שבענו מטובך כתב:אישצפת כתב:אולי גם קשור. הלא קיימא לן דתורה מגנא ומצלא אף בעידנא דלא עסיק בה. אבל כשזה בא על חשבון תפלה אינה מגינה.
זכורני שראיתי בספר קב הישר (כרגע אין באפשרותי לבדוק היכן) על תלמיד הרמב"ן שהיה מבטל תפילתו בשביל תלמודו והרמב"ן היה מזהירו על כך שיום אחד תתבע התפלה עלבונה וכך היה שנכנס פרש אחד לתוך ביתו בשעה שיצא אל השוק ואנס את ביתו על השולחן שהיה לומד בו. ע"כ. הרי שלא הועילה תורתו להגן משום שביטל התפלה.
הסיפור שהבאת ידוע לי ממאירת עינים לר' יצחק דמן עכו פרשת וישלח עמ' עח.
בס"ד כעת בא לידי ספר מאירת עינים הנ"ל. ואעתיק כאן לשונו כדי לעמוד על ההבדלים בינו לבין המובא בקב הישר הנ"ל.
ומוה"ר ישעיה מפדוב"ה נר"ו סיפר לי בשם ר' יהודה החסיד אשכנזי ז"ל שהיה בימי הרמב"ן ז"ל ושומעו הולך בכל העולם בחסידתו ובצפיית העתידות, כי היה לו תלמיד הגון שנפשו חשקה בתורה חשק נפלא עד שלא נפל לישן במיטה ואם היה אוכל למען יחיה היה הספר פתוח לעיניו ועיניו בו ולא היה מתפלל מרוב אהבתו את התורה והיה החסיד רבו מזהירו תמיד ואמר לו, עשה כל מה שתרצה באכילה ושינה כי זכות התורה תשמריך ותחייך, אמנם בתפילה לא תפשע כי היא תתבע עלבונה לפני המקום ויענשו שונאי ישראל, ועכ"פ תהיה זהיר בתפילה יום ולילה כל התפילות בעונתה, ולא השגיח התלמיד על דבריו, אמר שלא עברו ימים רבים שהלך לשוק לקנות דבר, וכאשר שב מצא פרש שוכב עם בתו הבתולה צנועה וחמודה לו, על שלחן הספרים של בית המדרש, ונתאבל על זה ימים רבים, ואחר שראה ההשגחה הפרטית בביטול התפילה חזר להתפלל כדת וכהלכה. עכ"ל.
ישנו דמיון כמעט מושלם בין המקורות אולם יש כמה פרטים שונים.
א. לפי המובא במאירת עיניים התלמיד היה של רבי יהודה החסיד ולא של הרמב"ן. [וקצת פלא שצריך להכיר את רבי יהודה החסיד בגלל שהיה בדורו של הרמב"ן.. ובפרט שהרמב"ן היה בן 23 בפטירת רבי יהודה החסיד...].
ב. לא נזכר שהמעשה עם הפרש היה באונס למרות שמאוד מסתבר שכך הוא.
ג. המעשה עם בתו של אותו תלמיד היה בבית המדרש ולא בתוך ביתו.
ד. לא נזכר שרבו הוכיחו על שלא שמע בקולו אלא מעצמו הבין זאת.
ה. רבי ישעיה החסיד הנזכר בקב הישר מקום עירו פאדוב"ה.
המפליא בכל זה שגם במאירת עיניים וגם בקב הישר בשם ספר הולך תמים נכתב בלשון
רבי ישעיה סיפר לי בשם רבי יהודה החסיד ז"ל. והוא פלא'י כיצד שניהם קיבלו מאותו מקור והלשון כמעט זהה ובכל זאת האחד מספר על תלמיד רבי יהודה החסיד והאחד על תלמיד הרמב"ן.
ופניתי למקורו של קב הישר הלא הוא ספר הולך תמים לרבי אברהם חיות קראקא שצ"ד דף ע ע"א וראיתי שהוא הביא זאת מהמאירת עיניים הנ"ל והפרטים זהים למובא לעיל מהמאירת עיניים. אם כן נמצא שהשינויים הם פרי עטו של הרב קב הישר שכתב כן כנראה מזכרונו. ומ"מ צ"ע מדוע צריך לפרסם את ר"י החסיד דרך הרמב"ן ובפרט שהיה צעיר ממנו בהרבה.