ברי היזיקא כתב:בתו"כ פרשת אמור נראה שאיסורה מדאורייתא, וכן נראה ביונתן בן עוזיאל ויקרא כא, ז. מצד שני כל הראשונים כתבו שאיסורה מדרבנן בלבד. יש חולק על כך?
אכן כן עיין רפ"ג דמס' מכות דנתבאר בגמ' שם דבעל המשנה הוא ר' עקיבא וברש"י דמשמע מיניה דדאורייתא הוא ויתבאר ע"י גמ' יבמות ד' מד,א שהגמ' תמה על דברי ר"ע לגבי מחזיר גרושתו ומתרצת בשני אופנים,האופן השני נוגע לעניננו והוא דחלוצתו חיובה מדאורייתא וכן במס' סוטה ד' מד,ב לגבי מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' יוסי משמע דס"ל כר"ע דיבמות,ובאמת כבר עלה על זה בעל תוס' ישנים ביבמות ליישב דברי רש"י במסכ' מכות,וע"כ יובן א' המשניות מיבמות פ"ט דמשמע חלוצה דאורייתא וכן מסוף פי"א דמס' כתובות.
ויש דרך אחרת להעלות רפואה למקורות אלו והוא אגב גרושה נקט חלוצה ובאמת דרבנן ומה שחכמינו לא עשו חיזוק כיון שהוא מוסמך על התורה וחמור יותר משאר ענייני דרבנן ועיין ריטב"א דכבר קדמני בהצעת ביאור זו,ובארוכה בחידושי הנצי"ב לשאילתות בנושא זה ששולח לשאילתא מו כמדומני.וכן תמצא ביאור כמו הצד הראשון במשך חכמה על הפס' "ואשה גרושה מאשה".ברוך רחמנא דסייען.ושבת שלום.
נ.ב. ממלית לעיין ברטנורא ספ"ט דיבמות.