עלי עין כתב:בפסקיתא רבתי פרק יב:
"הרי צריך אדם אם היה עובר בין הקברות והיה יודע שצדיק קבור שם צריך להזכירו במעשיו אמר שלמה זכר צדיק לברכה".
כמו כן מצינו בהקדמת הזהר כשרבי אבא פקד את קברו של רשב"י שדבר בשבחו, והרבה פעמים בזהר מוזכר מה שדברו בשבחו של רשב"י [כמובאים בתיקוני ליל ל"ג בעומר], בחייו ובמותו.
משולש כתב:יש כמה פיוטים לכבוד משה רבינו. (בשמחת תורה למשל)
יש פיוטים לכבוד אליהו הנביא. (במוצ"ש או ברית)
צביב כתב:שמעתי ממקובל מפורסם שליט''א שיש לו שאלה
על המדפיסים, המדפיסים את שבחי רשב''י בסידור
תנא קמא כתב:בל"ג בעומר אנו רואים דבר מעניין, שיש דגש מיוחד על שבחי רשב"י, ושרים לכבוד התנא האלוקי וכו' !!!, וכל בר יוחאי ואמרתם הכל מדבר בשבחו, מה המקור שיש לשבח את התנא? ומה הענין שבו?
בברכה המשולשת כתב:יש הרבה שירים לכבוד חכמים (וגם לכבוד אחרים) מתקופת משוררי ספרד
צביב כתב:אמר שהסידור נועד לשבחי הבורא בלבד
תנא קמא כתב:בל"ג בעומר אנו רואים דבר מעניין, שיש דגש מיוחד על שבחי רשב"י, ושרים לכבוד התנא האלוקי וכו' !!!, וכל בר יוחאי ואמרתם הכל מדבר בשבחו, מה המקור שיש לשבח את התנא? ומה הענין שבו?
לעומקו של דבר כתב:ובטח בפיוטים עוד הרבה ומשולש בטח ידע לציין.
משולש כתב:משירי הדלקת תוא"י (אולי זה משהו שכולם מכירים, לי זו פעם ראשונה)
"הייליגער רשב"י נפשי חולת אהבתך".
קו ירוק כתב:משולש כתב:משירי הדלקת תוא"י (אולי זה משהו שכולם מכירים, לי זו פעם ראשונה)
"הייליגער רשב"י נפשי חולת אהבתך".
זה כבר גובל בכפירה. על אף שניתן להסביר שהכוונה לדברי תורתו.
כבר העירו לעיל שבין משוררי ספרד היו ששרו שירים או כתבו שירים לכבוד אנשים חשובים. זו היתה דרכם. ראה גם במגילת אסתר עם פי' הגר"א ויוסף לקח, שיר שכתב בעל היוסף לקח (רבי אליעזר אשכנזי - בעל המעשי ה') מגילת שיר ושבחה על דון יוסף נשיא.
במחוזות האשכנזים מעולם לא היה דבר כזה, והתפתחות המנהג הזה דרך קהילות הירושלמים והחסידים, זה באמת תימא רבתא. לא נראה שיש בזה כל ענין, ואדרבא.
ומה דאמרו שאומרים שבחו על קברו, מה זה ענין לכל מקהלות תלמודי התורה שבכל אתר ואתר. ואף בחתונות בשנים האחרונות, פעם שרו בחתונות ניגוני מירון יפים, היום זה לא 'מודרני', אז שרים בר יוחאי..
מים רבים כתב:לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי
תמיד הפריע לי לשמוע כששרים זאת בניקוד כמו "אלוקי נשמה שנתת בי"
שפירושו אלוקים שלי
יש לציין שרק כך השיר מתחרז אז אולי זהו כן הניקוד המקורי?
אשמח לשמוע את דעתכם
חיימשה כתב:יש ספורט חביב במיוחד בחוגים מסוימים, לכנות כל ביטוי שחורג ממה ששמעו בילדותם בד' אמות מצומצמות, כפירה. לפעמים עושים הנחה בנדיבות לב,.( כשזה יוצא ממש מגוחך) ומשתמשים בביטוי' 'גובל בכפירה''.
ואני הקטן אומר לכם, תרגיעו, זה קנאה, או גובל בקנאה...
ויודעני מכלי ראשון ממש, על בן ישיבה שאוותה נפשו לנסוע לר''ה לאומן, וחברו הפך את העולם למנוע אותו בטענות של כפירה ודורש אל המתים,( וכידוע ששם זה הכי קיצוני וכפי שנכב''ב), לבסוף נמנו להכנס למרן הגראי"ל זצוק"ל, ותשובתו היתה באופן שגיחך ממש על ההקצנה של מושג ה''חשש כפירה'', ואמר לו למוכיח, הוא רוצה לנסוע הוא יכול לנסוע.
סגי נהור כתב:בזה"ק מתוארים כל מיני שבחים ששבחו חכמים את רשב"י, מה שלא מצינו אצל תנאים אחרים (יעויין בארוכה ס' שבחין דרשב"י להריא"ז מרגליות). ויש לזה ביאורים ע"פ הסוד. וכנראה זה גם יסוד השירים הנ"ל.
קו ירוק כתב:חיימשה כתב:יש ספורט חביב במיוחד בחוגים מסוימים, לכנות כל ביטוי שחורג ממה ששמעו בילדותם בד' אמות מצומצמות, כפירה. לפעמים עושים הנחה בנדיבות לב,.( כשזה יוצא ממש מגוחך) ומשתמשים בביטוי' 'גובל בכפירה''.
ואני הקטן אומר לכם, תרגיעו, זה קנאה, או גובל בקנאה...
ויודעני מכלי ראשון ממש, על בן ישיבה שאוותה נפשו לנסוע לר''ה לאומן, וחברו הפך את העולם למנוע אותו בטענות של כפירה ודורש אל המתים,( וכידוע ששם זה הכי קיצוני וכפי שנכב''ב), לבסוף נמנו להכנס למרן הגראי"ל זצוק"ל, ותשובתו היתה באופן שגיחך ממש על ההקצנה של מושג ה''חשש כפירה'', ואמר לו למוכיח, הוא רוצה לנסוע הוא יכול לנסוע.
טוב שלפחות הקטנת..
פסוק שבו אנו משתמשים לאהבת ה' לא ניתן להיאמר על בני אדם, אף ש'תירא' לרבות ת"ח.
וסליחה מחו"ר שהגיבו לדברי, לא בכוונתי לעשות פולמוס או לקנטר, אבל את"ל השיר הנ"ל זו הקצנה חסידית אופיינית, וזה גם שורש הויכוח, ששורשו במילה שכתבתי.
קו ירוק כתב:חיימשה כתב:יש ספורט חביב במיוחד בחוגים מסוימים, לכנות כל ביטוי שחורג ממה ששמעו בילדותם בד' אמות מצומצמות, כפירה. לפעמים עושים הנחה בנדיבות לב,.( כשזה יוצא ממש מגוחך) ומשתמשים בביטוי' 'גובל בכפירה''.
ואני הקטן אומר לכם, תרגיעו, זה קנאה, או גובל בקנאה...
ויודעני מכלי ראשון ממש, על בן ישיבה שאוותה נפשו לנסוע לר''ה לאומן, וחברו הפך את העולם למנוע אותו בטענות של כפירה ודורש אל המתים,( וכידוע ששם זה הכי קיצוני וכפי שנכב''ב), לבסוף נמנו להכנס למרן הגראי"ל זצוק"ל, ותשובתו היתה באופן שגיחך ממש על ההקצנה של מושג ה''חשש כפירה'', ואמר לו למוכיח, הוא רוצה לנסוע הוא יכול לנסוע.
טוב שלפחות הקטנת..
פסוק שבו אנו משתמשים לאהבת ה' לא ניתן להיאמר על בני אדם, אף ש'תירא' לרבות ת"ח.
וסליחה מחו"ר שהגיבו לדברי, לא בכוונתי לעשות פולמוס או לקנטר, אבל את"ל השיר הנ"ל זו הקצנה חסידית אופיינית, וזה גם שורש הויכוח, ששורשו במילה שכתבתי.
דרומי כתב:תסלח לי הרב חיימשה, אבל כשם שיש מנהג מגונה בחוגים מסויימים לומר על כל דבר שנראה להם מוזר שזה 'גובל בכפירה' (כמו שהארכת לעיל בטוב טעם ודעת), כך יש מנהג בחוגים (אחרים?) לומר על דברים שקשה להם להסביר 'זר לא יבין זאת'... ואני אומר, חבל להשתמש בביטויים קיצוניים משני הסוגים, כולנו בני אב אחד נחנו (ואין 'זרים' בתוכנו) ועם קצת מאמץ נוכל להבין איש את רעהו גם אם לא נסכים תמיד למה שהוא אומר
קו ירוק כתב:פסוק שבו אנו משתמשים לאהבת ה' לא ניתן להיאמר על בני אדם, אף ש'תירא' לרבות ת"ח.
קו ירוק כתב:לא שמעתי את כל אותם 'מתחסדים' משוררים די הייליגער משיח - נפשי חולת אהבתך.
ויש חילוק נכבד בין שהנפש מתאווה לזכרון כלשהוא לבין בקשת האהבה מרשב"י.. ע"ד חולת אהבה אני, שחולה היא לאהבתו יתברך
אוהב אוצר כתב:לכאורה השאלה של פותח האשכול היא על ר' שמעון לביא ועל הבן איש חי - הלא כן?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים