אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.
שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)
גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז
אישצפת כתב:גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז
מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א
אישצפת כתב:גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז
מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א
אספקלריא כתב:אישצפת כתב:גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז
מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א
ראה בספר "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", תולדות חיים, עמ' מ"ז, הערה 283, שספר זה לא נתחבר כלל ע"י מרן החיד"א, ונדפס באשכנז לפני שהוא נולד, והשם המקורי של הספר הוא "לקוטי תהלים", ונדפס לראשונה בווילמרשדארף תע"ז.
[ובשנים האחרונות מכנים אותו בטעות "תהלים החיד"א"].
מרן החיד"א מזכיר את ס' לקוטי תהלים בס' עבודת הקודש, (ראה כף אחת סי' ה', סנסן ליאיר סי' י"ב).
גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.
שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)
מהעבר כתב:עיין בספר גנזי יהודה (מאנדל) שהביא תשובה מכת"י השב יעקב ז"ל שהספר ליקוטי תהלים צריך לגונזו (ועשו כן הכרזה בביה"כ בפרנקפורט )
פרנצויז כתב:גם זו לטובה כתב:אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.
שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)
קובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ז עמ' ט"ז והלאה, מאמר ר"י גולדהבר, הוא מדבר גם על לקוטי תהלים
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6962700018
משתמשים הגולשים בפורום זה: יהודה בן יעקב ו־ 363 אורחים