חד ברנש כתב:לא הופכים מאמרים לספר אלא מקבצים את המאמרים לספר.
דרומי כתב:היש מי שיכול להביא אסמכתאות כתובות לדברי הרב סג"נ לעיל שהזכויות שייכות תמיד לכותב הטורים (מלבד מקרים יוצאים מן הכלל)?
במקרה שאין הסכם בכתב, קבע החוק משנת 2007 ברירות מחדל מחייבות לגבי זהות הבעלים:
בסע' 33(1) נקבע שיוצר שיצר יצירה למען עצמו הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
בסע' 34 נקבע שכאשר היצירה נוצרה במסגרת שכיר-מעביד, המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים.
בסע' 35 נקבע שאם היצירה הוזמנה מעובד פרילנסר, הרי שהיוצר עצמו הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים, למעט שני מקרים מיוחדים:
הזמנת צילומים פרטיים.
בסע' 33(2) נקבע שהמפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.
בסע' 36 נקבע שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה ממשלתית.
דרומי כתב:ההגדרה של 'שכיר' היא שהוא קיבל כסף לפי שעות?
שבעה גנבין הן ...אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנא' (משלי ו) לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם על מה שבידו שנאמר (שם) ונמצא ישלם וגו' ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות וגו'.
דרומי כתב:פגשתי יהודי חרדי מפורסם למדי, שהוא גם סופר וגם משפטן. והיה ניכר שסוגיה זו בדק אותה, ואמר לי שלפי החוק הישראלי הזכויות שייכות - בהעדר הסכם אחר - למי ששילם על היצירה.
פרי יהושע כתב:הלא התוספתא בב"ק פ"ו ג' שהביאה הש"ך ידועה, שאפי'הגונב ד"ת "אע"פ שנקרא גנב זכה לעצמו", וק"ו שהוא של עצמו, מה נא' כיון ושילם לו קנה?, לא נראה.
הנה התוספתא:שבעה גנבין הן ...אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנא' (משלי ו) לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם על מה שבידו שנאמר (שם) ונמצא ישלם וגו' ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות וגו'.
דרומי כתב:איני בטוח שאין בחו"מ התייחסות לזכויות יוצרים על מאמרים. זה שאני לא יודע - נו נו...
בריושמא כתב:הדרך הרצויה מלכתחילה היא:
א. לא להוציא גיליון כלשהו.
ב. לא למלא אותו בחומר.
ג. לא לבקש מהזולת לכתוב.
דרומי כתב:במחכ"ת, נראה שלא הבנת בכלל על מה מדובר כאן.
אוצר החכמה כתב:פרי יהושע כתב:הלא התוספתא בב"ק פ"ו ג' שהביאה הש"ך ידועה, שאפי'הגונב ד"ת "אע"פ שנקרא גנב זכה לעצמו", וק"ו שהוא של עצמו, מה נא' כיון ושילם לו קנה?, לא נראה.
הנה התוספתא:שבעה גנבין הן ...אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב זוכה לעצמו שנא' (משלי ו) לא יבוזו לגנב כי יגנוב וגו'. סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם על מה שבידו שנאמר (שם) ונמצא ישלם וגו' ואין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר (תהילים יב) אמרות ה' אמרות טהורות וגו'.
איני מבין את הקשר לנושא. שם מדובר על הרוצה ללמוד לא על הרוצה להרוויח מהדברים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 125 אורחים