אפרים זלמן כתב:כאשר התבוננתי פעם למה יש לכבד עשירים כדאי' בעירובין שרבי היה מכבד עשירים, חשבתי שיש ענין של לכבד את הבריאה, ועשיר יש לו כח והשפעה על הבריאה, עכ''פ לעניננו, יש לתת כבוד להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת.
נריה אור כתב:אפרים זלמן כתב:כאשר התבוננתי פעם למה יש לכבד עשירים כדאי' בעירובין שרבי היה מכבד עשירים, חשבתי שיש ענין של לכבד את הבריאה, ועשיר יש לו כח והשפעה על הבריאה, עכ''פ לעניננו, יש לתת כבוד להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת.
במחילה מכבודו לא הבנתי אזי לפי דבריך למה לא צריך לכבד כאו"א ודווקא עשירים [או עשירים במיוחד] והרי כולם כלולים בדבריך "להבריאה שנברא לכבודו של השי''ת" [כלשונך]
וה"ה ג"כ במיני אוכלים ואאמי ישנה חשיבות שנבראה להש"י יותר משאר אוכלין???
עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?
עושה חדשות כתב:פת הבאה בכיסנין, ושאר מיני פת שאין ברכתם 'המוציא', יש להם את החומרא היתירה של כבוד הפת?
עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?
נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד
דעת נעימה כתב:נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד
לפי דבריך, כיום שלחם איננו דבר יקר, ובשר יותר יקר אז חשוב להקפיד לכבד בשר ולא לחם?
(לא בתור קושיה, אלא מנסה להבין ואולי באמת השינוי נכון?)
נריה אור כתב:דעת נעימה כתב:נריה אור כתב:ודאי שדברי הרב פותח האשכול יפים אך הם לא לפי הפשט לענ"ד בפשטות כפי שיין הוא דבר חשוב וגורם ברכה לעצמו וממילא גם ביין ישנו איסור בהשחתתו יותר משאר ממשקין
(וכמבואר בהל' מים אחרונים ונט"י).
והטעם כנראה שככל שהדבר הוא יותר יקר (כך היה בזמנם שיין ופת הינם דברים יקרים או שקשים להשגה) אז הדבר נראה כזלזול יותר בבריאת ה' וכדוג' אם למשל אדם יתן לבנו מתנה אז ככל אשר היא תהיה יותר יקרה אז אם תהרס יכאב לו יותר "השקעתי ועתה אתה הורס"??
כנלענ"ד
לפי דבריך, כיום שלחם איננו דבר יקר, ובשר יותר יקר אז חשוב להקפיד לכבד בשר ולא לחם?
(לא בתור קושיה, אלא מנסה להבין ואולי באמת השינוי נכון?)
לא הייתה כוונתי מחמת יוקר אלא חשיבות שבכל ארוחה חשובה יש לחם..וק"ל
עושה חדשות כתב:שאלה נוספת -
מצינו חובת זהירות בכבוד הפת יותר משאר האוכלין,
ולא הרי כבוד החיטים הקלויות ככבוד הפת האפויה.
חשבתי טעם,
כי בזעת אפיך תאכל לחם נאמר לאדם הראשון אחרי שבכה 'אני וחמורי נאכל באבוס אחד'
א"כ הפת מסמלת את מותר האדם על הבהמה וממאכלו ממאכלה.
האם זה נכון?
עושה חדשות כתב:הרבה הלכות יש לכבד הפת ועכ"פ שלא יתבזה, כידוע.
מהו הענין של כבוד הפת, ואת מי זה מכבד?
משתמשים הגולשים בפורום זה: מן הדרום ו־ 481 אורחים