(לא רציתי לסמן נושא האשכול עם דף מסוים אחרי שיש לי הערות באזיהו מקומן של פרק המוציא תפלין)
א. בדף צ"ט א. בגמ. אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה ריש לקיש לעולם לא תחליף וכו'
משפט הזה של 'מוחלפת השיטה' הוא דבר רגיל בש"ס (חיפוש במאגר מעלה לי 15 פעמים - ואגב, 12 מהם הוא דברי ר' יוחנן והג' האחרים הוא דברי רב) ובכל מקום הורגלתי שהפי' הוא כמו 'איפוך' בש"ס שמהפכינן ומחלפינן השיטות בין התנאים בברייתא להתאימם לדברי המשנה וכדו', וכן משמע כאן בתוד"ה הוא סבר עיי"ש בדבריהם ולמאי דמסיק וכו'
אולם כאן פי' רשי"י בד"ה מוחלפת השיטה וז"ל "החליף ר' יהודה שיטתו ויצא ממנה" ונתקשיתי בזה מנין לו לרש"י זה, ולמה לא פירש כפשוטו?
ב. דף ק"ג ע"א במתני' חותכין יבלת פירש"י שיבלת דקרא (ויקרא כ"ב כ"ב) הוא שם תואר של הבהמה אבל יבלת דמתני' הוא שם דבר של המום, וכנראה מדברי רש"י שלפי זה הניקוד במתני' הוא שונה מהניקוד בהפסוק, ועי' בתויו"ט על המתני' שכ' שאע"ג שדברי רש"י נכונים אבל בניקוד הם שוים כי לשון תורה לחוד ול' חז"ל לחוד.
והב"ח הגיה פה הניקוד, אבל לא זכיתי להבין מה הועיל הרי ניקד את שניהם בשווה, וצ"ע
ג. בדף ק"ד ע"א מילתא אגב אורחא קמ"ל דגמי מסי ופירש"י משום שבת איצטריך למתני גמי דאע"ג דמסי שרי במקדש והב"ח הגיה בגמ' למחוק תיבת 'מילתא' ונ"ב שכן משמע מדברי רש"י בזבחים י"ט והמעתיקים סיימו 'והשאר חסר ולא נודע כוונתו'
ולפע"ד שמדברי רש"י בזבחים שם משמע שיש למחוק לא רק תיבת 'מילתא' אלא גם את תיבת 'אגב אורחא' שרש"י פי' שם שזה שמבתני' נאמר החידוש על גמי ולא על צלצול קטן הוא משום שהיתרא של צלצול הוא חידוש לענין עבודה במקדש שאינה חוצצת אבל לאיסור שבת ושבות במקדש אין לזה שייכות, והמשניות כאן בעירובין מלפניה מדברין מהתרת שבות במקדש, משום זה איירי מתני' משריותא דגמי שיש בזה איסור של רפואה ושבות של שחיקת סממנים ובכ"ז שרי משום אין שבות במקדש ודו"ק
ואם נגרוס 'מילתא אגב אורחא קמ"ל' יהי' הפירוש שבדרך אגב מלמדנו המשנה שכריכת גמי הוא רפואה להמכה, ויש כזה הרבה בש"ס, ודברי הב"ח צ"ע מה חידש במחיקת תיבת מילתא