הטוב - יא טוב - ה"א הקריאה בתפילה ובמקרא

[נושא ספרים]

בקובץ אור תורה (קובץ שס"ו - אינו באוצר וראוי להשלימו עם שאר קבצי אור תורה החסרים), מצאתי דבר יפה שכתב הגר"מ מאזוז, ובעיני היה חידוש, ואמרתי לא אמנע טוב.
הרב מאזוז כתב את דבריו במענה למי ששאל ממנו, למה הוסיף בסידורו סימני קריאה ושאלה, סימנים מודרניים, שהם זמורת זר בסידור. ונתן השואל דוגמא למופיע בסידור שלהם: הטוב ! כי לא כלו רחמיך וכו'. הרב מאזוז משיבו בין היתר:

בתיבת הטוב, ציננו סימן קריאה להורות שאין זו ה"א הידיעה, (דא"כ היה לו לומר הטוב כי לא כלו רחמיו) אלא ה"א הקריאה וביאורו בלשון ערבי "יא- טוב!" וכיוצא בזה בפרשת שלח:הקהל ! חקה אחת לכם וגו', ובתהלים (נ"ב ג') מה תתהלל ברעה, הגבור! ועוד. ומרגלא בפומיה דאבא מארי הגאון זצ"ל שאין תרגום למילת "יא"בעברית רק הוי, כמו הוי כל צמא לכו למים. או ה"א הקריאה שאינה ניכרת כ"כ והרבה מחליפים אותה בה"א הידיעה.

[חכם באשי]

מענין לענין,
נ' וידר טען, ש'הכל הבו גודל לא'לוקינו' שקודם הקריאה בתורה,
הוא שיבוש מ'הקול! הבו גודל לא'לוקינו',
ו'הקול' הוא ביטוי להשתקת הציבור, כאומר: 'האזינו!'.

וידר הוכיח את הדברים מכת"י מהגניזה הקהירית.

[הבונה]

השווה גם שתי הגירסאות דלהלן:
מ"מ ניתן אולי להוכיח שהגירסה הנכונה היא "הקול" (רק אולי כי לפעמים ישנן טעויות גם בגירסאות ישנות), אבל אי אפשר להוכיח משם מסקנא אבסורדית ש"הקול" פירושו שיתקו שהוא היפך מקול.
בנוסח המובא כאן, אולי הכונה שיאזינו לקולו של הבעל תפילה, כנאמר בהמשך קל קידוש ירחא.

[חכם באשי]

רבינו הבונה,
לא הבנתי כוונתך.
לא טענתי (בשם וידר) ש'הקול' פירושו שיתקו. אלא הוא ביטוי להשתקת הקהל, כמו האמירה: 'סברי מרנן' (=האזינו).

[תולעת ספרים07]

תיקון קטן סברי מרנן פירש"י תנו דעתכם על הברכה לצאת בה ידי חובה (הפרדס)
ויש לעיין אם דבר זה שייך לגבי קריאת התורה.
שהרי אינם צריכים לצאת ידי חובה.
וצ"ב.

[הבונה]

רבינו הבונה,
לא הבנתי כוונתך.
לא טענתי (בשם וידר) ש'הקול' פירושו שיתקו. אלא הוא ביטוי להשתקת הקהל, כמו האמירה: 'סברי מרנן' (=האזינו).

דברי לא הובנו כי נפלה בהם טעות שתוקנה כעת.
אני השגתי על מה שהיה נראה מדבריך שקול הכונה שיתקו, אם לא לזאת התכונת, ראה השגתי כאינה.

[איש_ספר]

בקובץ אור תורה (קובץ שס"ו - אינו באוצר וראוי להשלימו עם שאר קבצי אור תורה החסרים), מצאתי דבר יפה שכתב הגר"מ מאזוז, ובעיני היה חידוש, ואמרתי לא אמנע טוב.
הרב מאזוז כתב את דבריו במענה למי ששאל ממנו, למה הוסיף בסידורו סימני קריאה ושאלה, סימנים מודרניים, שהם זמורת זר בסידור. ונתן השואל דוגמא למופיע בסידור שלהם: הטוב ! כי לא כלו רחמיך וכו'. הרב מאזוז משיבו בין היתר:

בתיבת הטוב, ציננו סימן קריאה להורות שאין זו ה"א הידיעה, (דא"כ היה לו לומר הטוב כי לא כלו רחמיו) אלא ה"א הקריאה וביאורו בלשון ערבי "יא- טוב!" וכיוצא בזה בפרשת שלח:הקהל ! חקה אחת לכם וגו', ובתהלים (נ"ב ג') מה תתהלל ברעה, הגבור! ועוד. ומרגלא בפומיה דאבא מארי הגאון זצ"ל שאין תרגום למילת "יא"בעברית רק הוי, כמו הוי כל צמא לכו למים. או ה"א הקריאה שאינה ניכרת כ"כ והרבה מחליפים אותה בה"א הידיעה.

רד"ק שמו"ב א' י"ט: (יט)הצבי ישראל - הה"א ה"א הקריאה כה"א הקהל חקה אחת לכם הדור אתם ראו דבר ה' והדומים להם וענין צבי החפץ והרצון והוא על דרך כי תהיו ארץ חפץ וחסר הנסמך ר"ל הצבי צבי ישראל וכן הארון הברית העם המלחמה והדומים להם כלומר אתה שאתה ארץ חפץ איך היה זה שעל במותיך נפלו חללים כאלה איך נפלו גבורים וי"ת אתעתדתון ישראל על בית תוקפיכון איתרמיתון קטילין פי' הצבי מענין נצב נצבים: