בפרע"ח שער חג השבועות א' כתב:זה מצאתי כתוב במחזור של מורי ז"ל של מועדים כמנהג האשכנזים, בסוף חזרת עמידה דשליח ציבור, ביום א' בשבועות, שם כתוב מבחוץ, מכת"י מורי זל"הה, ענין זה, וז"ל, יום א' דשבועות, יקרא י"ג מדות ג"פ, ואח"כ יאמר רבש"ע מלא כל משאלותי וכו', וכן יהי רצון, ויחזור התפילה ג"פ, ואח"כ יאמר ג"פ ואני תפילתי וכו', וכן יעשה במוסף, וביום ב' דיוצר ע"כ, וכן בפסח ובסוכות. ויכוין כ"ד שמות הנ"ל בניקודים הנ"ל.
תולעת ספרים07 כתב:כמו כן אציין שבזמנו אם זכרוני אינו בוגד בי יש איזה לשון מררח"ו שכתב על זה שתפילה זו תיקנה האר"י בטרם נכנס לפרדס.
תולדות אדם כתב:ואם אוכל לסמוך על זכרוני, הגר"מ הלל הוא שטוען טענה זו באחד מהמבואות לספרי האריז"ל שבהוצאתו, כי ע"פ טענתו לאחר שנכנס האריז"ל לחכמת הסוד לא התפלל בנוסח אשכנז.
חכם באשי כתב:תולדות אדם כתב:ואם אוכל לסמוך על זכרוני, הגר"מ הלל הוא שטוען טענה זו באחד מהמבואות לספרי האריז"ל שבהוצאתו, כי ע"פ טענתו לאחר שנכנס האריז"ל לחכמת הסוד לא התפלל בנוסח אשכנז.
כיום ידוע שהאריז"ל התפלל בסידור נוסח ספרד, ויניציאה רפד (כדומני).
ממש לאחרונה מצאו את הסידור הזה והוא נדפס במהדורת צילום בשני כרכים מפוארים ('פרח לי מהראש' שם הסידור)
תולעת ספרים07 כתב:ניסתי להשיג את הרב בניהו שמואלי שליט"א וכידוע שהוציא מחזורים על פי האר"י ולא הצלחתי להשיגו
אמנם אחד מתלמידיו אמר לי שלא זכור לו דבר כזה שהוא מודפס בתוך המחזור שלו - וביקש שאמתין עד שיעשה בירור בישיבה שלו.
על פניו הוא אמר שזה באמת אינו נראה מהאר"י הקדוש וכדברי א"ס
מעניין לדעת אם המחזורים שלו נמצאים באוצר.
תולעת ספרים07 כתב:ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת ויקרא ג"פ י"ג מידות ואח"כ רבש"ע מלא כל משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי חיים טובי' וארוכי' בכבוד ובמנוחה ביראתך ובתורתך בשלום ובהשקט ובבטח' ופדני מכל צרה ויגון וממות ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם וכפר עונותינו ואשמותינו אכי"ר ויזכור שאלתו ג' פעמים וכן במוסף ובמנחה כדי שישלי' שאלתו ג"פ ותנתן שאלתו ויקרא ג"פ ואני תפילתי.
שבטיישראל כתב:והנוסח בתחינה לימות החול של עשי"ת שאומרים "ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם"
תולעת ספרים07 כתב:שבטיישראל כתב:והנוסח בתחינה לימות החול של עשי"ת שאומרים "ומכל שעות רעות המתרגשות ויוצאות לעולם"
לאחר חיפוש לא מצאתי נוסח כזה לא במקרא לא בחז"ל ולא בראשונים
וראה גם תהלים פרק ב למה רגשו גוים וכו' ומשמע רגשו כלומר גועשים בטרם מעשה כך שעל פניו נוסח זה נראה משובש....
וצ"ב
שבטיישראל כתב:חכם באשי כתב:כיום ידוע שהאריז"ל התפלל בסידור נוסח ספרד, ויניציאה רפד (כדומני).
ממש לאחרונה מצאו את הסידור הזה והוא נדפס במהדורת צילום בשני כרכים מפוארים ('פרח לי מהראש' שם הסידור)
"ידוע" מאיפה וממתי "ידוע" דבר כזה ?
רימר ב"תהילת חיים" רוצה לומר ככה ...
אז מה ? זה כבר נהיה דבר "ידוע" ומקובל ?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 402 אורחים