיכן אתם א"ל לעכו, הלוהכו עמהן כיון שהגיעו לכזיב פירשו ומבואר שם דהליסטים היו מארץ ישראל. נמצא שבאו מא"י והגיעו לכזיב קודם שהגיעו לעכו וזה סותר הסוגיא דגיטין הנ"ל.