ישבב הסופר כתב:ובחיפוש קצת ראיתי למהר"ם די לונזאנו בשתי ידות כאן... שהוא כותב כן בפשיטות.
ישבב הסופר כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6473&st=&pgnum=160
הוא כותב שבא בבי"ת
ואם כדבריך כך קבלת מרבך, אז מדוע כתבת 'שוא' בוי"ו? לעולם ילמוד אדם בלשון רבו!
ישבב הסופר כתב:ופלא שלפי"ז על בני עדות המזרח לבטא את השבא עם בית, ולא כאשכנזים שאין הבדל במבטא בין וי"ו לבי"ת רפוי.
מובאות כאלה לא אומרות דבר על הנוסח שהיה מורגל אצל הראשונים, אלא על הנוסח שהיה רגיל אצל אותו מעתיק שהעתיק את כתב היד. וז"פ.פרי_העץ כתב:בפירוש ריטב"א על הרמב"ו בנדרים דף יא ובדף יג ג"כ כתוב שב"א כמה פעמים, וגם בנמוקי יוסף שם.
איש_ספר כתב:מובאות כאלה לא אומרות דבר על הנוסח שהיה מורגל אצל הראשונים, אלא על הנוסח שהיה רגיל אצל אותו מעתיק שהעתיק את כתב היד. וז"פ.פרי_העץ כתב:בפירוש ריטב"א על הרמב"ו בנדרים דף יא ובדף יג ג"כ כתוב שב"א כמה פעמים, וגם בנמוקי יוסף שם.
פרי_העץ כתב:איש_ספר כתב:מובאות כאלה לא אומרות דבר על הנוסח שהיה מורגל אצל הראשונים, אלא על הנוסח שהיה רגיל אצל אותו מעתיק שהעתיק את כתב היד. וז"פ.פרי_העץ כתב:בפירוש ריטב"א על הרמב"ו בנדרים דף יא ובדף יג ג"כ כתוב שב"א כמה פעמים, וגם בנמוקי יוסף שם.
בהנחה וכתוב כך בכתבי יד זה ראיה עכ"פ שכבר כתבו כך בתקופה ההיא.
איש_ספר כתב:בתקופה ההיא - של מעתיק כתב היד.
מה ביני ובינך?
זקן ששכח כתב:ישבב הסופר כתב:ופלא שלפי"ז על בני עדות המזרח לבטא את השבא עם בית, ולא כאשכנזים שאין הבדל במבטא בין וי"ו לבי"ת רפוי.
רבי ישבב, טעות בידך. אמת נכון הדבר שבהרבה מקרים יהגו בני עדות המזרח את הבית הרפויה כדגושה, אולם בהרבה מקרים אחרים לא ידגישו הבית, ויהגו אותה דומה לאות ו' [לא ממש כמותה. שהרי הדייקנים יהגו האות ו' כמו האות W].
דוגמא:
בראשית כב ה - "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם". כל האותיות שציינתי יש בהן דגושות ורפויות, וגם הספרדים יהגו אותן רפויות.
איש_ספר כתב:מובאות כאלה לא אומרות דבר על הנוסח שהיה מורגל אצל הראשונים, אלא על הנוסח שהיה רגיל אצל אותו מעתיק שהעתיק את כתב היד. וז"פ.פרי_העץ כתב:בפירוש ריטב"א על הרמב"ו בנדרים דף יא ובדף יג ג"כ כתוב שב"א כמה פעמים, וגם בנמוקי יוסף שם.
שיבר כתב:אכן המדפיסים במהלך הדורות ובכללם מדפיסי וילנא עשו שינויי כתיב לרוב. בד"כ כתיב מלא/חסר ושינויים בין ו' לי' (בין שבא לשוא - איני יודע) .
שיבר כתב: ואפילו בריטב"א מוה"ק.
ויעו"ע כאן.הרי"מ ז"ל כתב:הרבי הקפיד לכתוב 'שבא' בבי"ת ולא 'שוא' בוי"ו, וכפי שביאר באגרות-קדשו שזו הצורה הנכונה (אג"ק טז, עמ' רצו-רצז. וראה גם בכרך ח"י עמ' תכד. וצע"ק משו"ע אדמו"ר סי' סא סכ"ב [שם איתא: וְלֹא יָנִיחַ שְׁוָ"א הַנָּע, וְלֹא יָנִיעַ שְׁוָ"א הַנָּח. וְאֵיזֶה שְׁוָ"א נָע וְאֵיזֶה שְׁוָ"א נָח – יָדוּעַ לְהַמְדַקְדְּקִים]).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 509 אורחים