אוצר החכמה כתב:אני ראיתי את זה באיזה מקום בעברית ואם הבנתי נכון כתוב על החרס ישעיה נבי. ונראה לי די תמוה שאתה חושב שאין שום ספק בדבר מי אמר שישעיהו היה חותם בכלל ישעיהו הנביא?
צופר הנעמתי כתב:מי שכתב את המאמר שם לא יודע עברית (הוא דן האם "ישעיהו נבי" יכול להתפרש כישעיהו הנביא, בהתחשב בחסרון ה' הידיעה, וע"ז הוא מביא ראיה מ"אני נותרתי נביא לה' לבדי" בלא ה' הידיעה...)
צופר הנעמתי כתב:אפשרות אחרת היא לקרוא נֹֹבי בחולם הנ'' - כלומר בן העיר נב - מה שמסביר את השמטת הא' (מובאת שם במאמר בשם אביגד). אבל מצד שני - לפי האמור שם - בחרסי לכיש גם מופיע נבי במשמעות נביא, אז כנראה היו רגילים בצורת כתיבה כזו.
זקן ששכח כתב:אינני קורא אנגלית, לצערי, וגם את הבולה לא ראיתי.
אבל לעצם הענין, הרי מצינו שיעיד נביא בעצמו שהוא נביא, וכגון 'אנכי הרואה'. וכי בכתב לא יתכן?!
מה שנכון נכון כתב:זקן ששכח כתב:אינני קורא אנגלית, לצערי, וגם את הבולה לא ראיתי.
אבל לעצם הענין, הרי מצינו שיעיד נביא בעצמו שהוא נביא, וכגון 'אנכי הרואה'. וכי בכתב לא יתכן?!
א. כתשובה לשאלה.
ב. ונענש.
אך מצאנו ואקרב אל הנביאה (לחלק מהמפרשים).
משער שכולם שמעו על תגליתה החשובה של ד"ר אילת מזר בעופל:
בולה עם השם "לישעיה[ו]" ומתחתיו האותיות "נבי".
החותם שבור בצורה שלא מאפשרת לדעת אם במקור הופיעה גם האות "א" אחרי האותיות שקדמו, ואז תיווצר המילה "נביא".
החוקרים מעלים אפשרויות שונות.
1. האם יש פשר לכיתוב "נבי" כפי שהוא?
2. אם היה כתוב שם נביא, האם יש מקור תורני שנביא מציין את עובדת היותו נביא, בחותמו?
ועוד עניין.
לפני זמן רב, נמצאה בלכיש בולה עם הכיתוב:
"לירמיהו בנצפניהו בננבי".
פרופ' אהרוני כבר הציע להשלים ל-"נביא".
אבל נראה שטח חלק אחרי האות י', כך שמסתבר שלא היתה שם אלף.
3. מהו אם כן, פשר הכיתוב "בננבי"?
4. כמו כן, אם נפרש זאת כ"בן נביא", מדוע יש לטרוח להזכיר תואר זה בחותם, בו המקום מצומצם?
הצגתי חלק מהכתוב כאן במייל לד"ר אילת מזר [תוך התנצלות על חוסר בקיאותי בתחום].
קיבלתי ממנה התייחסות אדיבה, ונראה שהיא מעוניינת לשמוע תשובות מנומקות, שיאירו את פשר העניין.
אז הנה אתגר לבעלי יידע תורני נרחב.
אשמח לרכז את התשובות שתגענה ולהעבירן לד"ר מזר.
חברים נכבדים,
נא ראו למטה מה ששלחתי לד"ר אילת מזר, בשם הקבוצה בכללותה.
השתדלתי לציין רק דברים המוסכמים על כולם.
מקווה שהייתי שליח טוב.
היא השיבה בתודה ובהערכה.
בברכה,
ניסן לברון
1. האם יש פשר לכיתוב "נבי" כפי שהוא?
אכן יש ראיות ש"נבי" יכול להיות קיצור של "נביא".
א. החותם מתוארך לסוף מאה שמינית - ראשית מאה שביעית לפנה"ס. אלה ימיהם של חזקיהו וישעיהו, אז השפה העברית הייתה השפה הנוהגת, וכתיבתה נשאה לפעמים מאפיין של העדר אותיות אילמות.
כתיב חסר ללא אותיות אהו"י נפוץ מאוד בכתיבה בכתובות בעברית. אולי מטעמי חיסכון במקום, המצומצם ממילא על גבי החותם.
ב. כמדומה שגם בתרגום יונתן, (ולהבדיל) ובשפה הערבית נביא נקרא "נבי".
2. האם יש מקור תורני שנביא מציין את עובדת היותו נביא?
כן, ישעיהו עצמו מציין את מעמדו כנביא.
א. לפי הדעה שישעיהו כתב את ספרו, הנה הוא קורא לעצמו נביא:
"וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶלְיָקִים אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר, וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים, מִתְכַּסִּים, בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, הַנָּבִיא". (ישעיהו לז, ב).
ב. בעקיפין: ראי שהוא קורא לאשתו "הַנְּבִיאָה" (ישעיהו ח, ג).
והרד"ק מפרש: "היא אשתו, וקראה נביאה לפי שהייתה אשת נביא".
אמנם יש מפרשים שסוברים אחרת והדבר צריך בדיקה.
3. מהו פשר הכיתוב "בננבי", בבולת "לירמיהו בנצפניהו בננבי"?
א. בהתאם לאמור לעיל ב-1, גם אם לא מופיעה אלף אחר האות י', אין בכך בעייה לזיהוי "נבי" כ"נביא". יתכן שהיא כתובה כאן בכתיב חסר.
ב. בספר "הכתב והמכתב" של שמואל אחיטוב מופיעות לא מעט כתובות בהם נוכל למצוא דוגמאות של חיבור של שני מילים יחדיו ללא רווח.
4. אם נפרש זאת "בננבי" כ-"בן נביא", מדוע יש לטרוח להזכיר תואר זה בחותם, בו המקום מצומצם?
כי מצאנו שחכמי ישראל ייחסו חשיבות להיות נביא, בנו של נביא.
"אמר רבי יוחנן, כל נביא שנתפרש שמו ושם אביו, נביא בן נביא".
(ילקוט שמעוני ישיהו א, א. ומשנת רבי אליעזר פרשה ו ד"ה "נביא שנתפרש שם".)
אגב, ישעיהו היה נביא בן נביא – אמוץ היה נביא. וישעיהו מזכיר את ייחוסו מיד בתחילת ספרו:
"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ...".
וחסרו העי"ן, כמו שהבליעוה במלות רבות, ואמרו מדם במקום מדעם (עי' ערוך ערך מדעם). דור קטי (כתובות י ב), דור קטיע. בקי, בקיע (סנהדרין ה ב)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 378 אורחים