בהרבה מאד מקומות בש"ס מצאנו לשון של 'יורד אדם לתוך שדהו' (וכגון בבכורים, וכן בנדרים מ"ב א' 'המודר הנאה מחבירו אינו יורד לתוך שדהו'). ולא מצאתי מי שמבארה.
אולי אפשר לומר שזה בגלל שבין השדות היו מיצרים גבוהים, ולכן הכניסה לתוך השדה מוגדרת כירידה?
[ועדיין יל"ע מהו 'יורד לחורבתו של חבירו', ויתכן שזה דומה ל'יורד לאומנותו' ול'יורד עמו לחייו']
על דרך דרש מצאתי בספר וחם השמש להרב משאש זצ"ל שמביא פירוש על דרך דרוש בשם 'אדמו"ר אחד', ואני הקטן מגלה סוד כי הכוונה לאדמו"ר מקאליב, ועכ"פ זה מסביר רק את המשנה בבכורים ולא את הלשון שבכל דוכתי)