עזריאל ברגר כתב:אסור לו להעמיד אנשים לשם מחיצה, וכ"ש להעמיד את עצמו...
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:אסור לו להעמיד אנשים לשם מחיצה, וכ"ש להעמיד את עצמו...
נכון, דברתי לפי הס"ד בסוגי' במי שהוציאו שר"מ מתיר, ועכ"פ נפק"מ לחוה"מ, [אבל למה כתבתם כ"ש...].
עזריאל ברגר כתב:פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:אסור לו להעמיד אנשים לשם מחיצה, וכ"ש להעמיד את עצמו...
נכון, דברתי לפי הס"ד בסוגי' במי שהוציאו שר"מ מתיר, ועכ"פ נפק"מ לחוה"מ, [אבל למה כתבתם כ"ש...].
הרמב"ם מזכיר כמה פרטים בהיתר העמדת מחיצה של בני אדם,
וביניהם גם שצריך לעשות את הדבר שלא לדעתו של העושה את המחיצה, וגם שהעומדים לא יידעו למה העמידום.
ועכשיו יותר מדויק הלשון "כל שכן" דתרווייהו איתנייהו ביה.
ועדיין נפק"מ לחוה"מ, וגם לדיעבד: אם אדם נעמד בלא כוונה לעשיית מחיצה, והתברר שהוא עושה מחיצה - האם עכשיו הוא עצמו יכול להשתמש בה?
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:ועדיין נפק"מ לחוה"מ, וגם לדיעבד: אם אדם נעמד בלא כוונה לעשיית מחיצה, והתברר שהוא עושה מחיצה - האם עכשיו הוא עצמו יכול להשתמש בה?
אם האדם נעמד סתם ואח"כ חשב שעושה מחיצה וכו', בזה עצמו הוא עושה איסור של העמדת מחיצה.
עכ"פ מה אם עיקר החקירה שבראש האשכול, [בהנחה שעברנו את המחסום הזה]?.
פרי יהושע כתב:ואם כן לעניין סוכה, האם יכול לעשות כך גם לעניין מחיצה כשהוציאו מחוץ לתחום כשמעתייה דמשכתיה לנחמיה בפ' מי שהוציאהו?
עושה חדשות כתב:מענין לענין,
העירני פעם חכ"א, לשיטת רבי יהודה הא שתי מחיצות הוו רה"י דאו', וא"כ כל שני אנשים שעומדים זה מול זה ברה"ר, כבר יש ביניהם רה"י גמורה, (כי באופן נורמלי יש ברוחב אדם ד"ט, ובין רגליו יש בדר"כ לבוד). ואם נניח שהמרחק בין המחיצות לר"י צריך להיות פחות מאורך המחיצות עצמם, זה פחות מצוי. אבל אם אין כזה דין, וכל מחיצה הנראית מועילה, באמת יש כאן הערה. לשם הדגמה - מתני' ריש שבת על העני ובעה"ב כמעט לא משכח"ל אליבא דר"י.
ישנה. כי אפילו אם בעה"ב לא יעמוד כנגד העני, או שהוא יהיה פחות מד"ט, מ"מ הצוה"פ של הרה"י תהיה המחיצה השניה, ואף אם יחסר בה תנאי צוה"פ, הרי לפי החזו"א כל רה"י נחשבת כמו מחיצה.פרי יהושע כתב:דווקא הדוג' של מתני' עני ובעה"ב אינה, כי הבעה"ב בתוך רה"י.
אף לפמש"כ הרמב"ן בעירובין נט. "שלא אמר ר' יהודה שתי מחיצות תורה אלא ברחב שש עשרה שדרך הרבים עוברת שם ואין הרבים נקבעין ועומדין שם דגמר ממדבר דליכא מחיצות", י"ל דמחיצה של בנ"א שאינה קבועה כלל ל"ש לומר בה שאינה דומה לדגלי מדבר.שומע ומשמיע כתב:יש לציין לשיטת הריטב"א עירובין כב. (דלא כתוס' ו: סד"ה וכי תימא) שכל שיטת ר"י דב' מחיצות דאוריתא לא נאמרה במקום רחב ט"ז אמה דאל"כ בטלת תורת רה"ר לר"י.
עושה חדשות כתב:ישנה. כי אפילו אם בעה"ב לא יעמוד כנגד העני, או שהוא יהיה פחות מד"ט, מ"מ הצוה"פ של הרה"י תהיה המחיצה השניה, ואף אם יחסר בה תנאי צוה"פ, הרי לפי החזו"א כל רה"י נחשבת כמו מחיצה.פרי יהושע כתב:דווקא הדוג' של מתני' עני ובעה"ב אינה, כי הבעה"ב בתוך רה"י.
שומע ומשמיע כתב:יש לציין לשיטת הריטב"א עירובין כב. (דלא כתוס' ו: סד"ה וכי תימא) שכל שיטת ר"י דב' מחיצות דאוריתא לא נאמרה במקום רחב ט"ז אמה דאל"כ בטלת תורת רה"ר לר"י.
כח עליון כתב:שומע ומשמיע כתב:יש לציין לשיטת הריטב"א עירובין כב. (דלא כתוס' ו: סד"ה וכי תימא) שכל שיטת ר"י דב' מחיצות דאוריתא לא נאמרה במקום רחב ט"ז אמה דאל"כ בטלת תורת רה"ר לר"י.
כוונתו שבין ב' המחיצות יש ט"ז אמה (דכל רה"ר דרך כלל עוברת בין ב' מחיצות). מה הוכחת מכאן לגוף השאלה, באופן שעומדים ב' בנ"א בתוך רה"ר?
פשוט.פרי יהושע כתב:האם פשוט שיש לצרף מחיצת אנשים למחיצה רה"י או צוה"פ?
עושה חדשות כתב:מענין לענין,
העירני פעם חכ"א, לשיטת רבי יהודה הא שתי מחיצות הוו רה"י דאו', וא"כ כל שני אנשים שעומדים זה מול זה ברה"ר, כבר יש ביניהם רה"י גמורה, (כי באופן נורמלי יש ברוחב אדם ד"ט, ובין רגליו יש בדר"כ לבוד). ואם נניח שהמרחק בין המחיצות לר"י צריך להיות פחות מאורך המחיצות עצמם, זה פחות מצוי. אבל אם אין כזה דין, וכל מחיצה הנראית מועילה, באמת יש כאן הערה. לשם הדגמה - מתני' ריש שבת על העני ובעה"ב כמעט לא משכח"ל אליבא דר"י.
עושה חדשות כתב:אם המרחק בינו לבין שכנגדו הוא פחות מד"ט, אזי הלכה פסוקה היא שאין מחיצה לפחות מד"ט.
במחשבה שניה - יל"ח בהאי דינא שאין מחיצה לפחות מד"ט, מה קורה במחיצה הסמוכה לצוה"פ של רה"י אחרת, והיא באה כביכול 'להרחיב' את הרה"י, האם גם שם יש שיעור מינימלי של ד"ט.
אמרי לך אנא שתי מחיצות דאורייתא, ואת אמרת לי דבעינן דעריבן?כח עליון כתב:צריך שיהיה לבוד למשהו, לא? (הפתח פרוץ).
עושה חדשות כתב:אמרי לך אנא שתי מחיצות דאורייתא, ואת אמרת לי דבעינן דעריבן?כח עליון כתב:צריך שיהיה לבוד למשהו, לא? (הפתח פרוץ).
אם המרחק בינו לבין שכנגדו הוא פחות מד"ט, אזי הלכה פסוקה היא שאין מחיצה לפחות מד"ט.
עושה חדשות כתב:פשוט.פרי יהושע כתב:האם פשוט שיש לצרף מחיצת אנשים למחיצה רה"י או צוה"פ?
אגב, גם בלי שיטת ר"י, צריך לשים לב שלפעמים עומדים ג' אנשים בסמיכות באופן שהם יוצרים ביניהם רה"י דאו', ואילו מסביבם יש רה"ר, ובהזזה קלה של חפץ כמה טפחים יש כאן הוצאה גמורה.
עושה חדשות כתב:מענין לענין,
העירני פעם חכ"א, לשיטת רבי יהודה הא שתי מחיצות הוו רה"י דאו', וא"כ כל שני אנשים שעומדים זה מול זה ברה"ר, כבר יש ביניהם רה"י גמורה, (כי באופן נורמלי יש ברוחב אדם ד"ט, ובין רגליו יש בדר"כ לבוד). ואם נניח שהמרחק בין המחיצות לר"י צריך להיות פחות מאורך המחיצות עצמם, זה פחות מצוי. אבל אם אין כזה דין, וכל מחיצה הנראית מועילה, באמת יש כאן הערה. לשם הדגמה - מתני' ריש שבת על העני ובעה"ב כמעט לא משכח"ל אליבא דר"י.
ועי' רידב"ז שםאמר רבי יוחנן המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית חייב מן המוציא לאחריו. מן הדא המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. ואפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית. אמר רבי יוסי תיפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה. ר' חייה בר אבא בעא קומי רבי מנא וזו לא דרך הוצאה היא. אמר ליה שכן כתפייא אומנא עבדין כן.
העני חייב ובעל הבית פטור. רב יהודה בשם שמואל והוא שתהא ידו של עני בתוך עשרה לקרקע. א"ר זעירא ברחוק מן הכותל ד'. אבל אם אינו רחוק מן הכותל ארבעה כרמלית הוא. ר' לעזר בשם ר"ש כרסנה כשהיו פניו הפוכות לפלטיא. אבל אם היו פניו הפוכות לכותל כרמלית היא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים