א. ראיתי בחיפוש באוצה"ח בספר ענף עץ אבות עמ' מח
(57 באוצה"ח) שמה שאומרים על רבי מאיר הוא טעות והוא רבי ירמיה.
ושם בעמ' קכג
(130 באוצה"ח): הודה לי רבי (האר"י) שהוא רבי ירמיה ולא רבי מאיר.
ב. והרמב"ן בתורת האדם
(שער הסוף, ענין ההוצאה) מביא להירושלמי בכתובות פי"ב ה"ג (ובכלאיים פ"ט ה"ג): "ר' ירמיה מפקד אלבישוני חוורין חפתין, יהבון מסאני ברגלי, וחוטרא בידי, ויהבוני על סטרי, אין אתא משיחא הא אנא מעתד" כלומר ר' ירמיה ציווה השכיבוני על צידי כדי שאוכל לקום מהר לקראת משיח שיבא אל הסנהדרין (והיא בטבריא).
ג. ויתכן שמכאן יצא לאומרים שהוא קבור מעומד כדי שיזדמן לו ללכת מיד לקראת משיח.
ומסורת זו איננה ותיקה כ"כ, שהרי את מצבת השיש המעומדת על קברו עשו רק בשנת תרכ"ז,
viewtopic.php?f=7&p=453069&sid=1cf69408d5c7b3763f1ea14732574a90#p362797אלא שהרמב"ן מביא בגירסת הירו' לפנינו שר' ירמיה ציווה ישכיבוהו על הצד ולא בעמידה.
ד. אך הנה עיקר הגירסא הזאת 'על סטרי' או 'על סיטרא', מוטלת בספק, ראה בספר 'על הירושלמי' מר' שאול ליברמן, עמ' 24
(אוצה"ח 23) שהביא גירסת הראשונים 'אסטרטא' כלומר שיקברוהו בצד הדרך (סטרטיא), כדי שיבא מיד לקראת משיח. ותמך יסודותיו שזו הגירסא הנכונה, כי בב"ר פרשה ק' אמרו האי מעשה בלשון אחר: "והבו יתי על אורחא" = על האורח/הדרך.
ה. לפ"ז המדובר לא על רבי מאיר, אלא הוחלף רבי ירמיה ברבי מאיר, ולא זו בלבד שלא מצאנו רמז בחז"ל שיקברוהו בעמידה - אלא גירסא שיקברוהו על הצד, אבל הגירסא האמיתית נראית שיקברוהו על הדרך! ואכן רבי ירמיה קבור על הדרך ממש.
(מלון גני חמת הידוע לשימצה לצד כביש 90 שעל הכינרת).
דברי הנ"ל הינם ע"פ דברי חכ"א שיחי'.
ו. שוב ראיתי בספר הגלגולים לרח"ו הקדמה לז שכ': ונראה לענ"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם.
הנה כי כן השערת בני אדם זו, הינה הרבה יותר מוקדמת משנות התר"כ (וכמו שמעיד הרח"ו), אלא דרפיא בידיה דהרח"ו אם האריז"ל הסכים עמו ע"ז. ושוב יש מקום לפקפק בזה כמו שהערתי לעיל.
והסברו של הרב מוצפי בדעת רח"ו לא יכולה להיות חזקה יותר מדברי רח"ו בעצמו שכותב שרפיא בידיה, ולא שכך האריז"ל אמר לו.