עזריאל ברגר כתב:א. עוף עצמו אינו אלא דרבנן...
ב. ומדוע הותרה אכילתן ואינן נחשבות אבר מן החי? אלא פשוט שביצים הן דבר בפ"ע ואינן כבשר העוף.
דמשק כתב:בגמ ביצה ז. דנו בשוחט תרנגולת ומצא ביצים בתוכה, מתי חשיב כחלק מהתרנגולת ואסור לאוכלן בחלב ומתי מותר, ותליא אם מעורה בגיגין או לא וכו'.
ואני שואל בכל ביצה שנולדה (לא נמצאה בתוכה ולא מעורה בגידין) אמאי לא יחשב כבשר מדין יוצא מן הבשר ויאסר לאכלה בחלב?
(יש מחלו' הפמ"ג והחת"ס אי דין יוצא נאמר מה"ת רק באיסורים או גם בהיתר - כגון ציר בשר מותר, אי מותר לבשלו בחלב מה"ת, וכמובן ששאלתי הוא רק לפי הפמ"ג שאוסר וס"ל דגם יוצא מן בשר היתר חשיב יוצא).
האם דיברו על זה?
עפר לרגלם כתב:גם חלב הוא יוצא מן הבשר...
עפר לרגלם כתב:גם חלב הוא יוצא מן הבשר...
פלפלת בחכמה כתב:עיין ריטבא עירובין סב. דלא מיבעי למאן דאמר בשר עוף בחלב דרבנן אלא אף למאן דאמר דאורייתא מכל מקום לא גזרו חז״ל על ביצים כיון דבשר בחלב חידוש הוא הבו דלא להוסיף עלה ועיין רדב״ז ח״ו סימן קח
דמשק כתב:פלפלת בחכמה כתב:עיין ריטבא עירובין סב. דלא מיבעי למאן דאמר בשר עוף בחלב דרבנן אלא אף למאן דאמר דאורייתא מכל מקום לא גזרו חז״ל על ביצים כיון דבשר בחלב חידוש הוא הבו דלא להוסיף עלה ועיין רדב״ז ח״ו סימן קח
הריטב"א אינו דן מצד 'יוצא' מן הבשר, אלא מדין בשר עצמו, דבביצת נבילה אסרו בית הלל אטו מעורה בגידין [דבמעורה חשיב כנבילה עצמה], ולהכי מקשה אמאי לענין בשר בחלב לא גזרו כל ביצה אטו מעורה בגידין [דבמעורה חשיב כבשר עצמו ואסור לאכלו בחלב], וכבר עמדו ע"ז התוס' בביצה שם. ולזה מחלק חילוקו אמאי בבשר בחלב לא גזרו גזירת אטו.
אבל אני שאלתי אמאי לא יחשב ביצה כבשר מדאורייתא מצד 'יוצא' מן הבשר כמו ציר.
מקדש מלך כתב:"א. שכחתי להדגיש ששאלתי לאלו ששומרים גם על דינים דרבנן.."
כוונת הרב ברגר לכאורה שאם הוא דרבנן יש לומר בפשטות שלא גזרו על זה, כיון שאינו דומה לבשר, ואין כיוצא בו בבהמה
עזריאל ברגר כתב:דמשק כתב:הריטב"א אינו דן מצד 'יוצא' מן הבשר, אלא מדין בשר עצמו, דבביצת נבילה אסרו בית הלל אטו מעורה בגידין [דבמעורה חשיב כנבילה עצמה], ולהכי מקשה אמאי לענין בשר בחלב לא גזרו כל ביצה אטו מעורה בגידין [דבמעורה חשיב כבשר עצמו ואסור לאכלו בחלב], וכבר עמדו ע"ז התוס' בביצה שם. ולזה מחלק חילוקו אמאי בבשר בחלב לא גזרו גזירת אטו.
אבל אני שאלתי אמאי לא יחשב ביצה כבשר מדאורייתא מצד 'יוצא' מן הבשר כמו ציר.
וענו לך שהחלב עצמו הוא "יוצא" מן הבשר, ועל כרחין מוכרחים לומר שאין היוצא מן הבשר אסור בחלב מעיקרא דדינא אם אין בו טעם בשר ולא ממשותו.
עובר ושב כתב:הביצים הם חלק נפרד שגדל בתוך העוף ולאחר מכן נפרד ממנו לגמרי, באופן שאין קשר בינו לבין בשר העוף.
אפילו ביעתא בכותחא. מפרש בערוך דלאו בסתם ביצים איירי דאין לך עם הארץ שלא ידע שהן מותרות בחלב אלא בשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מיירי שמותר לאוכלן בחלב כדתניא בפ"ק דביצה (דף ו: ושם) וא"ת ואמאי מותר לאכלן בחלב מאי שנא מביצת נבלה דאסרי בית הלל אפי' כמוה נמכרת בשוק כדתנן במסכת עדיות (פ"א מ"ה) ותירץ בהלכות גדולות דגבי איסור נבילה החמירו דהוי דאורייתא אבל גבי בשר עוף בחלב דרבנן הקילו
פלפלת בחכמה כתב:מכל מקום לא גזרו חז״ל על ביצים כיון דבשר בחלב חידוש הוא הבו דלא להוסיף עלה
דמשק כתב:אבל אני שאלתי אמאי לא יחשב ביצה כבשר מדאורייתא מצד 'יוצא' מן הבשר כמו ציר
עובר ושב כתב:כי עדיין נחשב חלק מהתרנגולת. לאחר שנגמרה הביצה, נחשבת משהו אחר לגמרי, כדכתב הבא"ח.
עובר ושב כתב:כשמעורה בגידין היינו מעורבב עם הבשר ונחשב לחלק מן הבשר, לאחר מכן כשנגמר נחשב למשהו אחר לגמרי. אבל אין זה נחשב ל"יוצא מן הבשר" בשום שלב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 318 אורחים