חבר פורום אוצר החכמה כתב:חיימשה כתב:ואותו סיפור גופא, אם עבר גיור לחומרא והטפת דם ע''י מגיד ליטאי, הריהו חוזר לחזקת כשרותו. [אפשר להצביע על מאות כאלו].
נסתפק באחד
חבר פורום אוצר החכמה כתב:חיימשה כתב:ואותו סיפור גופא, אם עבר גיור לחומרא והטפת דם ע''י מגיד ליטאי, הריהו חוזר לחזקת כשרותו. [אפשר להצביע על מאות כאלו].
נסתפק באחד
חיימשה כתב:בעצם אפשר להתחיל מהסיפור ע''כ שמאז עקידתו של הגר צדק הג' פוטוצקי, נחלשה הרוח רעה ומותר ללכת ד''א ללא נט''י... חבל שלא פעל לבטל חיוב זמן תפלה, בבדיחותא כמובן, ברור שאינו דומה] מה שרשב''י ובנו לא פעלו במערה, ולא עשרה הרוגי מלכות.
שעת הכושר כתב:אולי דוגמא קצרה ושיטחית, דרשן אחד פינטז סיפור מדהים של השגחה פרטית, ומזה כולם התחזקו מה גדול כוחה של תפילה/חסד/צניעות. עשה טוב או לא?
חיימשה כתב:אינני מכיר את פטר ולא את חבריו.
ברור לכל מי שאינו מרמה את עצמו ואת אחרים, שסיפור הגרף פוטוצקי עם המסקנה למעשה, אילו היה מסופר בשם אדמו"ר חסידי כל שהוא, היה זוכה לקיתונות של בוז, כמזוייף מתוכו ולא ראוי להתייחסות. הבאתי בצמוד לו את הפירכא הקלאסית בה היית אתה מנופף במקרה כזה, אני כחסיד יודע שמקושיא לא מתים, ומה שאיני מבין לא הופך את המעשה לשקרי ח''ו.
חיימשה כתב:חבר פורום אוצר החכמה כתב:חיימשה כתב:ואותו סיפור גופא, אם עבר גיור לחומרא והטפת דם ע''י מגיד ליטאי, הריהו חוזר לחזקת כשרותו. [אפשר להצביע על מאות כאלו].
נסתפק באחד
מיני ומינך כתב:יושב סתר כתב: .
למיעוט תפיסתי כבר איבדתי קשר באשכול זה ועוד שנכתבו בו כמה מיני דברים מבולבלים שאי אפשר לקושרם עוד זה לזה. ומ"מ אטול רשות לומר דבר קטון כמות שהוא:יושב סתר כתב:חיימשה כתב:אינני מכיר את פטר ולא את חבריו.
ברור לכל מי שאינו מרמה את עצמו ואת אחרים, שסיפור הגרף פוטוצקי עם המסקנה למעשה, אילו היה מסופר בשם אדמו"ר חסידי כל שהוא, היה זוכה לקיתונות של בוז, כמזוייף מתוכו ולא ראוי להתייחסות. הבאתי בצמוד לו את הפירכא הקלאסית בה היית אתה מנופף במקרה כזה, אני כחסיד יודע שמקושיא לא מתים, ומה שאיני מבין לא הופך את המעשה לשקרי ח''ו.
אני חושב שבכל מה שקשור לאדונינו הגר"א המסקנה למעשה מהגרף פוטוצקי היא השמועה היחידה שמעוררת תמיהה וחסרת מקור הלכתי [בוודאי שהגאון מספיק להיות מקור!] ממילא מגוחך לנפנף בזה, בזמן שהצד המקביל מייצר אינספור פסקי דין ומנהגים תמוהים שתופסים את כל סדר היום בלי שום פרופורציה.
שברי לוחות כתב:נדמה לי שזה לא אותו קלצקין
חיימשה כתב:אכן דברים כדרבונות,
הסיפור הכי מפורסם עם הגר"א שדנו בו הפוסקים הליטאים הוא פלוקלור בעלמא, אף אחד לא מאמין לסיפורי המגידים, אבל עם כמה סלחנות!
הנה חזון אחרית הימים, פלוקלור על הגר"א חובר לסיפורים מגויירים משבחי הבעש''ט. כמה קל ופשוט.
רק להזכירכם, הנידון כאן היה אמינותם של סיפורי חסידים... ואם אפשר לספר סיפור כזה על הגר"א, וכל מספר ליטאי חוזר עליו בהתפעלות עצומה, אין שום סיבה לפקפק בסיפורי חסידים גם אם היו אלף כאלו.
כאשר הביקורת הליטאית המפורסמת מאפשרת לסיפור חריג ברמה הכי גבוהה מבחינת היתכנותו לחדור כמסורת ללא פקפוק, כאשר אף הפוסקים מצטטים אותו ודנים בו, {ובמחכ''ת הרב אי''ס, אין כל נפ''מ אם הרוב שינו מנהגם או לא, מה גם שהפריז בתיאור המציאות. הסיפור הזה משמש כסניף להלכה} הלגיטימיות לפסול סיפורים נשמטה.
חבל לדון עם גזמן כמוך, שמעצב לו את עולמו כרצונו (וע"ע "אברכים ליטאים כמהים לנסוע למירון").חיימשה כתב:אכן דברים כדרבונות,
הסיפור הכי מפורסם עם הגר"א שדנו בו הפוסקים הליטאים הוא פלוקלור בעלמא, אף אחד לא מאמין לסיפורי המגידים, אבל עם כמה סלחנות!
הנה חזון אחרית הימים, פלוקלור על הגר"א חובר לסיפורים מגויירים משבחי הבעש''ט. כמה קל ופשוט.
רק להזכירכם, הנידון כאן היה אמינותם של סיפורי חסידים... ואם אפשר לספר סיפור כזה על הגר"א, וכל מספר ליטאי חוזר עליו בהתפעלות עצומה, אין שום סיבה לפקפק בסיפורי חסידים גם אם היו אלף כאלו.
כאשר הביקורת הליטאית המפורסמת מאפשרת לסיפור חריג ברמה הכי גבוהה מבחינת היתכנותו לחדור כמסורת ללא פקפוק, כאשר אף הפוסקים מצטטים אותו ודנים בו, {ובמחכ''ת הרב אי''ס, אין כל נפ''מ אם הרוב שינו מנהגם או לא, מה גם שהפריז בתיאור המציאות. הסיפור הזה משמש כסניף להלכה} הלגיטימיות לפסול סיפורים נשמטה.
כמה צודקים דבריך. המקורות התוססים לשמועה עם הגרף הם משפחות אויערבאך ומשפחת רוזינטל משערי חסד וכיוצא בזה כשהמקורות הקדומים יותר הם ר' דוד בהר"ן ור' לייב טודרס. בכל פעם כאשר היו מדברים על כך, וזה קרה הרבה, כמעט בכל פעם שנפגשו ידידי הנפש ר' שמואל ור' יענקב רוזנטל, היה ר' שמואל מסתייג, אינני יודע אם מותר לספר את זה וכו'. כל ההיתר לספר, נבע מכך שזהו לא דין מפורש!!איש_ספר כתב:למיעוט תפיסתי כבר איבדתי קשר באשכול זה ועוד שנכתבו בו כמה מיני דברים מבולבלים שאי אפשר לקושרם עוד זה לזה. ומ"מ אטול רשות לומר דבר קטון כמות שהוא:יושב סתר כתב:חיימשה כתב:אינני מכיר את פטר ולא את חבריו.
ברור לכל מי שאינו מרמה את עצמו ואת אחרים, שסיפור הגרף פוטוצקי עם המסקנה למעשה, אילו היה מסופר בשם אדמו"ר חסידי כל שהוא, היה זוכה לקיתונות של בוז, כמזוייף מתוכו ולא ראוי להתייחסות. הבאתי בצמוד לו את הפירכא הקלאסית בה היית אתה מנופף במקרה כזה, אני כחסיד יודע שמקושיא לא מתים, ומה שאיני מבין לא הופך את המעשה לשקרי ח''ו.
אני חושב שבכל מה שקשור לאדונינו הגר"א המסקנה למעשה מהגרף פוטוצקי היא השמועה היחידה שמעוררת תמיהה וחסרת מקור הלכתי [בוודאי שהגאון מספיק להיות מקור!] ממילא מגוחך לנפנף בזה, בזמן שהצד המקביל מייצר אינספור פסקי דין ומנהגים תמוהים שתופסים את כל סדר היום בלי שום פרופורציה.
אותם המנפנפים בסיפור הגרף והנעגעל, מגחיכים עצמם שלא לדעת, שכן מתוך חומר שהחמירו על עצמם בדבר זה, ("יתייצב על דרך לא טוב וכו' וכו'!") ברי להם, שעד שנודע סיפור זה, (כמה זמן הוא ידוע? חמישים שנה? ) היה כל ה"ליטאים" מניחים קערות עם ספלים למראשותיהם, ומשהתפרסמה אותה שמועה, הלכו הליטאים בכנופיה, שברו ספליהם וניתצו קערותיהם ושוררו שרו לן עורבא שרו לן עורבא...
האמת היא כמובן אחרת לחלוטין, רוב ככל יוצאי ליטא ואף שאר מדינות לא הקפידו על הנהגה זו, שלא נזכרה בגמ' ואף לא בשו"ע ! ומקורה בזוה"ק שהעתיקוהו אחרונים בלבד, ועי' ב"ח שם שמתו"ד נלמד שגם בימיו "רובא דרובא" לא נהגו בזה. וכל אותו מעשה עם הגרף אינו אלא "פולקלור" בעלמא. לא חידשו דבר על פיו ולא החסירו דבר בעקבותיו. ותל"מ.
נוטר הכרמים כתב:כשהמקורות הקדומים יותר הם ר' דוד בהר"ן
חיימשה כתב:אכן דברים כדרבונות,
הסיפור הכי מפורסם עם הגר"א שדנו בו הפוסקים הליטאים הוא פלוקלור בעלמא, אף אחד לא מאמין לסיפורי המגידים, אבל עם כמה סלחנות!
הנה חזון אחרית הימים, פלוקלור על הגר"א חובר לסיפורים מגויירים משבחי הבעש''ט. כמה קל ופשוט.
רק להזכירכם, הנידון כאן היה אמינותם של סיפורי חסידים... ואם אפשר לספר סיפור כזה על הגר"א, וכל מספר ליטאי חוזר עליו בהתפעלות עצומה, אין שום סיבה לפקפק בסיפורי חסידים גם אם היו אלף כאלו.
כאשר הביקורת הליטאית המפורסמת מאפשרת לסיפור חריג ברמה הכי גבוהה מבחינת היתכנותו לחדור כמסורת ללא פקפוק, כאשר אף הפוסקים מצטטים אותו ודנים בו, {ובמחכ''ת הרב אי''ס, אין כל נפ''מ אם הרוב שינו מנהגם או לא, מה גם שהפריז בתיאור המציאות. הסיפור הזה משמש כסניף להלכה} הלגיטימיות לפסול סיפורים נשמטה.
איש_ספר כתב:חבל לדון עם גזמן כמוך, שמעצב לו את עולמו כרצונו (וע"ע "אברכים ליטאים כמהים לנסוע למירון").חיימשה כתב:אכן דברים כדרבונות,
הסיפור הכי מפורסם עם הגר"א שדנו בו הפוסקים הליטאים הוא פלוקלור בעלמא, אף אחד לא מאמין לסיפורי המגידים, אבל עם כמה סלחנות!
הנה חזון אחרית הימים, פלוקלור על הגר"א חובר לסיפורים מגויירים משבחי הבעש''ט. כמה קל ופשוט.
רק להזכירכם, הנידון כאן היה אמינותם של סיפורי חסידים... ואם אפשר לספר סיפור כזה על הגר"א, וכל מספר ליטאי חוזר עליו בהתפעלות עצומה, אין שום סיבה לפקפק בסיפורי חסידים גם אם היו אלף כאלו.
כאשר הביקורת הליטאית המפורסמת מאפשרת לסיפור חריג ברמה הכי גבוהה מבחינת היתכנותו לחדור כמסורת ללא פקפוק, כאשר אף הפוסקים מצטטים אותו ודנים בו, {ובמחכ''ת הרב אי''ס, אין כל נפ''מ אם הרוב שינו מנהגם או לא, מה גם שהפריז בתיאור המציאות. הסיפור הזה משמש כסניף להלכה} הלגיטימיות לפסול סיפורים נשמטה.
הסיפור הכי מפורסם עם הגר"א?
כל מספר ליטאי חוזר עליו בהתפעלות עצומה?
הפוסקים מצטטים אותו ודנים בו?
אני מבין שיש לך גם השגות על התיאור ההיסטורי שלי, בענין הנחת קערה ליד המיטה, הוציאם נא אלינו ונדעם, ואם לא משקלם כשאר דבריך הבטלים.
הנך אחד בכל דמיונות!
ש. ספראי כתב:גם הגרשז"א שהביאו בשמו סיפור זה (כפי המונח בזכרוני), מיד הסתייג ולא הסכים להקל למעשה ע"פ סיפור זה.
דרומי כתב:אפשר להתחיל אשכול חדש בשם 'מחשבות על נעגל וואסער'
פרי יהושע כתב:בני ליטא לא הקפידו על כך כמו עוד עניינים של רוח רעה
דרומי כתב:אפשר להתחיל אשכול חדש בשם 'מחשבות על נעגל וואסער'
כנראה שכשנשרף הגראף, נחלש כח הטומאה, והתגבר כח ה"חוסר הגינות".חיימשה כתב:שתיקתי אינה כהודאה.
ההתלבטות שלי אם יש מקום להתדיין במקום שחוסר ההגינות זועק כ''כ.
פרי יהושע כתב: אני עוד זוכר שבישיבה קטנה אור ישראל חלקו נעגלך, היום אני חושב שזה כבר לא קיים, אולי בגלל שיש בקרבת מקום בחדר עצמו נט"י כמעט בכל פנימיה.
כדכד כתב:בפרוס הימים הנוראים נפתח אשכול על האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים הנוראים כאשר הצד לומר שאינו רווה נחת היה מצד שצריך להתפלל באווירה ובמנגינות ובאורך הזמן המקובל ולהקדיש את היום לתפלה ולניגוניה ולא להקדים ולקצר.
מדוע אז לא עלה כנגד זה השיקול שבסך הכל אווירה של מנגינה היא ענין חווייתי וחבל לא לנצל את יום הדין ללימוד התורה שאין בילתה ולהשקיע בתפלה רק כמיסת החיוב על פי דין?
חיימשה כתב:שתיקתי אינה כהודאה.
ההתלבטות שלי אם יש מקום להתדיין במקום שחוסר ההגינות זועק כ''כ.
כדכד כתב:אחזור למחשבות על חגיגות לג בעומר לעומת ביטול תורה.
מה שהתכוונתי כשכתבתי שכדכד כתב:בפרוס הימים הנוראים נפתח אשכול על האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים הנוראים כאשר הצד לומר שאינו רווה נחת היה מצד שצריך להתפלל באווירה ובמנגינות ובאורך הזמן המקובל ולהקדיש את היום לתפלה ולניגוניה ולא להקדים ולקצר.
מדוע אז לא עלה כנגד זה השיקול שבסך הכל אווירה של מנגינה היא ענין חווייתי וחבל לא לנצל את יום הדין ללימוד התורה שאין בילתה ולהשקיע בתפלה רק כמיסת החיוב על פי דין?
הוא שבאשכול על הימים הנוראים עלתה ההבנה שגם בחוגי המתנגדים יש הבנה לכך שר"ה צריך להיראות בצורה מסויימת ובמנגינות מסויימו ובאווירה מסויימת אשר גורמות לתפלה להימשך על פני אורך רוב היום כך שבהכרח לומדים פחות תורה בכמות בזמן זה. הצידוק לכך, להבנתי, הוא שכך מסורת טאבותינו וכך התרגלנו וכך נראית היהדות שלנו.
לפי זה, גם בל"ג בעומר מי שהמסורת של החוג שהוא גדל בו היא להעביר אותו בצורה מסויימת הרי שזה יהיה מובן כי גם הוא ילמד פחות תורה הוא יתחבר כך ליהדות וזו דרכו
חזן הכנסת כתב:[qכו
אוצר החכמה כתב:חיימשה כתב:שתיקתי אינה כהודאה.
ההתלבטות שלי אם יש מקום להתדיין במקום שחוסר ההגינות זועק כ''כ.
אני אשמח אם תסביר מה החוסר הגינות שנהגו בך כאן כי איני רואה את זה.
הרב איש ספר התקיף אותך אבל זה חלק מהויכוח.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים