הודעהעל ידי סיפרון » ג' נובמבר 21, 2017 3:25 am
אודות גילוי אליהו לבעל הרוקח הנני להביא דברי הגרי"ח סופר שליט"א מס' עדות ביעקב ח"א סי' נה
בענין אליהו הנביא היה עומד בבית קברות של גויים
בבא מציעא (קי"ד סע"א): "אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של גויים וכו', אמר ליה [רבה לאליהו] לאו כהן הוא מר [פינחס הא אליהו, רש"י] מאי טעמא קאי מר בבית הקברות וכו' אמר ליה דחיקא לי מילתא, דבריה ועייליה לגן עדן, אמר ליה פשוט גלימך, ספי [ר"ל לקוט] שקול מהני טרפי, ספא שקל. כי הוה נפיק [רבה] שמע דקאמר מאן קא אכיל לעלמיה כרבה בר אבוה, נפץ שדינהו, אפילו הכי אתייה לגלימיה סחט גלימא ריחא זבניה בתריסר אלפי דינרי פלגינהו".
ונתעוררתי מדוע כשרבה בר אבוה אמר לאליהו הנביא זכור לטוב ד"דחיקא ליה מילתא" הוזקק אליהו להכניסו לגן עדן וכו' וכו' כנ"ל, ומדוע אליהו לא עשה עמו כאשר עשה עם רב כהנא כמפורש בקידושין (מ' א'): "רב כהנא הוה קמזבין דיקולי תבעתיה ההיא מטרוניתא. אמר לה איזיל איקשיט נפשאי. סליק וקא נפיל מאיגרא לארעא. אתא אליהו קבליה, אמר ליה [אליהו] אטרחתן ארבע מאה פרסי, אמר ליה [רב כהנא] מי גרם לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי" ע"ש, והיה לו לאליהו הנביא זכור לטוב להביא לרבה בר אבוה גם כן שיפא דדינרי, ולא להכניסו לגן עדן ולומר לו ספי שקול וכו' ואז ישמע שאומרים [שומרי גן עדן כך מצאתי הגירסה בתלמוד כתב יד שם] מאן קא אכיל לעלמיה וכו', והוי כהפוכי מטרתא, ועיין, וכתבתי במקומו בס"ד.
וזה רבות בשנים [תש"ל לפ"ק] שהייתי תמה מה היה ענין אליהו הנביא להיות בבית קברות של גויים הטמאים אף בחייהם, ועיין בזה למהר"ל מפראג ז"ל בספר חידושי אגדות שלו כאן, ולתלמידו בהגהות פלפלא חריפתא על פסקי הרא"ש כאן, ובחידושי חתם סופר השלם עיין שם ועדיין צ"ב.
והשנה תשס"ד זכיתי לספר תורה מפואר הוא ספר השם מרבינו אלעזר מגרמייזא ז"ל בעל הרוקח, ובס"ד מצאתי מרגניתא טבתא בסוף הספר (דרי"ח רע"ב) שכה כתב: "ואליהו שראה אותו רבה בר אבוה בקברי גויים - כי הלך להציל נשמת גוי שעשה טובה והצלה ליהודים ממזיקין שלא יוליכוה לגיהנם", עכל"ק, והוא דבר חדש ונפלא מאוד, ובזה אתי שפיר היטב.
ומי יודע אם רבינו הרוקח ז"ל לא קבל כן מאליהו הנביא זכור לטוב עצמו, וכאשר כתב בספר חכמת אדם קונטרס מצבת משה (הנהגת חברה קדישא והאבל סוף אות ה'): "ידוע שכל דברי בעל הרוקח הם מקובלים בידו וזכה לגילוי אליהו", ואדמו"ר הגאון מהרצ"א מדינוב ז"ל בספרו בני יששכר (מאמרי חדשי כסלו טבת מאמר ב' אות ב') כתב: "הרב עיר וקדיש אשר דבריו דברי קבלה וקבל מאליהו ז"ל הלא הוא בעל הרוקח", וכן הוא עוד שם (אות י"ב ואות כ"א), ורבינו הגדול בעל פני יהושע מגילה (ט"ז א') כתב: "הגדול בעל הרוקח ז"ל שזכה לרוח הקודש" שמביאה לידי גילוי אליהו (ע"ז כ' ב') ודוק היטב.