אוהב עמו כתב:מבואר במשנ"ב ובשעה"צ שבמקום מצוה התירו.
לא מצאנו מצוה מיוחדת (מלבד מצוות עונה) אלא בליל טבילה או בבא מן הדרך, ואין לנו לחדש מצוות מדעתנו שיש מצווה נוספת של עונה בליל הביוץ, ואם כן מנא לן להתיר.
אוהב עמו כתב:הרמ"א סי' תקנד כ' שהמנהג להחמיר בתשמיש המיטה כשאר דברים שבצינעא, ובמשנ"ב כ' בשם הפוסקים להקל במקום מצווה כגון ליל טבילה והוסיף בשעה"צ שיש להקל גם בבא מן הדרך.
ונשאלה שאלה בזמננו שיש אפשרות לאישה לעשות בדיקות באיזה ימים היא עשוייה יותר לכנס להריון, אם חל יום שכזה בליל ט' באב שחל בשבת האם גם יש להתיר או לא?
כדכד כתב:אני לא מבין מה הסברה להתיר
הרי בתשעה באב רגיל לא היו מתירים באופן כזה. נכון?
מאי שנא תשעה באב שיש בו את כל האיסורים מתשעה באב שחל בשבת שרק איסור דברים שבצנעא נשאר?
דרך ישרה כתב:אוהב עמו כתב:הרמ"א סי' תקנד כ' שהמנהג להחמיר בתשמיש המיטה כשאר דברים שבצינעא, ובמשנ"ב כ' בשם הפוסקים להקל במקום מצווה כגון ליל טבילה והוסיף בשעה"צ שיש להקל גם בבא מן הדרך.
ונשאלה שאלה בזמננו שיש אפשרות לאישה לעשות בדיקות באיזה ימים היא עשוייה יותר לכנס להריון, אם חל יום שכזה בליל ט' באב שחל בשבת האם גם יש להתיר או לא?
לכ' הרעיון של ל"ט שאז דרך האשה להתעבר, א"כ ה"ה כשידוע ע"י בדיקות וכו'.
דקפדינן יותר אעונה של ליל טבילה יותר משאר מצות עונה, דבליל טבילה יש יותר לחוש לביטול פו"ר, דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה.
סגי נהור כתב:במחצה"ש כאן כתב בטעם ההיתר (ומקורו באליה רבה, אלא ששם חולק ואוסר):דקפדינן יותר אעונה של ליל טבילה יותר משאר מצות עונה, דבליל טבילה יש יותר לחוש לביטול פו"ר, דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה.
סגי נהור כתב:כדכד כתב:אני לא מבין מה הסברה להתיר
הרי בתשעה באב רגיל לא היו מתירים באופן כזה. נכון?
מאי שנא תשעה באב שיש בו את כל האיסורים מתשעה באב שחל בשבת שרק איסור דברים שבצנעא נשאר?
כיון שיש מחלוקת בדבר ובמקום מצוה סומכים על המתירים, ראה בפוסקים.
כדכד כתב:סגי נהור כתב:כדכד כתב:אני לא מבין מה הסברה להתיר
הרי בתשעה באב רגיל לא היו מתירים באופן כזה. נכון?
מאי שנא תשעה באב שיש בו את כל האיסורים מתשעה באב שחל בשבת שרק איסור דברים שבצנעא נשאר?
כיון שיש מחלוקת בדבר ובמקום מצוה סומכים על המתירים, ראה בפוסקים.
יישמתי את המלצת כת"ר ואכן המשנ"ב מביא את המג"א בשם השל"ה להתיר בל"ט ואת החיי"א שהתיר גם בבא מן הדרך ואת הגר"א שמשמע ממנו שסובר לעיקר כדעה שמותר בכל ענין וכדעת מרן.
נראה שהמתירים באמת סמכו על הדעה שדברים שבצנעה כלל לא נאסרו אולם הרמ"א והראשונים שעל פיהם הוא פוסק שדברים שבצנעה אסורים מדינא - לכאורה לא יודו להם והמשנ"ב גם מביא יש מחמירים אפילו בל"ט.
סגי נהור כתב:במחצה"ש כאן כתב בטעם ההיתר (ומקורו באליה רבה, אלא ששם חולק ואוסר):דקפדינן יותר אעונה של ליל טבילה יותר משאר מצות עונה, דבליל טבילה יש יותר לחוש לביטול פו"ר, דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה.
דורשי יחודך כתב: (וכפי שכבר כתבו, אין כאן "היתר" מיוחד אלא שבמקום מצוה לא מחמירים כמו השיטה האוסרת, שבלא"ה אנו סוברים שמעיקר הדין מותר אלא שנוהגים להחמיר.)
כדכד כתב:המשנ"ב לא פוסק. הוא מביא שתי דעות. הדעה של "יש מחמירים" במשנ"ב סוברת שדין ט"ב שחל בשבת כחל בחול לענין זה. נכון שלענין ל"ט המשנ"ב נוטה להקל אבל לומר שאין דעה כזו?
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים