דרומי כתב:אכן הדברים חמורים מאוד. ה' יעזור שיצליחו להתמודד עם זה בצורה חכמה ולפרוץ את הפירצה.
לאחר שביססנו את כל הנ"ל, נבוא לנידוננו. לדעתנו יש לקבוע שבמידה והאיש מסרב לתת גט במשך שנים רבות, עד אשר בית הדין עצמו מודה כי כלו כל הקיצים וכי איננו יודע כיצד לפעול על מנת לשחרר את האישה, אזי יש כאן אומדנא דמוכח שעל פיה נכון לדון ביטול קידושין. כל איש ואישה מתחתנים על מנת כן שהם יודעים שעל פי ההלכה יש בכוחם לבקש להתגרש מבני זוגם, ולא זו בלבד אלא שיודעים הם שבמידה וייתקלו בקושי יעמוד בית הדין לצידם ויסייע בידם. לדעתנו פשוט וברור הדבר כי לו היו אומרים לאיש או לאישה כי המערכת לא תוכל לסייע בידם לעת הצורך, וכי להלכה אין פיתרון למצוקתם, ולמעשה חתונתם הינה מעין "חתונה נוצרית" שאין ממנה יציאה הלכתית, היו שוקלים בכובד ראש אם להיכנס למערכת שכזו. הלא כל איש ואישה שנכנסים בברית הנישואין יודעים שתורתנו הקדושה מספקת דרך לפרק את הקשר ביניהם, ואין ספק שרקימת הקשר מלווה בידיעה הזו, ושידיעה זו מהווה יסוד חשוב ונכבד בהחלטה שלהם למסדו. לכל זוג חששות רבים, ההלכה המאפשרת את נתינת הגט במידה והקשר לא מצליח משקיטה חלק מחששות אלו. כמובן, למעשה, אין ההלכה פורחת באוויר, אלא היא מופיעה בדמותם של שומרי חומות ההלכה, הלא הם חכמי ישראל בכל דור ודור, שאמונים על שמירתה ויישומה. ממילא, כאמור לעיל, הזוג שמתחתן יודע וסומך על כך שבהינתן מצב עניינים מורכב, חכמי ישראל – שבידם הכלים ההלכתיים הנחוצים – יוכלו לסייע בידם לפרק את הקשר שנרקם ביניהם. אולם, לו היה הזוג מגלה לפתע לאחר נישואיהם שאין דרך לשומרי ההלכה (המייצגים את חוקי התורה הקדושים) לפרק את הקשר ביניהם, ודאי שהיינו אומרים שיש בכך אומדנא דמוכח שלא על דעת כן התחתנו. למעשה, הן האיש והן האישה סומכים על כוחם חז"ל, ואך ורק בגלל סמיכה זו אין הם מעלים בדעתם לחשוש לכל מיני חששות בשעת הקידושין והנישואין...
אמנם, לכאורה נכון הדבר כי גם במקרים אחרים ניתן לטעון טענה זו (כגון מים שאין להם סוף וכדומה), אך כבר ביארנו לעיל שאין זה דומה. דווקא במקרה כזה – שבו בית הדין עצמו מרים ידיים ומצהיר כי למערכת הרבנית אין פיתרון למצוקת האישה – ניתן לדעתנו לקבוע כי ודאי לא על דעת כן התקדשה האישה כשאמרה "כדת משה וישראל", כי חשבה שקידושיה מתבצעים בתוך מערכת שיש בה כללים ברורים, ושיש בה מי שאחראי על הכללים הללו ודואג לה. במידה והבעל מתאכזר ואינו נותן גט, ואין ביד בית הדין לכופו בכל הכלים העומדים לרשותו, הרי זו אומדנא דמוכח גמורה, כי מקיימים בה את כל חמשת התנאים שכבר פורטו המגדירים אומדנא דמוכח, ושעל פיהם ניתן לבטל קידושין אף כשדעת הבעל מתנגדת לכך...
להערכתנו, כל מי שיקרא בחומר הרב שכבר הצטבר בתיק, ובעיקר בלשונם של הדיינים בהחלטותיהם המרובות לאורך השנים, יספוג את אווירת היאוש ששורה על כל הדיונים כבר שנים רבות. ואכן, בצדק מיואשים הדיינים, אך דווקא ייאוש זה הוא שפותח פתח בפנינו לדון בביטול הקידושין, כאמור לעיל. מטעם זה אף אין לראות בניסיון זה לשחרר את האישה סתירה לכך שבעבר לא נוסה פיתרון זה, ומאידך אין לראות בכך שהפיתרון לא נוסה רמז לכך שכל ההרכבים הקודמים סברו שהדבר אינו אפשרי. רק בעת אשר הגיעו מים עד נפש ממש ניתן להרהר ביישום הפיתרון המוצע כאן – ואולם פשוט וברור כי זה המצב בנידוננו.
הגברת גורודצקי נשאלה אם הייתה מתחתנת מלכתחילה לו הייתה יודעת שיתנהג כלפיה באלימות, והשיבה בהחלטיות שודאי שלא... אמנם, אין בכל זה כדי לפרנס טענת מקח טעות באופן רגיל, שכן אין אנו יודעים שהבעל הראה סימני אלימות קודם הנישואין, ולכאורה אי אפשר לומר שיש כאן מקח טעות ברור, אך מכל מקום ניתן לומר שיש כאן סניף להקל בצירוף מה שאומרים כמה אנשי מקצוע (ובמיוחד הפסיכולוג פרופסור דונלד דאטון שכתב על כך רבות) שאלימות שמתגלה לאחר הנישואין הינה סימן למרכיב גנטי, ביולוגי או פסיכולוגי שהיה קיים כבר מלפני כן. על פי מחקר שנערך בארצות הברית, בין 80 ל90- אחוז מהבעלים המכים שמופנים לטיפול הרשויות סובלים מהפרעות אישיות הניתנות לאיבחון בבירור, וככל שהאלימות נעשית יותר קשה ויותר כרונית האחוזים קרבים ל100- אחוז, וסימנים של הפרעת אישיות גבולית, נרקסיזם, והתנהגות סדיסטית-אגרסיבית ואנטי-חברתית מתלווים לכל זה. נוסף לכל הנ"ל, החומר שבתיק הובא לעיונו של פסיכיאטר מומחה, ירא שמיים, ד"ר י., והלה כתב לנו שכמובן אינו יכול לתת חוות דעת מוחלטת ללא מפגשים עם הבעל עצמו, אך מכל מקום כתב שמהחומר עצמו נראה לו כי "יש סבירות כלשהי שהנ"ל סובל מהפרעת אישיות קשה וכי הפרעה זאת הייתה קיימת אצלו עוד קודם הנישואין". בית הדין ביקש להבין את היסוסו של ד"ר י. בעניין זה, ועל כן שאל אותו בשנית על כך. ד"ר י. השיב כי "ברור שכן היה חולה עוד לפני החתונה בהתאם להגדרת הפרעות אישיות". רק העובדה שחוות הדעת ניתנה ללא מפגש היא שהביאה לכך שהרופא לא רצה לקבוע בודאות במכתבו לבית הדין כי מר גורודצקי סבל מהפרעה זו אף קודם הנישואין...כמו כן, נעיר כי בפני בית הדין הגיעה עדותה של האישה, הגברת גורודצקי, לפיה אחיו של הבעל התוודה בפניה קודם הנישואין כי המשפחה מרוצה מכך שהוא מתחתן, כיון שחששו שמא "עם כל הבעיות שלו" לא יצליח. אין לנו כאן ראיה חותכת, אך גם אם אין ראיה לדבר, זכר לדבר יש. כתוצאה מכל הנ"ל, נראה שיש מקום לצרף את כל זאת משני צדדים, אם משום האלימות, ואם משום ההפרעה הפסיכולוגית הקשה, שייתכן שכל אלו היו טמונים בבעל כבר מלפני כן על פי המחקרים הנ"ל, ואם כן היו קיימים קודם הנישואין, והאישה לא ידעה. בית הדין שטיפל בתיקו של הבעל אף בעצמו הטיל בעבר ספק במצבו הנפשי-פסיכולוגי של הבעל, ואם כן אין בדברים אלו חידוש, אלא לומר שמצב נוכחי זה אף יכול להעיד על מצב קודם, עוד קודם הנישואין. לדעתנו ייתכן וניתן היה לסמוך על כל הנ"ל אף בפני עצמו, אך גם אם נאמר כי בתור יסוד עצמאי אי אפשר להעמיד את ההיתר על סברה זו, בתור סניף חזק לכל הנ"ל להקל במקום עיגון קשה זה שכל הדיינים כבר הסכימו שמצבה של האישה כבר עבר כל גבול סביר נראה שניתן להתחשב בו.
לאור העובדה שהבעל טוען שהטבעת הייתה שייכת לו בשעת הקידושין, וכן לאור העובדה שהרב טען בפני בית הדין כי בירר עם הבעל שטבעת נקנתה מכספו קודם הקידושין, ובנוסף לכך לאור ראיית סרט החתונה שבו רואים שהרב אכן שאל את הבעל אם הטבעת שייכת לו – ברור הדבר מדוע התקשו הרכבי בית הדין השונים לבטל את הקידושין על סמך טענת האישה שהטבעת שייכת הייתה לה. אולם במה דברים אמורים? כשאנו באים לבטל את הקידושין מטעם זה ועל סמך זה בלבד, אך בתור סניף נוסף להיתר נראה שאכן יש להתחשב בטענות האישה.הלא האישה זוכרת את כל מהלך קניין הטבעת היטב. היא זוכרת כי כשהלכו לקנותה היה לה שבר באצבע ולכן לא יכלו לקחתה מיד (כי היו צריכים לשנות את מידתה) והיו צריכים לבוא כעבור מספר ימים. כשחזרו, שילמה האישה על הטבעת מכספה, כיון שהבעל היה בחובות ולא היה יכול לשלם עליה. ימים ספורים לפני החופה הייתה האישה בתאונה, וכתוצאה מכך לא הייתה מרוכזת לחלוטין בעת החופה. כמו כן, עקב העובדה שעלתה לארץ רק זמן קצר לפני חופתה עדיין לא שלטה היטב בשפה העברית, וגם לא הבינה כלל כי מבחינה הלכתית יש הכרח שהטבעת תהיה שייכת לבעל. כתוצאה מכל הנ"ל, הגברת גורודצקי טוענת כי לא הייתה מרוכזת כלל בדברי הרב המקדש, וגם לא הבינה את שאלותיו במדויק. על כן, כשנתנה את הטבעת לבעל לא התכוונה כלל להקנות אותה לו כדי שיוכל לחזור ולקדשה בה. כנגד זה עומדות לכאורה עדויותיהם של הרב המקדש והבעל, וסרט החתונה. אמנם, אין בכל מה שטוענת הגברת גורודצקי כדי לסתור את דברי הרב המקדש. לא זו בלבד שהרב המקדש נשאל על טקס החופה למעלה מעשר שנים לאחריו (ויעיד כל מסדר חופות על כך שקשה לזכור כל פרט ופרט), ולא זו בלבד שבאותו מעמד נעשתה אף חופה לזוג אחר (מה שמקשה על הפרדה בין פרטי חופה אחת וחבירתה); הלוא גם אם נקבל את כל דברי המקדש – וכפי שנראה שאכן מופיע בסרט החתונה – הלוא האישה איננה טוענת שהרב המקדש לא שאל ואיננה טוענת שהרב המקדש לא התאמץ ככל יכולתו לברר, אלא טוענת היא כי היא עצמה לא הבינה את דבריו...
האישה טוענת שהטבעת שאיתה התקדשה לא הייתה שייכת לבעל בשעת הקידושין, אלא נקנתה מכספה, הייתה שייכת לה, והיא מעולם לא הבינה כי עליה להקנותה לבעל. דברי האישה אינם סותרים לא את הרב ולא את העדים הכשרים, ואילו דברי הבעל העומדים כנגדה הינם עדותו של אדם רשע שפסול לעדות לחלוטין.
אמנם כאן כבר התבאר שעיקר העניין הוא ביטול הקידושין, אלא שקידושין אין בטלים בכדי, ועל כן אין אנו צריכים שעניין הטבעת יעמוד בפני עצמו, אלא רק שיהיה מקום לדון בו. ואכן יש מקום לדון בדבר, ואין כאן המקום להאריך שהרי כבר אריכות גדולה ישנה בכל מה שכתבנו עד כה.
נזכרתי משום מה בקריינא דאגרתא.
ביטול קידושין משום אומדנא דמוכח אינו כלי הלכתי רגיל ושגרתי, וברור שאין להשתמש בו אלא כאשר כלו כל הקיצין. יותר מכך: אין שום אפשרות להפעיל אותו במקרה שלנו אלא משום שכלו כל הקיצין. מכל מקום, כבר כתב מהר"י הכהן שבכגון מקרים שכאלו יש לחפש היתרים מתחת מעבי האדמה, ואת צוואתו זו ניסינו לקיים.
לאחר כתיבת הדברים, אחזנו במידותיהם של גדולי הדורות ולא נחפזנו לפסוק על פי עצמנו. את הדברים הנ"ל הראנו לכמה פוסקים מובהקים, תלמידי חכמים שעוסקים זמן רב בענייני גיטין וקידושין הלכה למעשה, ואף הם הסכימו שהדברים נכוחים וישרים, ויש בהם כדי סמיכה במקרה חמור זה, ונענעו לנו בראשם להיתר.
אוהב אוצר כתב:1) אני חושב שזמנם של הת"ח שכאן יותר חשוב מלעסוק בפירצה כזו בכרם ישראל, כי לא יהיה תקנה לדיינים מסוג זה עד ביאת גואל במהרה בימינו.
2) לדעתי העניה ביותר- כדאי שישאירו אותו בכלא עד שיסכים לתת גט - זה הדבר היחיד בסיפור זה שאולי אפשר לקשר בין דייני האמת שבדור לבין מערכת המשפט להבדיל בין הטהור לטמא.
3) דבר נוסף, אחרי מקרה זה, רק מתעצמת החובה להקים מאגר יוחסין בקרב היהדות החרדים הנאמנת לתורה ולמצוות. כי עם הממשלה הזאת - תמיד יהיו עוד פרצות שהנציגים החרדים לא יוכלו לסגור ויפה שעה אחת קודם.
אוהב אוצר כתב:1) אני חושב שזמנם של הת"ח שכאן יותר חשוב מלעסוק בפירצה כזו בכרם ישראל, כי לא יהיה תקנה לדיינים מסוג זה עד ביאת גואל במהרה בימינו.
2) לדעתי העניה ביותר- כדאי שישאירו אותו בכלא עד שיסכים לתת גט - זה הדבר היחיד בסיפור זה שאולי אפשר לקשר בין דייני האמת שבדור לבין מערכת המשפט להבדיל בין הטהור לטמא.
3) דבר נוסף, אחרי מקרה זה, רק מתעצמת החובה להקים מאגר יוחסין בקרב היהדות החרדים הנאמנת לתורה ולמצוות. כי עם הממשלה הזאת - תמיד יהיו עוד פרצות שהנציגים החרדים לא יוכלו לסגור ויפה שעה אחת קודם.
זנב לאריות כתב:אוהב אוצר כתב:1) אני חושב שזמנם של הת"ח שכאן יותר חשוב מלעסוק בפירצה כזו בכרם ישראל, כי לא יהיה תקנה לדיינים מסוג זה עד ביאת גואל במהרה בימינו.
2) לדעתי העניה ביותר- כדאי שישאירו אותו בכלא עד שיסכים לתת גט - זה הדבר היחיד בסיפור זה שאולי אפשר לקשר בין דייני האמת שבדור לבין מערכת המשפט להבדיל בין הטהור לטמא.
3) דבר נוסף, אחרי מקרה זה, רק מתעצמת החובה להקים מאגר יוחסין בקרב היהדות החרדים הנאמנת לתורה ולמצוות. כי עם הממשלה הזאת - תמיד יהיו עוד פרצות שהנציגים החרדים לא יוכלו לסגור ויפה שעה אחת קודם.
זה רעיון חשוב, כי כל מה שאותו ברנש מסכים לסבול כ"כ ולשבת בכלא כמעט 20 שנה זה רק בגלל שהוא יודע שהוא מעגן אותה, עכשיו שהיא סומכת על הפסק הליצני המדובר א"כ היא מצידה תלך ותתחתן וא"כ הוא איבד את הקלף שלו והוא סובל לריק, ואין לו שום סיבה לאמלל את עצמו לחינם. ועכשיו תאמר לו המערכת של הרבנות הראשית שבחינתה הוא עדיין נשוי ואם הוא רוצה להשתחרר זה רק אם יתן גט. ואולי יהיה מישהוא בעל יוזמה שיגיד לאשה שלא תמשוך את תביעתה נגדו, בשביל שהפטנט הזה יעבוד ואז היא תוכל להיות מותרת גם לדעת דיינים אמיתיים.
עקביה כתב:מצו"ב פסק דין עליו חתומים שלשה רבנים, המתיר אשה, שבעלה ברח זמן קצר לאחר החתונה, לעלמא.
הרב השני, מיכאל אברהם, התיר מטעם מקח טעות. דבריו מתחילים בעמ' 14.
לא ממש עיינתי בדבריו, אבל עושה רושם שאינו קטלא קניא.
אוצר החכמה כתב:עניין זה נדון כאן בפורום
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=15037&p=141349
בברכה המשולשת כתב:שפרבר איננו מאן דאמר בכה"ג (ועדיף היה לו ולכלל ישראל אילו היה ממשיך להתעסק עם מילים יווניות ולטיניות בדברי חז"ל או רישום תולדות מנהגים ולא שולח ידו בהלכה).
ומהציטוטים שהביא הרה"ג משנ"ן ברור שאין כאן אלא שיטת הקונסרבטיבים, כדרכו של שפרבר.
עקביה כתב:כהערת שוליים לנושא, יש לגנות בכל פה את ההומניות המתועבת של הממסד השלטוני, שלא איכפת לו מעגינותה של האשה המסכנה, ומעדיף להושיב את הבעל בכלא 20 שנה אע"פ שאין בכך כל תועלת להשגת הגט, כפי שמוכיחה המציאות, ולא לפתור את הבעיה בכמה דקות של "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני".
תוכן כתב:עקביה כתב:כהערת שוליים לנושא, יש לגנות בכל פה את ההומניות המתועבת של הממסד השלטוני, שלא איכפת לו מעגינותה של האשה המסכנה, ומעדיף להושיב את הבעל בכלא 20 שנה אע"פ שאין בכך כל תועלת להשגת הגט, כפי שמוכיחה המציאות, ולא לפתור את הבעיה בכמה דקות של "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני".
אם מכין אותו, הרי הוא גט מעושה, ופסול להרבה ראשונים ולרוב האחרונים.
עקביה כתב:תוכן כתב:עקביה כתב:כהערת שוליים לנושא, יש לגנות בכל פה את ההומניות המתועבת של הממסד השלטוני, שלא איכפת לו מעגינותה של האשה המסכנה, ומעדיף להושיב את הבעל בכלא 20 שנה אע"פ שאין בכך כל תועלת להשגת הגט, כפי שמוכיחה המציאות, ולא לפתור את הבעיה בכמה דקות של "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני".
אם מכין אותו, הרי הוא גט מעושה, ופסול להרבה ראשונים ולרוב האחרונים.
עכ"פ יש מקרים בהם אין בזה בעיה. שו"ע אה"ע קנד כא.
תוכן כתב:עקביה כתב:כהערת שוליים לנושא, יש לגנות בכל פה את ההומניות המתועבת של הממסד השלטוני, שלא איכפת לו מעגינותה של האשה המסכנה, ומעדיף להושיב את הבעל בכלא 20 שנה אע"פ שאין בכך כל תועלת להשגת הגט, כפי שמוכיחה המציאות, ולא לפתור את הבעיה בכמה דקות של "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני".
אם מכין אותו, הרי הוא גט מעושה, ופסול להרבה ראשונים ולרוב האחרונים.
אוצר החכמה כתב:ואם הוא יושב בכלא זה גם כן מעושה באותו מידה.
ההנחה היא שמדןבר במקרה שכופין אותו.
תוכן כתב:הרבה פוסקים ס"ל דהויא כפייה ממש, ולשיטתם אכן הרבנות הראשית מרבה ממזרים.
עזריאל ברגר כתב:תוכן כתב:הרבה פוסקים ס"ל דהויא כפייה ממש, ולשיטתם אכן הרבנות הראשית מרבה ממזרים.
הערה: גט מעושה בישראל - פסול מדרבנן בלבד, ולא יהיו בניה ממזרים.
מלבד מה שלהרמב"ם כופין בשוטים בכל האומרת מאיס עלי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 689 אורחים