אליסף כתב:שמעתי ממורי הרב וולבה זצ"ל על ספרי פחד יצחק בזה"ל: דע שכל דבריו דברי קבלה!
מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.
אפשר כתב:יד.
דומני שאחד מהת"ח הכי גדולים בדור הוא תלמידו, הלא הוא הגאון רבי יצחק סולובייציק [נכד בית הלוי].
ש.י. רובין כתב:מרחביה כתב:מאחד מתלמידיו הקרובים שמעתי שאז גבה טורא בינו לבין רצ"י קוק, אחר שעד אז היו ביחסים טובים.
מטינא מבי מדרשא שבסוף ימיו התבטא ר' יצחק על תורת ראי"ה קוק 'כבולעו כך פולטו'. איני יודע אם זה היתה במיטת חליו ממש אשר ממנו לא קם או בעת זקנתו... זקנים כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם
אפשר כתב:יש עוד תלמיד שמסתובב בישיבה בפלטבוש, אחד כבן שבעים, עם פיאות בחוץ [מפוראק וכובע עגול], ומראהו הוד, שכחתי שמו, אבל אומרים עליו גדולות ונצורות.
דרומי כתב:יש בסיפורי חסידים ביטוי "מאכלי שבת לא מזיקים".
איני זוכר כרגע מקור ספציפי, אולם בוודאי יש כאלה דברים בסיפורי החסידים לדורותיהם.
מתפעל כתב:הנה הציטוט מספר הזיכרון עמוד ע"ט
"הייתי קרוב מאד מאד לרב קוק... חוץ, אין די נקודה זיינע".
הג' נקודות, זה אומר שהיה כתוב ברשימותיו עוד כמה דברים, חבל שהעורכים השמיטו ומעניין מדוע. האם ניתן להשיג ולמלא את החסר?
מה היתה הנקודה זיינע? אהבת ישראל, ציונות? יחס לחלוצים? היה לרב 'די נקודה' ? הרי היו לו הרבה נקודות מסתמא.
מיכאל1 כתב:שמעתי מר"ד כהן ר"י חברון על הרב הוטנר שבשבת קדש אכל כרגיל למרות הוראות הרופאים, באומרו שעל שבת קדש אין שליטה לרופאים.
יש מקור קדום יותר להנהגה שכזאת?
דרומי כתב:יש בסיפורי חסידים ביטוי "מאכלי שבת לא מזיקים".
איני זוכר כרגע מקור ספציפי, אולם בוודאי יש כאלה דברים בסיפורי החסידים לדורותיהם.
מחולת המחנים כתב:אמרה חריפה שכתב הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל בשמו.
שני בני הישיבה סדרו שעור בכוזרי בשעה שתים עשרה ביום, שאז הלימוד בישיבה בכל תוקפו. שאלתי אותו על זה, ואמר שבוודאי לא, והמשיך ואמר ואני עסקתי בלימודים רוחניים אלו לא יותר משעה ביום. ובשם הנצי"ב מולוזין [אמר] ע"ד המאמר במדרש "לכו לחמי בלחמי ושתו יין משרתי" - לחם זו הלכה, יין - אגדה. יין מיעוטו יפה, אבל להיות שיכור (פיינצע) לא.
באחת השנים הבאות מצא [הר"י אריאלי] שני תלמידים יושבים בביהמ"ד בשעות הסדר ולומדים מורה נבוכים. הואיל והיו אלה בחורים רציניים החליט להביא את הדבר לפני הרב [הראי"ה קוק].
תגובתו של הרב היתה: זמן תלמוד לחוד וזמן מחשבה לחוד, כשלמדתי בוולוזין הקדשתי לאגדה רק שעה וחצי ליום, אבל שעה זו היתה קבועה וכששומרים יפה על הקביעות אפשר לרכוש הרבה ידיעות גם בשטח המחשבה.
מיכאל1 כתב:שמעתי מר"ד כהן ר"י חברון על הרב הוטנר שבשבת קדש אכל כרגיל למרות הוראות הרופאים, באומרו שעל שבת קדש אין שליטה לרופאים.
יש מקור קדום יותר להנהגה שכזאת?
[/quote]ברמן כתב:מחולת המחנים כתב:אמרה חריפה שכתב הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל בשמו.
בכת"י זכרונותיו של רבי יצחק אריאלי כתב דברים דומים בשם הראי"ה קוק, בשם הנצי"ב, וזה לשונו של הגר"י אריאלי באות יד:שני בני הישיבה סדרו שעור בכוזרי בשעה שתים עשרה ביום, שאז הלימוד בישיבה בכל תוקפו. שאלתי אותו על זה, ואמר שבוודאי לא, והמשיך ואמר ואני עסקתי בלימודים רוחניים אלו לא יותר משעה ביום. ובשם הנצי"ב מולוזין [אמר] ע"ד המאמר במדרש "לכו לחמי בלחמי ושתו יין משרתי" - לחם זו הלכה, יין - אגדה. יין מיעוטו יפה, אבל להיות שיכור (פיינצע) לא.
כמדומני שזכרונות אלו נדפסו בקובץ עטורי כהנים גליון 239 אלול תשסד. אבל הקובץ איננו ב"אוצר החכמה"..
בברכה המשולשת כתב:אבל הדברים הועלו בעבר לאתרא קדישא הדין
דרומי כתב:יש בסיפורי חסידים ביטוי "מאכלי שבת לא מזיקים
מיכאל1 כתב:שמעתי מר"ד כהן ר"י חברון על הרב הוטנר שבשבת קדש אכל כרגיל למרות הוראות הרופאים, באומרו שעל שבת קדש אין שליטה לרופאים.
ספרים וועלט כתב:האם מישהו יכול לשרטט על קצה המזלג את היסודות של הפחד יצחק? את הדרך של הגר"י הוטנר? את הייחודיות שלו ושל בית מדרשו?
גביר כתב:הגיע לכאן התרגום העברי לספרו של תלמיד הר"י הוטנר, ר' ישראל מ קירזנר, שהיה, כידוע, גם כלכלן נודע - 'תחרות ויזמות' [Competition and entrepreneurship], תל אביב ואשקלון תש"ף. לפי קירזנר, ליבה הפועם של הכלכלה המודרנית הוא היזם, שברוחו היצירתית והתחרותית מייצר מוצרים חדשים, משפר את הקיימים, משיג מחירים נמוכים, ומקל עלינו, האזרחים מן השורה, את החיים הכלכליים. ללא הבנת תפקידה המהותי של היזמות בשווקים המודרניים, התיאוריות הכלכליות נותרות עקרות ומנותקות. מעניינים דבריו של ר' חיים נבון בהקדמה שכתב לספר - 'בהיסוס אצביע כאן על מקבילה אחת בין מחשבתו הכלכלית של קירזנר לבין הגותו היהודית של מורו ורבו הרב יצחק הוטנר'. לדבריו - בעקבות רבו הסבא מסלבודקה - 'בכתביו ובדרשותיו טען שוב ושוב הרב הוטנר שגדלות האדם היא עיקר העיקרים, ושגדלות זו מקורה בכוח הבחירה החופשית של האדם. הוא התמודד עם המגבלות הפסיכולוגיות והתיאולוגיות של הרצון החופשי והעמיק לחקור בשאלות הקלאסיות העולות מהעיון הזה ... זו היתה האווירה בבית גידול הרוחני של הרב פרופ' ישראל קירזנר. לאור האווירה הרוחנית הזו אני מעז להצביע בהיסוס על ההקבלה בין הטיעון הרוחני בדבר גדלות האדם המתבטאת בעמידתו כבוחר פעיל לבין הטיעון הכלכלי על האדם כיזם אקטיבי המעצב את גבולות המערכת הכלכלית ואינו משמש רק ככל משחק בידי חוקיה הנוקשים'.
ספרן כתב:ספרים וועלט כתב:האם מישהו יכול לשרטט על קצה המזלג את היסודות של הפחד יצחק? את הדרך של הגר"י הוטנר? את הייחודיות שלו ושל בית מדרשו?
https://musaf-shabbat.com/2011/02/06/%D ... %92%D7%A8/
סדנא דארעא כתב:הוא עלה עם הישיבה לחברון בתרפ"ב ועבר עִמה לירושלים אחר פרעות תרפ"ט, שם התקרב מאוד לרב קוק (כלת הרב, אשת הרב צבי יהודה, הייתה דודניתו) – אך בד בבד התקשר עם שאר גדולי ירושלים וליטא. הוא למד קבלה ספרדית אצל החכם אלפאנדרי וקבלת הגר"א אצל בעל ה"לשם"
לארץ ולדרים כתב:סדנא דארעא כתב:הוא עלה עם הישיבה לחברון בתרפ"ב ועבר עִמה לירושלים אחר פרעות תרפ"ט, שם התקרב מאוד לרב קוק (כלת הרב, אשת הרב צבי יהודה, הייתה דודניתו) – אך בד בבד התקשר עם שאר גדולי ירושלים וליטא. הוא למד קבלה ספרדית אצל החכם אלפאנדרי וקבלת הגר"א אצל בעל ה"לשם"
ה'לשם' נפטר בתרפ"ו
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 269 אורחים