ליטוואק פון בודאפעסט כתב: ומה שהתחדש בשנים האחרונות, באה אכן מהחילונים.
דרומי כתב:כל האומר 'אין לי אלא תורה' - ...
ופעמים שביטולה של תורה הוא קיומה.
פרנקל תאומים כתב:נו נו, קצת דאית על כנפי הגוזמא והדמיון.
אש משמים כתב:דרומי כתב:כל האומר 'אין לי אלא תורה' - ...
ופעמים שביטולה של תורה הוא קיומה.
זה מה שכתבתי. כל ביטול תורה שמביא לקיום התורה מותר כי אין בעולם דבר חוץ מקיום התורה.
לא ראיתי את הלימוד תורה הגדול שבא מביטולה ולב יודע מרת נפשו.
דרומי כתב:ברוסיא הקומוניסטית חינכו שמה שלא רואים בעיניים לא קיים. וידוע הסיפור בזה.
לעניננו, לא הכל אפשר לראות בעיניים בן רגע.
דרומי כתב:ברוסיא הקומוניסטית חינכו שמה שלא רואים בעיניים לא קיים. וידוע הסיפור בזה.
לעניננו, לא הכל אפשר לראות בעיניים בן רגע.
אש משמים כתב:דרומי כתב:ברוסיא הקומוניסטית חינכו שמה שלא רואים בעיניים לא קיים. וידוע הסיפור בזה.
לעניננו, לא הכל אפשר לראות בעיניים בן רגע.
ידוע בשם החזו"א שהאיסור הגדול ביותר הוא להיות טיפש.
כשתמצא את זה שהנסיעה לרשב"י במירון הוסיפה לו בלימוד התורה תספר לי, כי לי נראה שאלו שזה מוסיף להם בלימוד לא עוזבים את הלימוד גם לזה..
דרומי כתב:מי שמסתכל במציאות מסביבו רואה את האמת לאמיתה, שיש הרבה לומדי תורה שצמאים בצמאון עז לענינים שמשום מה פחות מקובלים במחוזותיהם. ובהמשך לדימוי מרוסיא הקומוניסטית, יש גבול עד כמה אפשר לדכא רגשות מסויימים ולא לתת להם ביטוי. ולפעמים כשחונקים רגש מסויים בכוח הוא מתפרץ בדרך קשה וכואבת, וחבל. ה' יעזור.
דרומי כתב:דברים אלו נאמרו לפני שנים רבות, כמובן. ברור לי שהיום זה היה נאמר באופן הרבה יותר חיובי.
משולש כתב:פרנקל תאומים כתב:נו נו, קצת דאית על כנפי הגוזמא והדמיון.
אין לי מושג מהי דעתם של אברכים ליטאיים רבים.
אבל אני מאוד אבין אנשים שרואים חגיגה ענקית מרגשת ושמחה כזו, במעמד רבבות יהודים, בתוך הפסטורליה של הרי הגליל הירוקים, באמצע ימי הספירה הקודרים, וגם אפשר לעשות את זה "לשם שמיים". אז למה לא?
גם רוקדים ונהנים, וגם מקיימים בזה מצוה.
גם אני חושב שבל"נ באיזו שהיא הזדמנות אסע פעם למירון בל"ג בעומר. זו נשמעת באמת חוויה מיוחדת אז למה לא?
משולש כתב:ובאמת שאלו, אם כן למה אין מכתבים על ביטול תורה של בין הזמנים, או ביטול תורה של השתתפות בעצרת פלונית או אלמונית?
והתשובה כנראה שעל דברים שצריך לעשות אותם, לא נאמר "ביטול תורה", וזאת אומרת שלדעת הרבנים הנ"ל אין צורך בנסיעה זו, (או לכה"פ אין צורך מספיק) ולכן זה נחשב ביטול תורה.
דרומי כתב:איני מכיר את החברים כאן בזהותם האמיתית ובגילם, אולם אני מתרשם שהכותבים ה'מקטרגים' (בלשון הכותרת של האשכול, שנוסחה על ידי 'ליטאי'...) הם ברובם מבוגרים יותר, ואילו הכותבים ש'מסנגרים' הם יותר צעירים. אם אני מפרש את הדברים נכון, הרי שנוצר רושם שה'מבוגרים' לא מספיק מבינים את הלך רוחם של הצעירים, ואינם מזהים את העובדה שחל שינוי מסויים שאי אפשר להתכחש לו.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:רק להזכיר, שאין כאן מורשת חסידית ליסוע מירונה בל"ג בעומר. זה מנהג חדש, שתלו אותה לאחר המעשה בדברים שמצאו בספרים וותיקים. אשכול זה לא צריך לגלוש ל׳מאי חסידות ומאי התנגדות׳. אולי לפורום חדש של ׳אשכנזים וספרדים׳, משום שיש ספרדים, לא כולם, שיש להם מנהג בזה.
מנהג פירוש שכך נהגו בדורות שעברו, וקבלו אותו דור אחר דור. כגון מנהג הושענות וכדו׳. גם אחרי שנסע האריז"ל למירון, עבור החלאקה של בנו, לא הוקבע הדבר כמנהג. ומה שהתחדש בשנים האחרונות, באה אכן מהחילונים. לקרות להנסיעה החילונית בשם ׳בעיא׳ מביאה לידי גיחוך, שאלמלא הם, לא היו נוסעים החרדים היום. אולי לא היו מוצאים את המראה מקומות, או שהיו דוחים אותם כמו מראה מקומות אחרות שטרם מצאו את מקומם בהנהגות הציבור.
דודי צח כתב:לכאורה יש פשוט צירוף מקרים של שינויים טכניים + שינויים תרבותיים + שינויים דמוגרפיים + שינויים מנטליים + שינויים קהילתיים, אשר כל אלה מביאים וגורמים לעלייה גדולה יותר ויותר למירון, ולביטול כמה וכמה יסודות ההתנגדות.
שינויים טכניים - במקום טרחה שלקחה כמה ימים לנסוע למירון לפני 70 שנה (כמו שסיפרו לי הזקנים דהיום), וכעבור זמן זה לקח 'רק' 18 שעה בערך לפני 40 שנה (כך סיפרו לי ההורים דהיום), הנה כיום נוכל לנסוע הלוך וחזור, להתפלל שחרית בירושלים וגם מנחה - ועל הדרך להיות במירון, ולהספיק כמעט הכל. כתוצאה מכך, שאלת ביטול הזמן כבר איננה 'השאלה' באותו שיעור ומידה כפי שהיה בשנות התש"כ.
שינויים טכניים2 - הציבור החילוני והמסורתי כבר ברח ונעלם בעשוריים האחרונים ממירון, הוא פשוט לא קיים. בעקבות זאת אין שום מראות פריצות, גם בדרך שהיא 'לא מהדרין' - זה מקסימום כמו לעבור בגאולה, אך לא כמו רחוב יפו. מנגד, גם ישנם דרכי מהדרין יפים, כך שכל ההתנגדויות של פגמים בקדושה כבר נעלמו לחלוטין. ואכן הרבה ישיבות (חסידיות!) שהיו אוסרים לפני 20 שנה לנסוע למירון בעקבות הנ"ל, היום המה באים בהמוניהם.
שינויים טכניים3 - הכנסות האורחים למיניהם, לצד כל הביקורת, הרי זה מאוד מקל על הנסיעה, כבר אין צורך 'לתכנן' את הנסיעה כמה ימים, אפשר לקום אחרי התפילה לנסוע בלי שום שקית נלווית, ובלי בקבוק מים ולעלות על אוטובוס ממוזג, כאשר מיד בירידה כבר מוכנים בקבוקי מים לאלפים. ואפשר לאכול ח"י רוטל.. בלי לשלם ובלי לדעת למי לומר תודה... כל זה גרם בעקיפין שזה לא חייב להיות נסיעה מתוכננת, הדורשת הכנות כמה ימים, להשיג תיק מכאן ואוכל משם, ובמיוחד כלפי בחורים שבעבר היו חייבים להתארגן בדרכים לא ישרות כדי להכין את עצמם לנסיעה, כיום זה דבר קל וקליל.
שינויים תרבותיים - א' כאמור האווירה במירון יותר רצינית וחסידית לעומת לפני כמה עשורים, כבר אין מריחים מנגל ובשר כבשים באוויר, אפילו המוזיקה כבר איננה תפורה רק לרקדני בקבוקים למיניהם, היום זו אווירה רצינית. אם ניגוני רגש ותחינות מכל הסוגים. כך שתיתכן כאן באמת עלייה רוחנית למי שמתחבר לזה.
שינויים מנטליים - בני הישיבות הליטאים דהיום, כבר רגילים יותר להתוועדויות בהזדמנויות שונות, לזמירות שבת בצוותא, להתוועדויות ארוכות בלילי שבת חורפיים, לכל מיני כינוסי ניגונים ורגש, מה שלא היה מקובל כלל בישיבות של פעם (ואף היום לא מקובל בשרידי הישיבות של פעם) - אי לכך, עולם הנגינה וההרגש, עולם ההתעוררות, הוא כבר יותר מוכר אצל הדור החדש. אפשר כמובן לבקר אבל אפשר גם לשמוח. וממילא הצימאון לכגון דא הוא די טבעי ודי מוכר.
בהשקפה הכללית כבר מתקרבים המגזרים זה ליד זה, אולי בעקבות המגורים וההתערות יחד בכל שכונה ופרויקט, אולי כל אחד גם רואה את הפגמים שלו וחושב מה יש לתקן (רבים תוהים שמא הללו שמחנכים יותר על ענייני הרגש פנימי יש בקרבם פחות נושרים?). צאו וראו בחתונות דהיום, איך הבחורים בחמש השנים האחרונות רוקדים עם חליפות מזיעות כל החתונה!! מי ילד לי את אלה?
גם לא נשכח את דור הסגולות, שלמרבה ההפתעה/האכזבה דווקא הליטאים הם הניצבים בחזית (קופת העיר), כך שהמיסטיקה היא כבר חלק מהתרבות (הביקורת יפה לאנשי אקדמיה או לקוטרים למיניהם ולא לאנשי המציאות), כך שההתייחסות לקדושת יום ל"ג בעומר שיש לה בכל זאת מסורת עתיקה גם מהפרושים בירושלים בשערי חסד ועוד, רבת ערך היא לאין ערוך לעומת שאר סגולות יומיות וזמניות.
שינויים קהילתיים - אנחנו נמצאים בשנת האבלות על 'גדולי הדור' שעזבו אותנו לאנחות, והשאירו אותנו מפולגים ללא מנהיגים המאחדים את כל קהל בני התורה סביבם, הציבור הגדול נעשה כמו החסידים במאתיים שנה האחרונות שהם קהילות קהילות, כאשר בוגרי הישיבות השונות הם כבר קהילות קהילות. בעקבות זאת צעירי הצאן הם צמאים ל'עוד משהו', הלא על הדרך הסגידה לאישים מוגדרים ועילאיים נפגמה, צעירנו יותר שוקלים כל הדבר בפלס הדעת ובעצמאות מוחלטת. ולהזכיר, כי השינוי הוא דו סיטרי, ספרדים וחסידים דהיום ג"כ משתנים.
מכל זה קשה לנסות להעצים ולעורר את מדת ההתנגדות, שממילא תתפוגג לה כהנדוף עשן ההדלקה, כך שקשה לצטט אמירות שהיו יפות לפני 2 דורות, אך היום לפי התנאים והשינויים הן מגוחכות. מקובלנו סגולת כלל ישראל להריח תמיד מה טוב לו לשעה הזו.
לסיום אצטט רק את החתם סופר 'ראש המתנגדים' לל"ג בעומר שגם הוא עצמו כותב בתשובתו אודות 'חוגגי ל"ג בעומר' (שמישהו לעיל המציא שהחילונים חידשו את זה):
כל כוונתם לשם שמים, שכרם רב בלי ספק על דרך ודיגולו ודליקו נרות עלי אהבה.
אמור מעתה, גם את דילוגי ההשקפה המסורה יש לקבל באהבה!!
דרומי כתב:מי שמסתכל במציאות מסביבו רואה את האמת לאמיתה, שיש הרבה לומדי תורה שצמאים בצמאון עז לענינים שמשום מה פחות מקובלים במחוזותיהם. ובהמשך לדימוי מרוסיא הקומוניסטית, יש גבול עד כמה אפשר לדכא רגשות מסויימים ולא לתת להם ביטוי. ולפעמים כשחונקים רגש מסויים בכוח הוא מתפרץ בדרך קשה וכואבת, וחבל. ה' יעזור.
אש משמים כתב:משולש כתב:ובאמת שאלו, אם כן למה אין מכתבים על ביטול תורה של בין הזמנים, או ביטול תורה של השתתפות בעצרת פלונית או אלמונית?
והתשובה כנראה שעל דברים שצריך לעשות אותם, לא נאמר "ביטול תורה", וזאת אומרת שלדעת הרבנים הנ"ל אין צורך בנסיעה זו, (או לכה"פ אין צורך מספיק) ולכן זה נחשב ביטול תורה.
התשובה היא, ש'בין הזמנים' הוא חיזוק גדול ללימוד ב'זמן'.
[/size]
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למה כהיום זה יותר טוב מפעם? אולי הפוך? בגלל שהמון נוסעים כהיום? יראת שמים פירושו חוויה המונית?
אש משמים כתב:הדברים שכתובים בתורה אינם משתנים לפי הדור המודה או החשק..
כו"ע מודו כולל כל האדמו"רים והרבנים מכל החוגים שאין בעולם כלום חוץ מהתורה או עשיה למען ריבוי לימודה.
אלו דברים פשוטים וכתובים בצורה הכי ברורה בכל ספרי לומדי התורה לאורך כל הדורות.
אין כאן שום קיטרוג ח"ו על עמ"י ויש לדון לזכות את המבטלים מלימודם.
אם יש מי שנסיעה זו תועיל לו ואפי' ברבות הימים ללימוד התורה הדבר מבורך, אך אין לזוז מכך שכל היהודים חסידים ספרדים ליטאים מודים שהתורה היא הכל ואין חוץ ממנה כלום!
חזן הכנסת כתב:דרומי כתב:מי שמסתכל במציאות מסביבו רואה את האמת לאמיתה, שיש הרבה לומדי תורה שצמאים בצמאון עז לענינים שמשום מה פחות מקובלים במחוזותיהם. ובהמשך לדימוי מרוסיא הקומוניסטית, יש גבול עד כמה אפשר לדכא רגשות מסויימים ולא לתת להם ביטוי. ולפעמים כשחונקים רגש מסויים בכוח הוא מתפרץ בדרך קשה וכואבת, וחבל. ה' יעזור.
זה צודק
אבל למעשה ידוע בין ראשי הישיבות החסידיים של"ג בעומר הוא סוף הזמן
ויש כאן גם עוד בעיה של עבודה-זרה רח"ל לפי דעת כמה מגדולי התורה.
מומלץ להעביר את החגיגות האלה לחוה"מ כשיש מצות שמחה מן התורה, ואז להוציא את המרץ של ריקודים והתרפקות ואהבה להקב"ה בלי ממוצע.
פרנקל תאומים כתב:משולש כתב:פרנקל תאומים כתב:נו נו, קצת דאית על כנפי הגוזמא והדמיון.
אין לי מושג מהי דעתם של אברכים ליטאיים רבים.
אבל אני מאוד אבין אנשים שרואים חגיגה ענקית מרגשת ושמחה כזו, במעמד רבבות יהודים, בתוך הפסטורליה של הרי הגליל הירוקים, באמצע ימי הספירה הקודרים, וגם אפשר לעשות את זה "לשם שמיים". אז למה לא?
גם רוקדים ונהנים, וגם מקיימים בזה מצוה.
כן כן, גם אני כתבתי שגם אני חושב שבל"נ באיזו שהיא הזדמנות אסע פעם למירון בל"ג בעומר. זו נשמעת באמת חוויה מיוחדת אז למה לא?
אלא שידיד נפשנו הרב ר' חיימשה הי"ו לקח את זה לכיוון של "כמיהה" ליטאית למירון המבטאת "חלק מהתהליך המבורך" של "השינוי העצום לטובה" של הליטאים והתקרבותם לדרכי החסידים... ועל זה כתבתי לו דחלמא טבא קחזי.
חיימשה כתב:אש משמים כתב:משולש כתב:ובאמת שאלו, אם כן למה אין מכתבים על ביטול תורה של בין הזמנים, או ביטול תורה של השתתפות בעצרת פלונית או אלמונית?
והתשובה כנראה שעל דברים שצריך לעשות אותם, לא נאמר "ביטול תורה", וזאת אומרת שלדעת הרבנים הנ"ל אין צורך בנסיעה זו, (או לכה"פ אין צורך מספיק) ולכן זה נחשב ביטול תורה.
התשובה היא, ש'בין הזמנים' הוא חיזוק גדול ללימוד ב'זמן'.
[/size]
כמה דמגוגיה טמונה במשפט הזה... כאשר חיזוק של התפרקות מכל עול על הימים ועל הנהרות, [ואני מוותר על התענוג לתאר איך זה נראה בשטח]. מוצג כחשוב יותר לחיזוק הלימוד מחוויה רוחנית סוחפת
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ל"ג בעומר זה יום של....... ולכן מי שמפספס את ה....... לא עבר על כלום.
משולש כתב:
לפרק מרץ חרדי זה תמיד דבר טוב, וכבר פורסם פעם הסיפור על המשגיח דפוניבז' שהסביר לת"ח אחד, שההשתוללות בהלוויות היא כתחליף לכדור רגל.
אורח כתב:הצדיק בשפיכת השמן בפועיל ישועות לעם ה'.jpg (16.48 KiB) נצפה 19 פעמים
אוצר החכמה כתב:האריז"ל היה רק שנתיים בא"י וזה אותם שנתיים שהכירו רח"ו.
אתה מתכוון לטעון שהגיע לל"ג בעומר ממצרים?
משולש כתב:אוצר החכמה כתב:האריז"ל היה רק שנתיים בא"י וזה אותם שנתיים שהכירו רח"ו.
אתה מתכוון לטעון שהגיע לל"ג בעומר ממצרים?
אסכם את הודעתי הקודמת:
ישנן שתי אפשרויות מתי הגיע האריז"ל למירון בלג בעומר.
א. בשנת ש"ל/של"א
ב. בשנת שכ"ח. ובא במיוחד ממצרים.
לגבי היכרותו עם מהרח"ו, יתכן מאוד שהאריז"ל היה אישיות מוכרת באופן כללי, ומהרח"ו ידע לזהות אותו גם בשנת שכ"ח למרות שעדיין לא היה תלמידו המובהק.
עוד אוסיף, שלשון שער הכוונות אינה מוכיחה ש"צריך לסוע למירון בלג בעומר ולעשות שם שמחה" אלא רק שיש "שורש למנהג". ולאור כל הנ"ל מובן שאפי' האריז"ל לא ראה בזה עניין עכ"פ בשנת של"ב.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים