בברכה המשולשת כתב:אמירת לעומר/בעומר אינה מעכבת
גימטריא פשוטה (בדוגמא: י') לא גריעא מלספור בארמית
עזריאל ברגר כתב:ומי שאמר רמזים שונים, כגון "היום כך וכך לפני שבועות" או "היום לומדים דף פלוני במסכת סוטה/שבועות" - ברור לי שלא יצא, דגרע טפי ממי שאמר "אתמול היה כך וכך"!
פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
ברזילי כתב:פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
בקצרה, את המשפט היום יום אחד בעומר ניתן להבין בשתי משמעויות שונות לחלוטין: (א) המלה היום מתארת שם-עצם-מופשט, מתיחסת ליחידת הזמן שמשקיעה פלונית עד שקיעה שאחריה (ובאופן בלתי מפורש מובן לכל שהכוונה ליום שאנו נמצאים בו כעת), והמשפט בא לתאר את אותו העצם. לפי פירוש זה, כוונת המשפט לבטא תכונה מסויימת של אותו היום. (ב) הנושא של המשפט הוא "כמה הם ימי העומר", ופירושו הוא שברגע זה ("היום") יש בימי העומר יום אחד. נראה שבכיוון אחד לפחות תלויה בזה מחלוקת האחרונים אם המלה היום מעכבת.עושה חדשות כתב:(ולא הבנתי לעומק את דברי ר' ברזילי על הנושא של המשפט ותיאור זמן).
יש מקור?עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
יש שמועה בשם החזו"א להיפך (מי שאמר "היום יום ראשון לספירה" יכול לברך על ספירתו שיספור כהוגן לאחר מכן, כי ראשון אינו אחד), אולי בארחות רבנו.כח הטענה כתב:יש מקור?עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
כח הטענה כתב:יש מקור?עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
כפי שהזכירו למעלה, א' ב' ג' וכדו' משמשים כמספרים אבל ראשון שני שלישי לא. אפשר לומר שילד הוא בן ו' שנים אבל לא שהוא בן שישי (או שישית).עזריאל ברגר כתב:כח הטענה כתב:יש מקור?עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
אולי טעיתי,
אבל בשו"ע אדה"ז כותב (תפט,ז) שגם האומר "היום יום ב לעומר" וגם האומר "היום ג ימים לעומר" - שניהם במחלוקת של ספירה באותיות אב, ולכן נראה שאם אמר "היום יום שני לעומר" - יצא.
כח הטענה כתב:כפי שהזכירו למעלה, א' ב' ג' וכדו' משמשים כמספרים אבל ראשון שני שלישי לא. אפשר לומר שילד הוא בן ו' שנים אבל לא שהוא בן שישי (או שישית).
ברזילי כתב:בקצרה, את המשפט היום יום אחד בעומר ניתן להבין בשתי משמעויות שונות לחלוטין: (א) המלה היום מתארת שם-עצם-מופשט, מתיחסת ליחידת הזמן שמשקיעה פלונית עד שקיעה שאחריה (ובאופן בלתי מפורש מובן לכל שהכוונה ליום שאנו נמצאים בו כעת), והמשפט בא לתאר את אותו העצם. לפי פירוש זה, כוונת המשפט לבטא תכונה מסויימת של אותו היום. (ב) הנושא של המשפט הוא "כמה הם ימי העומר", ופירושו הוא שברגע זה ("היום") יש בימי העומר יום אחד. נראה שבכיוון אחד לפחות תלויה בזה מחלוקת האחרונים אם המלה היום מעכבת.עושה חדשות כתב:(ולא הבנתי לעומק את דברי ר' ברזילי על הנושא של המשפט ותיאור זמן).
לפי הפירוש הראשון, אכן יש הבדל מהותי בין מי שמתאר את יום העכשיו למי שמדבר על יום האתמול. לפי הפירוש השני, משמעות הספירה היא לומר כמה ימים עברו בספירת העומר, וא"כ יש מקום לומר שאין הבדל בין "היום שנים" ל"אתמול אחד" (אבל עדיין אפשר שצריך ספירה כדרך הסופרים).
ברזילי כתב:יש שמועה בשם החזו"א להיפך (מי שאמר "היום יום ראשון לספירה" יכול לברך על ספירתו שיספור כהוגן לאחר מכן, כי ראשון אינו אחד), אולי בארחות רבנו.כח הטענה כתב:יש מקור?עזריאל ברגר כתב:מי שאמר "היום עשירי לעומר" - כמדומני ברור שיצא י"ח.
דרומי כתב:יש בספרים מי שמדבר על השאלה האחרונה שכתבתי?
דרומי כתב:שאלה אקטואלית לשנה זו:
בליל שבת לפני 'קבלת שבת' או לאחריה (לפני ערבית), עולה הרב ודורש מדברותיו לפני הציבור.
האם מותר לו להגיד 'היום היום האחרון לספירת העומר', או 'אנו נמצאים ביום המסיים את ספירת העומר'?
לכאורה לא אמר כאן שום מספר!
אוהב עמו כתב:כמדומני ששמעתי מהגר"מ יעקבזון ר"י חמד לדון בסופר על ידי התפסה, דהיינו היום לעומר כמספר הכיסאות כאן בחדר האם חשיב ספירה או לא.
ברזילי כתב:פשוט, כי השו"ע כותב "מי ששואל אותו חבירו... יאמר לו אתמול היה כך וכך" וכו', וברור לי שהבה"ל לא חשב שדברי ריצ"ג חלוקים על השו"ע. כמדומני שעסקנו בריצ"ג הזה במק"א בפורום, ופשוט לענ"ד שכוונתו היא לא שאמירת אתמול היה כו"כ משלימה את חסרון המצוה של אתמול, אלא שהיא מועילה לענין תמימות, שאם מנה את אתמול שוב ספירתו תמימה למרות שחיסר את מצות היום שעבר.אפרקסתא דעניא כתב:למה פשוט? הרי הבה"ל מביא ריצ"ג שמי ששכח יום אחד יספור למחרתו היום כך וכך ואתמול היה כך וכך ויצא יד"ח היום ששכח.
אני מחפש כעת מי מבאר ומה מבארים, תודה למסייעים.עושה חדשות כתב:וכן בעלי הדרוש ביארו למה סופרים את כמות הימים (חמישה ימים וכד') ולא מונים את היום עצמו (היום יום חמישי), ועוד כיו"ב.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים