משולש כתב:בברכה המשולשת כתב:
כאמור, לצערי, עדיין לא ראיתי את הספר, ולכן ייתכן שלכל הערותי יש התייחסות שם. אני מגיב רק לציטוט שהובא כאן:
א. תוס' (ד"ה קרקפתא) היו ספרדים?
ב. דברי הרשב"י הם באמת אזהרה חמורה, לא הפחדה סתם.
ג. מותר להעריך גם גדול"י שלא סוברים כמנהגי ארץ אשכנז.
(ד. גילוי נאות: אני הקטן לא הנחתי תפילין בחוה"מ גם כשגרתי בחו"ל בצעירותי, כהנהגת אדוננו הגר"א.)
א. מה בדברי התוס' נראה לכב' ספרדי? הנה לשונו: קרקפתא דלא מנח תפלין - אם עוסק בתורה כמניח תפלין דמי דאמר במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפלין ורבינו תם מפרש דהכא כשהמצוה בזויה עליו שמגונות עליו רצועות של תפלין שבראשו אבל אם ירא להניח משום דבעינן גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאיתא בריש במה טומנין (שבת דף מט. ושם) והוא דואג כל שעה שמא לא יוכל להזהר לשמרה בטהרה ובקדושה הא ודאי אין עליו דין פושעי ישראל בגופן וכל הני דשמעתין בשלא עשה תשובה אבל עשה תשובה אמרינן ביומא (דף פו.) דתשובה תולה ומיתה ממרקת.
ב. בסעיף זה כבודו מתווכח רק על הניסוח ולא על תוכן הדברים. בכל זאת אביא דוגמא ממה שהביא מ"סדר משנה" (יש שם עוד מקורות כאלו) "למה זה היה צריך מרן ז"ל (הב"י) להפחיד אותנו במה שרבי שמעון בר יוחאי ע"ה מפליג באיסורו בדברים שהם מעלומי עין השכל האנושי".
ג. מי לא העריך?
ד. האם כב' נוהג כגר"א לכל עניין, למשל חתימה בשם ב'בורא נפשות' ו'מודים דרבנן'?
א. כוונתי היתה לרמוז שהפחד מהנחת תפילין (בכל יום) היה נחלת יהודים רבים בצרפת באותה מידה שהיה כך בספרד.
ב. נכון, זו היתה הערה ניסוחית. ולא כל סגנון שמותר לסדר משנה לנקוט בו מותר גם לבני דורינו.
ג. ליחס לחכמי ספרד (ואיטליה) פחד לא הגיוני זה לא להעריך. אפשר היה לכתוב באותה מידה שמנהג ספרד השתנה בגלל האזהרה החמורה שבזוה"ק, בלי להציע כיוונים שמשתמע מהם שהיתה זו החלטה לא רציונלית.
ד. בודאי.