בתפילת שמונה עשרה מבקשים על בניין ירושלים. ועל השראת השכינה בתוכה.
אבל מדוע אין הזכרה מפורשת של בנין בית המקדש (או, לחילופין, הורדתו מן השמים)?
בוודאי אפשר לומר שבנין ירושלים השלם כולל בנין הבית. אבל עם כל זה, מדוע זה לא מוזכר במפורש?
ישא ברכה כתב:בעז"ה
ופעם שמעתי מר' יצחק שלמה זילברמן הארה ויש בה לבאר גם הערה זו, שיש להבין את הדגש על ענין ירושלים בתנ"ך, הלוא לכאורה עיקר הענין הוא בית המקדש שהוא המקום שבחר ה' להשרות שכינתו, וירושלים היא בסך הכל המקום הקרוב ביותר לבית המקדש, ולמה כשמדברים על שכינת ה' בישראל, בדר"כ הנוסח בנביאים שהקב"ה נמצא בירושלים ומדברים על כלל העיר, ולא מציינים דוקא את בית המקדש.
וביאר שבית המקדש הוא מקום השראת השכינה בו בורא עולם מתגלה ומופיע לעמו, ושם מקום העבודה והדביקות לפניו ית', אבל בבית המקדש לא חיים כל הזמן אלא יהודי עולה אליו בזמנים מסוימים ומתמלא ידיעת הבורא וקרבת ה' עצומה, אבל ירושלים זו העיר שבה בני ישראל היו מתגוררים, והיה שם מצב תמידי שיהודי חי לפני ה', וזו מעלת העיר. והתכלית של בית המקדש היתה ליצור מצב לכל עם ישראל שהיהודי חי לפני ה' כל הזמן מכח הזמנים שהוא שם. לכן העיר ירושלים היא הסמל והמהות של עם ישראל כי מסמלת את העובדה שעם ישראל עומדים לפני הבורא ית' תמיד.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים