עזריאל ברגר כתב:ברור שחיוב המים שבהם הוא השתמש - הוא עליו, שהרי הוא השתמש, ומה זה משנה אם בשוגג או במזיד?!
והמוציא מחבירו עליו הראיה (ואין דינו כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא, כי התובע לא יודע בוודאי), ולכאורה ראוי לעשות חישוב מקורב כדי להתפשר.
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:ברור שחיוב המים שבהם הוא השתמש - הוא עליו, שהרי הוא השתמש, ומה זה משנה אם בשוגג או במזיד?!
והמוציא מחבירו עליו הראיה (ואין דינו כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא, כי התובע לא יודע בוודאי), ולכאורה ראוי לעשות חישוב מקורב כדי להתפשר.
בהא מודינא שמה שהוא השתמש הוא חייב, אבל, הרי יש חלק שלא הוא השתמש אלא הקודם, ואיך ידעו?
השאלה אם בכלל ניתן למצוא את השוכר הקודם
בן אליהו כתב:א. לכאורה החיוב הוא מצד פורע חובו של חבירו. שהרי הוא צרך מיים והתחייב על כך תשלום לחברה שמספקת את המיים, אלא שמחמת טעות הגבייה הייתה מהשכנים. לא שייך כאן הסברה "דהייתי מפייס אותו שימחל לי" ולכן יש לחייב מדין פורע חובו.
ב. לדעתי לא רלוונטי כאן השיטות בעניין דינא דמלכותא בא"י מכיוון שהחיוב נוצר כתוצאה מקבלת השירות של אספקת מיים שהצרכן מבחירתו החופשית מקבל אותו ומתחייב לשלם בתמורה. אם הוא רוצה הוא יכול לבקש שינתקו אותו והוא ילך לשאוב מיים מבאר/בור כל מאגר אחר שיבחר ויעשה לעצמו באופן עצמאי.
מקדש מלך כתב:רק בהא צדקו דבריך שיש כאן טענה מצד התשלום שהשכנים שילמו, ולא רק טענה מצד המים שנשתמש בהם שלא כדין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 347 אורחים