דרומי כתב:פלוני כעס על פלוני והחל מחרפו ומגדפו קבל עם ועדה. בא השלישי וצילם את המחזה ושלחו הלאה לקבוצה ממכריו. המחזה היה לא רגיל ולכן הוא עורר אטרקציה רבה וסביר להניח שגם המכרים המשיכו ושלחו עוד ועוד.
האם חל איסור על כל אחד בנפרד להמשיך ולשלוח זאת הלאה? כלומר: ראובן שקיבל את המחזה משמעון, רשאי להעבירו ללוי? הסברא להתיר היא שבלאו הכי הדבר כבר הופץ ומסתבר שגם בלעדיו הדברים יופצו הלאה עד אין סוף (וכמו שמצינו בהלכות לשון הרע). מצד שני אי אפשר לדעת בבירור וכו'.
[כמובן השאלה היא מעיקר הדין וברור שהנפש היפה לא תתעסק עם ענינים כאלו מלכתחילה].
דרומי כתב:אם אפשר להרחיב קצת.
מה הקשר לנושא האשכול?הפשוט בפשטותו כתב:ידוע דעת הגריש"א זצ"ל בקובץ תשובות שלהראות לשני פעולה של האחר אינו בכלל איסור לה"ר.
חשבונות רבים כתב:מה הקשר לנושא האשכול?הפשוט בפשטותו כתב:ידוע דעת הגריש"א זצ"ל בקובץ תשובות שלהראות לשני פעולה של האחר אינו בכלל איסור לה"ר.
הפשוט בפשטותו כתב:חשבונות רבים כתב:מה הקשר לנושא האשכול?הפשוט בפשטותו כתב:ידוע דעת הגריש"א זצ"ל בקובץ תשובות שלהראות לשני פעולה של האחר אינו בכלל איסור לה"ר.
מה שונה הפצת סרטון?
יאיר כתב:איני בקי בנושא לצערי, אבל לפי"ז יוצא דאם שניים מספרים על פלוני דעבר עבירה אין זה לה"ר
משום דהוא כמראה (דשניים נאמנים לכל דבר בתורה)?
חשבונות רבים כתב:כפי ששאל יאיר מה זה שונה משני עדים?
הפצת סרטון היא סיפור לכל דבר בדיוק כמו כתיבה.
פלתי כתב:יאיר כתב:איני בקי בנושא לצערי, אבל לפי"ז יוצא דאם שניים מספרים על פלוני דעבר עבירה אין זה לה"ר
משום דהוא כמראה (דשניים נאמנים לכל דבר בתורה)?
אני מקוה שאתה מתלוצץ.
הפשוט בפשטותו כתב:יאיר כתב:איני בקי בנושא לצערי, אבל לפי"ז יוצא דאם שניים מספרים על פלוני דעבר עבירה אין זה לה"ר
משום דהוא כמראה (דשניים נאמנים לכל דבר בתורה)?
שאלתך טובה מאוד, אבל היא על הגריש"א. ואכן צ"ע טובא בכוונתו. ויש לדחוק שכוונתו רק כשהוא מראה בשעת מעשה, ולא מסתבר.
חשבונות רבים כתב:הפצת סרטון היא סיפור לכל דבר בדיוק כמו כתיבה.
מה שנכון נכון כתב:היכן נמצאים הדברים בקובץ תשובות?
עי' ח"ח סוף כלל א דמה שהראה יואב את מכתבו של דוד אודות אוריה היה בגדר לה"ר.
מה שנכון נכון כתב:היכן נמצאים הדברים בקובץ תשובות?
עי' ח"ח סוף כלל א דמה שהראה יואב את מכתבו של דוד אודות אוריה היה בגדר לה"ר.
דרומי כתב:פלוני כעס על פלוני והחל מחרפו ומגדפו קבל עם ועדה. בא השלישי וצילם את המחזה ושלחו הלאה לקבוצה ממכריו. המחזה היה לא רגיל ולכן הוא עורר אטרקציה רבה וסביר להניח שגם המכרים המשיכו ושלחו עוד ועוד.
האם חל איסור על כל אחד בנפרד להמשיך ולשלוח זאת הלאה? כלומר: ראובן שקיבל את המחזה משמעון, רשאי להעבירו ללוי? הסברא להתיר היא שבלאו הכי הדבר כבר הופץ ומסתבר שגם בלעדיו הדברים יופצו הלאה עד אין סוף (וכמו שמצינו בהלכות לשון הרע). מצד שני אי אפשר לדעת בבירור וכו'.
[כמובן השאלה היא מעיקר הדין וברור שהנפש היפה לא תתעסק עם ענינים כאלו מלכתחילה].
ייש"כ להרב מה שנכון שלינקק להקובץ תשובות ומפורש שם שמראה בשעת מעשה.הפשוט בפשטותו כתב:חשבונות רבים כתב:הפצת סרטון היא סיפור לכל דבר בדיוק כמו כתיבה.
שאלתך טובה מאוד, אבל היא על הגריש"א. ואכן צ"ע טובא בכוונתו. ויש לדחוק שכוונתו רק כשהוא מראה בשעת מעשה, ולא מסתבר.
אראל כתב:יש לדון מלבד איסור לשה"ר
ומה עם הלבנת פנים?
האם מה שמפיץ זאת ברבים [לפעמים לעשרה בני"א כאחד] אינה בכלל מלבין פני חבירו ברבים?, [אולי צריך שיהי' דוקא 'בפניו']
חשבונות רבים כתב:ייש"כ להרב מה שנכון שלינקק להקובץ תשובות ומפורש שם שמראה בשעת מעשה.הפשוט בפשטותו כתב:חשבונות רבים כתב:הפצת סרטון היא סיפור לכל דבר בדיוק כמו כתיבה.
שאלתך טובה מאוד, אבל היא על הגריש"א. ואכן צ"ע טובא בכוונתו. ויש לדחוק שכוונתו רק כשהוא מראה בשעת מעשה, ולא מסתבר.
הפשוט בפשטותו כתב:חשבונות רבים כתב:ייש"כ להרב מה שנכון שלינקק להקובץ תשובות ומפורש שם שמראה בשעת מעשה.הפשוט בפשטותו כתב:שאלתך טובה מאוד, אבל היא על הגריש"א. ואכן צ"ע טובא בכוונתו. ויש לדחוק שכוונתו רק כשהוא מראה בשעת מעשה, ולא מסתבר.
אכן כך כתוב, אבל יש לעיין אם כוונתו לאפוקי מסרטון. ויש לדון מה סברא לחלק בין בשעת מעשה לסרטון. ושמא בשעת מעשה אין אני מספר לשני אלא גורם לו להיות חלק מהסיפור בשעת מעשה ולהוודע לכך במו עיניו, ומשא"כ כשאני מראה לו סרטון אח"כ הסיפור כבר קרה ואני גורם לו לדעת מה קרה, וזהו סיפור. ויל"ד.
סגי נהור כתב:הפשוט בפשטותו כתב:חשבונות רבים כתב:אכן כך כתוב, אבל יש לעיין אם כוונתו לאפוקי מסרטון. ויש לדון מה סברא לחלק בין בשעת מעשה לסרטון. ושמא בשעת מעשה אין אני מספר לשני אלא גורם לו להיות חלק מהסיפור בשעת מעשה ולהוודע לכך במו עיניו, ומשא"כ כשאני מראה לו סרטון אח"כ הסיפור כבר קרה ואני גורם לו לדעת מה קרה, וזהו סיפור. ויל"ד.
למה יש לדון בחילוק הפשוט והברור הזה (עד שאין שום דמיון מלכתחילה)?
הפשוט בפשטותו כתב:סגי נהור כתב:הפשוט בפשטותו כתב:אכן כך כתוב, אבל יש לעיין אם כוונתו לאפוקי מסרטון. ויש לדון מה סברא לחלק בין בשעת מעשה לסרטון. ושמא בשעת מעשה אין אני מספר לשני אלא גורם לו להיות חלק מהסיפור בשעת מעשה ולהוודע לכך במו עיניו, ומשא"כ כשאני מראה לו סרטון אח"כ הסיפור כבר קרה ואני גורם לו לדעת מה קרה, וזהו סיפור. ויל"ד.
למה יש לדון בחילוק הפשוט והברור הזה (עד שאין שום דמיון מלכתחילה)?
אני שמח שהבנת את זה טוב...
הפשוט בפשטותו כתב:זה לא כ"כ פשוט. מה יהיה הדין במראה לו על מסך מעגל סגור ויש 'דיליי' [איחור] של כמה שניות או כמה דקות, גם בזה זה יהיה שונה?
סגי נהור כתב:הפשוט בפשטותו כתב:סגי נהור כתב:למה יש לדון בחילוק הפשוט והברור הזה (עד שאין שום דמיון מלכתחילה)?
אני שמח שהבנת את זה טוב...
נכון יותר לומר שלא הבנתי את הדמיון.הפשוט בפשטותו כתב:זה לא כ"כ פשוט. מה יהיה הדין במראה לו על מסך מעגל סגור ויש 'דיליי' [איחור] של כמה שניות או כמה דקות, גם בזה זה יהיה שונה?
אם יש גווני ביניים בין שחור ללבן, זה לא אומר ששחור ולבן הם אותו הדבר. וזה בנין אב לעוד נושאים כיו"ב.
סגי נהור כתב:הפשוט בפשטותו כתב:סגי נהור כתב:למה יש לדון בחילוק הפשוט והברור הזה (עד שאין שום דמיון מלכתחילה)?
אני שמח שהבנת את זה טוב...
נכון יותר לומר שלא הבנתי את הדמיון.הפשוט בפשטותו כתב:זה לא כ"כ פשוט. מה יהיה הדין במראה לו על מסך מעגל סגור ויש 'דיליי' [איחור] של כמה שניות או כמה דקות, גם בזה זה יהיה שונה?
אם יש גווני ביניים בין שחור ללבן, זה לא אומר ששחור ולבן הם אותו הדבר. וזה בנין אב לעוד נושאים כיו"ב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים