גיטין כה. הלוקח יין מבין הכותים ואומר שני לוגין יהא תרומה, עשרה מעשר ראשון.
ופי' רש"י שבחבית היה מאה לוגין. ולכן הפריש שני לוגין לתרומה, כדין אחד מחמשים בבינונים
ונתקשו בתוס' א"כ למה הפריש עוד עשרה למעשר ראשון, הרי פשו ליה רק 98 לוגין, וחייב לפרוש רק 9.8 לוג למעשר, ותירצו ב' תירוצים
א. דעשרה לאו דוקא
ב. כיון דמה"ת חטה אחת פוטרת הכרי לתרומה, ומה שהוסיף עד לאחד מחמשים אף שדין תרומה עליה, מכ"מ אינה פוטרת אותו מהשיעור של מעשר.
ומובן שיש נפק"מ גדולה להלכה בין ב' תירוצים, שהרי הדין שהמוסיף בתרומה תרומתו תרומה, הוא לאו דוקא באחד מחמשים, ונמצא לתי' הא' שכל מה שמוסיף בתרומה מגרע חיובו ממעשר, ולתירוץ הב' לעולם חייב ליתן אחד מעשרה למעשר אף אם הרבה בתרומה
[ומעניין שבמס' סוכה (כג: ד"ה עשרה מעשר) יש תוס' ממש אות באות עם ב' התירוצים, וסיימו שם על תירוץ הב' בזה"ל: "וגם זה לא יתכן כלל" וכאן הביאו את זה בניחותא. ובתוס' הרא"ש כאן ביארו הסברא למה לא יתכן וז"ל: דנהי דחטה אחת פוטרת את הכרי מ"מ כל מה שירצה יפריש דתרומה ניטלת באומד ובמחשבה רק שלא יעשה כל גרנו תרומה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין (וצ"ע מה מוסיף בזה להפריך את סברת התירוץ כיון שתרומה ניטלת באומד אם למעשה יכול לפרוש חטה אחת ויפטור את הכרי)]
ואנכי בעניי לא הבנתי, מנא להו לתוס' שהמעשר תלוי בהתרומה, דלמא שיעור המעשר הוא לפי גודל הכרי כמות שהוא ולא מעלה ולא מוריד שיעור התרומה שבה? יתר על כן, הלא למדנו מפורש במס' ביצה שמעשר ראשון שהקדימו בשבולין פטור מתרומה גדולה, הרי לנו שהמעשר אינו תלוי בהתרומה, עכ"פ בחיובה, ומנלן שבשיעורה יהי' תלוי בה?