מצו"ב דברים נפלאים ממרנא החת"ס זצ"ל בענייני דיומא
ספר תורת משה לחת"ס - קצת מדרוש לז' אב
כתי' בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם מונה מספר לככבי' לכולם בשמות יקרא, יל"ד הל"ל יבנה ירושלם, כמו נדחי ישראל יכנס, או הל"ל נדחי ישראל מכנס. עוד קשה לשון שבורי לב, הל"ל לבות נשברות. ועוד מה ענין מונה מספר לככבי' לכאן.
הנה אחז"ל כשאתם זוכי' אתם מונים לבנינו וכשאי אתם זוכי' אתם מוני' לחורבנו, והענין כי פירש"י במס' ר"ה לע"ל יבוא בהמ"ק מלמעלה משוכלל ובנוי, והנה מי הבונה אותו ובמה יהי' נבנה, כתי' המזכירי' את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלם תהלה בארץ - הבכי' והצער של אבילי ציון המתאבלים על חורבנה היינו בנינו, ובכל שנה בעת הזאת כשמתקבצים לבכות על חורבנו היינו יכונן וישים ירושלים תהלה בארץ, וכשיוגמר זה הבנין ירד למטה הבית בנוי ומשוכלל והנה אנו מונים לבנינו, שלמה בנאו ז' שנים, והורדוס ששה שנים, ואנחנו עוסקים ובונים זה אלף ושבע מאות וע"ב שנים, וזהו שאנו מונים בנינו לחורבנו, כמה שני החורבן כך הם ימי הבנין, כי ההספד והבכי על החורבן הוא עצמות הבנין, והיינו בונה ירושלם ה' בונה והולך ובונה ע"י שנדחי ישראל הנדחי' שבישראל מתכנסי', והם הם השבורי לב, שע"י לב א' הגדול הדורש מעורר ומשבר אותם ע"י אנחה המשברת הגוף והנדחי' המתכנסי' לשמוע קול הקורא אל ה' הם בעצמם השבור' ע"י הלב שלהם הוא המוכיח, כמ"ש לענין מרע"ה, והשבר הזה הוא בעצמו הרפואה והבנין, ועי"ז שהם שומעי' מן הלב שהוא השמש ע"כ הם נמשלים יהי' כככבים, והיינו הוא מונה מספר לככבי' כמ"ש לעיל:
בית שני חרב בשנת 3828 לבריאה, וכעת שנת 5778, נמצא שאנחנו עוסקים ובונים את ביהמ"ק השלישי במשך 1950 שנה! (278 פעמים כפול משלמה שבנה במשך 7 שנים). בב"א.