זאב ערבות כתב:ההערה השניה, באות ו' מביאים ציטוט מספר דינים והנהגות ממרן החזון איש (מעניין, בירחון מובא שם הספר דינים והנהגות מהחזו"א ללא מרן!, במהדורת תשנ"ו בחלק יו"ד עמ' כ"א סימן א', במהדורת תשע"א בחלק יו"ד עמ' כ"ג): כתוב שבובו"ת של פרצוף אדם יש להסיר מהם אף או עין וכיו"ב. אך המעיין במקור רואה שכתוב: ש"בובות" של פרצוף אדם... השינוי ניכר מיד לעין, בירחון כתוב בובו"ת ובספר דינים והנהגות כתוב "בובות". מצולמת אינה מוסיפה יראת שמים בכלל.
יקנה כתב:השאלה זה יפה, אבל בהדוגמא שנתת, לאו דוקא שהכותב מקפיד לא לכתוב מילים מחודשות של בן יהודה, יותר מסתבר שפשוט לא יודע איך קוראים זאת בעברית עכ"פ הקוראים לא יבינו, ודובר אנגלית במקרה כזה יכתוב המילה באנגלית, אך הנ"ל לא מבינים אנגלית, אז מה ראית בקובץ הנ"ל?
ובאמת מה שכתבת שדוברי עברית לא יבינו, צער הזה רק להיפך, מרגישים אולי רוב תושבי חו"ל שלא מבינים הרבה מילים מרוב ספרי זמננו (יש מילים שעוד ניתן לשער בערך מה משמעו, אך הרבה מילים מי שלא מכיר עברית אין לו שום אפשרות לפענחו), אז אולי הגיע הזמן שכל אחד יתרגם המילים הלעזים (להקוראים) שבספרו לשפה האחרת! (ולאחרונה ראיתי כמה ספרים כזה בין מעברית לאנגלית (לדוגמא, שש"כ) ובין מאנגלית שבעברית לעברית שבעברית.
יקים כתב:הרב יקנה, כנראה שלא הבנת את השאלה, בודאי שבמצב הנוכחי יהודי חו"ל אינם מבינים כמעט עברית, השואל מתכוון (כנראה) שעדיף שכל יהודי חו"ל ילמדו וידברו או עכ"פ יבינו היטב עברית, וכך יוכלו לכתוב הכל בעברית. כי לדעתו עדיף שידברו עברית של היום מאשר אנגלית. (אם טעיתי בכוונת השואל שיואיל לתקן אותי).
ובדרך אגב, 'בובה' היא מילה עברית עם פירוש שונה, או שהיא מילה לועזית בדיוק כמו דולי?
משולש כתב:הקורא את המאמר ההוא רואה הרבה מילים בעברית, ולא נראה שיש להם איזה בעיה עם עברית, רק כיון שמדברים לאמריקאים כתבו באנגלית.
וגם הבובה של החזו"א לא נראה שהתכוונו לשבש כלום, והרי שורה אח"כ כתבו בובה מפורשת מהשבט הלוי (ואולי בגלל שהוא בעד אידיש אז גם הבובות שלו הם באידיש?) וגם במקור של החזו"א כתוב "בובות" עם מרכאות, אז יתכן שסתם בטעות הפך ממרכאות לראשי תיבות. (וזה שלא כתבו מרן, זה נ"ל רגישות יתר, גם תלמידיו הגדולים ביותר לא כותבים כל ציטוט ממנו "מרן").
ובאופן כללי מסתמא עדיף אנגלית על עברית בגלל שעברית היא שפה שחידשו רשעים והכניסו בה רוח רשעותם וכפירתם (לא חייב להיות שזה בכוונה, אבל ככה זה מאן דנפח מדיליה נפח). ואינו דומה לגויים באמריקה שמנהג אבותיהם בידם (וגם שם שמים יותר שגור על פיהם).
לייטנר כתב:'בובה' היא מילה שחידש בן יהודה ע"פ המילה הצרפתית poupee, ועל משקל המילה 'דובה'.
לא אתפלא אם יתברר שהוא לא היחיד שחידש כך.
זאב ערבות כתב:יקים כתב:הרב יקנה, כנראה שלא הבנת את השאלה, בודאי שבמצב הנוכחי יהודי חו"ל אינם מבינים כמעט עברית, השואל מתכוון (כנראה) שעדיף שכל יהודי חו"ל ילמדו וידברו או עכ"פ יבינו היטב עברית, וכך יוכלו לכתוב הכל בעברית. כי לדעתו עדיף שידברו עברית של היום מאשר אנגלית. (אם טעיתי בכוונת השואל שיואיל לתקן אותי).
ובדרך אגב, 'בובה' היא מילה עברית עם פירוש שונה, או שהיא מילה לועזית בדיוק כמו דולי?
הרב יקים, לידיעתך רוב החרדים בחו"ל מבינים עברית די טוב, בפרט שרוב הגברים למדו בארץ כמה שנים, כלומר כשתבוא פה לביקור ותעמוד בקרבת חרדים אמריקאים, לא הייתי ממליץ לדבר לידם בעברית דברים שאינך רוצה שלא יבינו!
כוונתי בשאלה היא פשוטה: לפי שוללי השפה העברית המחודשת אין הבדל בין אנגלית למלים המחודשות שבדו הציוניים (לדבריהם), אז מה עדיף? אך הבחירה איזו שפה עדיף צריכה להנתן לכל אחד שיחליט בעצמו, ולא לכפות מגבוה.
זאב ערבות כתב:לייטנר כתב:'בובה' היא מילה שחידש בן יהודה ע"פ המילה הצרפתית poupee, ועל משקל המילה 'דובה'.
לא אתפלא אם יתברר שהוא לא היחיד שחידש כך.
במילון אבן שושן מובא שבובה מא מערבית ע"ש בובו שמשמעו ילד קטן וכן מצרפתית כדבריך ולכן נראה שאין לכך קשר לבבואה שהיא השתקפות במים או במראה.
יקים כתב:זאב ערבות כתב:לייטנר כתב:'בובה' היא מילה שחידש בן יהודה ע"פ המילה הצרפתית poupee, ועל משקל המילה 'דובה'.
לא אתפלא אם יתברר שהוא לא היחיד שחידש כך.
במילון אבן שושן מובא שבובה מא מערבית ע"ש בובו שמשמעו ילד קטן וכן מצרפתית כדבריך ולכן נראה שאין לכך קשר לבבואה שהיא השתקפות במים או במראה.
אז מדוע אתה מעדיף את המילה הערבית על פני המילה האנגלית? (כפי שמשתמע גם מהכותרת)
יקים כתב:זאב ערבות כתב:יקים כתב:הרב יקנה, כנראה שלא הבנת את השאלה, בודאי שבמצב הנוכחי יהודי חו"ל אינם מבינים כמעט עברית, השואל מתכוון (כנראה) שעדיף שכל יהודי חו"ל ילמדו וידברו או עכ"פ יבינו היטב עברית, וכך יוכלו לכתוב הכל בעברית. כי לדעתו עדיף שידברו עברית של היום מאשר אנגלית. (אם טעיתי בכוונת השואל שיואיל לתקן אותי).
ובדרך אגב, 'בובה' היא מילה עברית עם פירוש שונה, או שהיא מילה לועזית בדיוק כמו דולי?
הרב יקים, לידיעתך רוב החרדים בחו"ל מבינים עברית די טוב, בפרט שרוב הגברים למדו בארץ כמה שנים, כלומר כשתבוא פה לביקור ותעמוד בקרבת חרדים אמריקאים, לא הייתי ממליץ לדבר לידם בעברית דברים שאינך רוצה שלא יבינו!
כוונתי בשאלה היא פשוטה: לפי שוללי השפה העברית המחודשת אין הבדל בין אנגלית למלים המחודשות שבדו הציוניים (לדבריהם), אז מה עדיף? אך הבחירה איזו שפה עדיף צריכה להנתן לכל אחד שיחליט בעצמו, ולא לכפות מגבוה.
אני עובד בישיבה בארץ שבה לומדים בסביבות 100 בחורים חוצניקים, מאנגליה ומארה"ב ועוד, (ובמשך השנים הכרתי מאות רבות) ששפתם היא אידיש, ותתפלא לשמוע שאינם מצליחים להבין חלק גדול ממילות העברית, ובתקופה הראשונה קשה להם להסתדר.
אני נזכר כשהייתי בעצמי בישיבה, ישן בחדרי בחור אמריקאי (ממאנסי עירך) והיינו שם כמה בחורים שהחלטנו להתלוצץ על חשבונו, ואמרנו לו שאנו נלמדו עברית, הבחור שמח ונענה בחפץ לב. במשך שעה ארוכה 'עבדנו' עליו עם המון מילים שתירגמנו לו בלי שום קשר למקור, והוא האמין לכל מילה ורשם לפניו הכל. עד שהגענו למילה 'טרקטור' והסברנו לו שהכוונה למגבת... כמובן שלא חלמנו שזו מילה באנגלית, אך כבר היה מידי מאוחר, כי באותו רגע הבחור תפס שאנחנו סתם עובדים עליו ומרמים אותו...
יקים כתב:ברור! זו היתה משובת נעורים בלתי מוצדקת (בגיל 14), רק התכוונתי להוכיח מזה את דבריי.
לגבי טענתך, לשיטתם שהעברית היא יותר מטעם לפגם (כן היא שיטת רוב האדמורי"ם החסידיים, זצ"ל ויבלט"א), האם בשביל שיבינו את ההרצאות בשפות זרות הם צריכים ללמוד גם שפות זרות לרוחם?
ואגב, מה שציינת שמדובר בבחורים חסידיים, אכן כך. לעומת זאת אני מכיר מאות ואולי אלפי בחורים ליטאיים (גם הרבה קרוביי) חוצניקים, שאינם מבינים מילה באידיש ולא כ"ש בעברית, האם זה עדיף?
שאלה נוספת: האם אתה מכיר רב או אדמו"ר רציני בחו"ל שמורה לבני קהילתו / חסידיו ללמוד את השפה העברית? עם כל הכבוד לדעתך בעניין, וכבודך במקומו מונח, לא מצאתי לך חבר מן הגדולים המפורסמים, ואדרבה תוכיח לי אחרת.
ואני חוזר שוב למה שכתבתי מקודם, אין שום סיבה להעדיף שפה הבלולה מעברית / ערבית / צרפתית / אידיש / לועזית / ארמית וכו', בפרט כשהדבר גורם לשיבוש גדול מאוד בהבנת המקרא והמשנה, ויש על כך אלפי דוגמאות!
יקנה כתב:ר׳ זאב,
ראשית, לא מבין למה אתה מתנפל על דוברי אדיש יותר מדוברי אנגלית, וכי אין הרבה ספרים/קובצים/עלונים שכל מילה קשה כתובה באותיות אנגלית?? איפה אתה מסתובב? וכי אין אתה רואה מידי שבת בשבתו עלוני שבת כאלה המפוזרים בכל בית כנסת??
שנית, נראה לי שגזמת מאוד, כמה אתה מכיר שמקפידים לא להזכיר מילות עבריות חוץ מחוגי הקנאיים??
גם אני הסתובבתי בארה״ב, וכמעט ברור לי שרוב הכותבים מילים אנגליות בין באותיות עבריים ובין באנגלית זה פשוט משום שלא מרגישים בטוחים, לכתוב מילים שלא יודעים (הם או עיקרי הקוראים) במאה אחוז שזה אכן המילה הנכונה (אני מדבר אפי מאלה שכן יושבים עם מילונים (אם יש כזה) עדיין לא בטוחים די לכתוב כמו שכותבים בשפת האם (וכן כדי שיבינו הקוראים וכנ״ל),
בעיקרי דבריך אני מאוד מסכים אתך שאם יש לך שתי אפשרויות להשקיע ללמוד עברית/אנגלית או אידיש בודאי כדאי להשקיע בשפה חיה עם חומר עשיר.
בכל אופן, שתזכה לגמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת.
זאב ערבות כתב:וזה שלא כתוב מרן זו לא רגישות שלי, מצידי אין לי בעיות איזה תואר רוצים לתת לחזון איש (אך רק בתור הערה צדדית אם אחד היה משמיט תואר אדמו"ר מאחד מאדמוריהם היו מיד מוחים על הדבר), אך לא דקדקת בדברי שציינתי ששם הספר הוא "דינים והנהגות ממרן החזון איש", ולא "דינים והנהגות חזון איש". סתם בתור הערה ביבליוגרפית יש כמה ספרים הדומים בשם דינים והנהגות וניתן להתבלבל ביניהם.
משולש כתב:זאב ערבות כתב:וזה שלא כתוב מרן זו לא רגישות שלי, מצידי אין לי בעיות איזה תואר רוצים לתת לחזון איש (אך רק בתור הערה צדדית אם אחד היה משמיט תואר אדמו"ר מאחד מאדמוריהם היו מיד מוחים על הדבר), אך לא דקדקת בדברי שציינתי ששם הספר הוא "דינים והנהגות ממרן החזון איש", ולא "דינים והנהגות חזון איש". סתם בתור הערה ביבליוגרפית יש כמה ספרים הדומים בשם דינים והנהגות וניתן להתבלבל ביניהם.
אני מציע שתנסה לעשות חיפוש במאגר כלשהו על המילים המדוייקות "דינים והנהגות לחזו"א" ותראה שזה לא כזה נדיר (כך אני משער, לא ניסיתי בעצמי).
משולש כתב:זאב ערבות כתב:וזה שלא כתוב מרן זו לא רגישות שלי, מצידי אין לי בעיות איזה תואר רוצים לתת לחזון איש (אך רק בתור הערה צדדית אם אחד היה משמיט תואר אדמו"ר מאחד מאדמוריהם היו מיד מוחים על הדבר), אך לא דקדקת בדברי שציינתי ששם הספר הוא "דינים והנהגות ממרן החזון איש", ולא "דינים והנהגות חזון איש". סתם בתור הערה ביבליוגרפית יש כמה ספרים הדומים בשם דינים והנהגות וניתן להתבלבל ביניהם.
אני מציע שתנסה לעשות חיפוש במאגר כלשהו על המילים המדוייקות "דינים והנהגות לחזו"א" ותראה שזה לא כזה נדיר (כך אני משער, לא ניסיתי בעצמי).
משולש כתב:באוצר החכמה (בתוכן, לא בשמות הספרים)
מופיע צמד המילים המדוייק: דינים-והנהגות-לחזו"א - לא פחות משישים פעמים.
דינים-והנהגות-מהחזו"א - לא פחות מ113
דינים-והנהגות-חזו"א 350
ויש עוד הרבה אופני חיפוש.
סתם כך מקובל מאוד במאמרים ותשובות לרשום שמות ספר עם משפחת המחבר בלי תואר גם אם הוא רב גדול. (בוודאי במקרה שיש שנים כאלו).
כמו דוגמא "ועיין בדברי יעקב - עדס שהאריך בזה". (ולא "למוהרר"י עדס שליט"א")
(הבאתי את הדוגמא הזאת כי זה מה שהיה בדיוק פתוח לי מהחיפוש הנ"ל, הרב עדס כותב בספריו כמה וכמה פעמים דינים והנהגות - חזון איש).
אשר177 כתב:גם באגרות משה ישנם הרבה שמות באנגלית, מסתבר שאלו שחיים באמריקה משום מה מדברים אנגלית...
עמקן כתב:כשאני רואה מביאים מש"כ החז"א על לימוד בעברית זה מזכיר לי המשל של החז"א על שר הצבא העורך מלחמה ע"פ מלחמתו האחרונה ולא כפי המצב כעת.
בשעתו העברת מוסדות לעברית הציל אלפי יהודים שלא היה סיכוי גדול להציל אותם באידיש. היום המצב אחרת. עברית אצל החרדים עובדא קיימת ואין דרך לשנות את זה. ממילא אין ענין לשום אחד לדבר עברית להצלת יהודים, משום שזה מצוה הנעשה ע"י אחרים בלאו הכי. אבל לאלו המאושרים שבידם לדבר באידיש זה רק מוסיף להם עוד רובד של שמירה והגנה מעולם המקולקל בחוץ. מובן שלא כל אחד יכול לעשות את זה, אבל אשרי מי שכן יכול.
עמקן כתב:הרב זאב ערבות, אתה לא מפסיק לדבר נגד אידיש וחוסר תועלת בו. אך גם אתה הודית ששלחת הילדים שלך למוסדות באידיש, למרות שיש מוסדות במונסי שאינם באידיש. למה? מסתמא תאמר שלמעשה היו המוסדות הכי טובות שמצאת עבור ילדים שלך, למרות שהם באידיש. ולמה אינו עולה בדעתך שאולי זה דוקא בגלל שהם באידיש.
יקנה כתב:השאלה זה יפה, אבל בהדוגמא שנתת, לאו דוקא שהכותב מקפיד לא לכתוב מילים מחודשות של בן יהודה, יותר מסתבר שפשוט לא יודע איך קוראים זאת בעברית עכ"פ הקוראים לא יבינו, ודובר אנגלית במקרה כזה יכתוב המילה באנגלית, אך הנ"ל לא מבינים אנגלית, אז מה ראית בקובץ הנ"ל?
ובאמת מה שכתבת שדוברי עברית לא יבינו, צער הזה רק להיפך, מרגישים אולי רוב תושבי חו"ל שלא מבינים הרבה מילים מרוב ספרי זמננו (יש מילים שעוד ניתן לשער בערך מה משמעו, אך הרבה מילים מי שלא מכיר עברית אין לו שום אפשרות לפענחו), אז אולי הגיע הזמן שכל אחד יתרגם המילים הלעזים (להקוראים) שבספרו לשפה האחרת! (ולאחרונה ראיתי כמה ספרים כזה בין מעברית לאנגלית (לדוגמא, שש"כ) ובין מאנגלית שבעברית לעברית שבעברית.
זאב ערבות כתב:קטע מארחות רבינו ח"ג עמ' קע"ה:
זאב ערבות כתב:יקים כתב:אז מדוע אתה מעדיף את המילה הערבית על פני המילה האנגלית? (כפי שמשתמע גם מהכותרת)
מבחינתי האישית שיכתוב בכל לשון שירצה (הלא חברי הסנהדרין היו צריכים לדעת שבעים לשון). אך ידוע שערבית קרובה לעברית ואף רש"י הרבה פעמים בפירושיו מציין זאת! אז האם אתה בא להשוות? זה שהערבים היום הם מה שהם לא שולל את קרבת השפה שלהם לעברית ואכן היא עדיפה על אנגלית. והכי באיזו שפה כתב הרמב"ם את רוב ספריו ועוד הרבה ראשונים כגון חובת הלבבות והרס"ג?
זאב ערבות כתב:חפשתי באוצר החכמה "דינים והנהגות" והספר היחיד שהופיע הוא הספר הזה בכותרת "דינים והנהגות ממרן החזון איש"! (א) בקיצור זה שם הספר ולא ראוי היה להשמיט את המילים "ממרן". (ב) אם זה נעשה בשוגג או במכוון זו כבר שאלה אחרת. אני מוכן ללמד זכות שרצה לחסוך קצת בהקלדה.
וכפי שציינתי לעיל, יש ספר בשם מתורתו של רבינו מרן מהר"י ט"ב זצוק"ל (ראו בקובץ), איזה קול זעקה לדעתך היה יוצא מחסידיו לוא הייתי משמיט "מרן" משם הספר! (ג)
זאב ערבות כתב:כמובן שאין שום בעיה להשמיט "מרן" וכדבריך כך נהוג וכפי שהבאת דוגמאות. אלא פה מדובר בשם הספר שכך שמו ולא מן הראוי להשמיט חלק משם הספר! (א) אין לזאת שום שייכות לכבודו של החזון איש או כל אחד אחר, איני סבור אם מישהוא יתרעם על כך אם יצטטו את החזו"א ולא יכתבו מרן. (ב) לדוגמא נקח את הספר פניני רבנו הקהלות יעקב, האם נכון בעיניך להשמיט את "רבנו" מהכותר ולכתוב פניני הקהלות יעקב? כלומר לא מדובר כאן בציטוט בספר משמו של מאן דהו אלא בשם כותרת הספר!
אתן דוגמא מסוג שונה מדוע אין לשנות. בשו"ת חתם סופר (לא זכור לי באיזו תשובה מדובר) אך מכל תשובותיו רק באחת לא כתוב התואר רב לכותב התשובה ומסתבר שאותו אחד לא היה לרוחו של החת"ם סופר ולכן השמיט. כלומר מהשמטת התואר ניתן גם ללמוד לפעמים משהו וכפי שרבים נמנעים מלכתוב הרב גורן ורק כותבים גורן (בצדק או שלא זו כבר שאלה שלא קשורה כאן). (ג)
כלומר מסקנת הדברים היא שלא מן הראוי לשנות את כותרת ספר כלשהוא (ובוודאי לא את תוכנו) עפ"י סברות שיהיו נכונות אשר יהיו. (ד)
זאב ערבות כתב:כיון שדיבור בעברית כדבריך אצל החרדים היא עובדא קיימת ואין דרך לשנות את זה, מדוע שיתחילו לדבר אידיש? איזו תועלת תצמח מכך? (א) אין כאן שום ענין שייכות להצלת יהודים, זו פשוט מציאות בשטח ואיש לא יכול לשנות אותה כעת. תנסה - ספק גדול אם תצליח, כמו שנח ניסה 120 שנה לשכנע את בני דורו שהמבול מגיע ולא הצליח. (ב)
כעת אתה מוסיף לומר שדוברי אידיש הם מאושרים שבידם לדבר את השפה! מעודי לא שמעתי טיעון נבוב כזה שאדם מאושר לדבר שפה מסויימת. (ג) אדם נולד למציאות של השפה המדוברת סביבו ואין הדבר בשליטתו, זו נקראת שפת האם שלו, אך לעתים קרובות קורה שבגלל נסיבות שונות לומד שפות אחרות ובהרבה מקרים אחת מהן נעשית השפה הדומיננטית שלו (אומרים שהשפה העיקרית אצל אדם היא השפה בה הוא סופר), כגון שעובר למדינה אחרת או כל סיבה אחרת שתהיה אשר תהיה. אין לזה שום שייכות של אושר אלא של פרקטיקה. אין באידיש שום דבר מהותי שיגרום לדובר אותה אושר. אדרבה, דיבור בעברית צריך להיות מקור לאושר שזכינו להיות העם הנבחר שמדבר את שפת תורתינו הקדושה שנתן לנו הקב"ה בהר סיני ושאותה דיברו האבות הקדושים ואבותינו במצרים וכל השופטים והנביאים והמלכים ותנאים ואמוראים והראשונים... עד שבגלל תנאים דמוגרפיים התחילו לדבר במין דיאלקט גרמני המתובל בשאר השפות האירופאיות ובכמה לשונות וניבים עבריים. אידיש זו שפה גלותית שהיהודים אימצו להם בגלל סיבות שונות, מדוע עלינו להמשיך לאמץ אותה כיום שרוב מנין ובנין של יהודים מדברים עברית. (ד) היחידים שדבקים בה בלהיטות הם החסידים וגם בהם רובא דרובא מדברים עברית צחה. (ה)
אך ניחא שהחסידים רוצים לדבר בינם לבין עצמם אידיש, אך למנוע מהתלמידים את לימוד השפה במדינה בה הם חיים זו ממש עוולה שהילדים גדלים ומדברים בשפה עלגת וזה שם אותם ללעג ולקלס. (ו)
על הנקודה האחרונה שבדבריך - שזה מוסיף רובד של שמירה והגנה מעולם המקולקל בחוץ כבר הגבתי, אך זו ממש טענה ילדותית שהמציאות מכחישה אותה שכן לך תראה בחצרות החסידים כמה נוער נושר יש, ויותר מנוער נושר נוער ריקני (ואף הרבה מבוגרים) שרק בלבוש החיצוני שלו ניכר שהוא חסידי, ולאידיש אין שום השפעה עליו שתהווה שמירה (ז) ואדרבא מדברים בינ[י]הם את דברי הבליהם באידיש אוי לאזניים שכך שומעות, (ח) ואכן מוטב שידברו באידיש ולא יטמאו את פיהם בעברית.
ומי שרוצה להכחיש את דברי הרשות בידו אך אני כותב בהחלטיות שדברי נכונים ומדוייקים ושום הכחשה לא תשנה את המציאות הזו והיא רק מסך עשן כיון שלא נעים לעמוד בפני העובדה המצערת הזו. נכון גם בקרב דוברי עברית הבעיה קיימת, אך איש לא טוען שהדיבור בעברית מהווה שמירה.
בהזדמנות זו אעיר עוד הערה חשובה:
בכדי שלשפה יהיה קיום היא צריכה שיהיה לה ספרות כתובה! אומה בלי ספרות סופה כליה וכפי שידוע רוב השבטים הפרימטיביים שפתם נכחדת. זו אחת הסיבות העיקריות להשרדות העם הנבחר (כמובן בנוסף להבטחת הקב"ה) שהיהדות שרדה עד היום שיש לנו את התורה הכתובה ואת התורה שבע"פ שמאז שהותר לכתוב אותה יש לנו למעלה ממאה אלף ספרים. תתארו לכם איפה היינו היום בלי גמרא, רמב"ם רש"י, שו"ע, רע"א וכו'. לעומת זאת אידיש היא שפה בלי ספרות תורנית הראויה לשמה כלשהיא! צאינה ראינה, כמה ספרי הלכה שנכתבו לנשים ונערות, ספרי סיפורים, והיום בעיקר ספרים בגנות הציונות וביוגרפיות. לא ידוע לי על ספר חשוב כלשהוא בכל נושא שיש לו השפעה לדורות שנכתב באידיש! אפילו האדמו"ר מסאטמר כתב את ספריו בעברית (או לשון הקודש, מבחינתי לצורך הענין זה היינו הך). ודבר זה הוא בעוכרי האידיש ומדוע היא לעולם לא תתקבל כשפה הדומיננטית אצל רוב מנין ובנין אחינו בני ישראל. מדוע להשקיע בשפה שאין לי מה לקרוא בה פרט לעתונים ופשקווילים. (ט)
זאב ערבות כתב:עמקן כתב:הרב זאב ערבות, אתה לא מפסיק לדבר נגד אידיש וחוסר תועלת בו. אך גם אתה הודית ששלחת הילדים שלך למוסדות באידיש, למרות שיש מוסדות במונסי שאינם באידיש. למה? מסתמא תאמר שלמעשה היו המוסדות הכי טובות שמצאת עבור ילדים שלך, למרות שהם באידיש. ולמה אינו עולה בדעתך שאולי זה דוקא בגלל שהם באידיש.
הרב עמקן היקר. איני מדבר נגד אידיש, אלא מגיב לדבריך שאתה כותב שהאידיש גורמת אושר למדברים אותה ושזה מוסיף להם רובד של שמירה והגנה. בדרך אגב הוספתי עוד כמה דברים מהותיים בנושא, אך אין זה דיבור נגדה! בקשר לחוסר תועלת, אלו דבריך ואכן יידיש זו שפה בלי עתיד וחבל למי שאינו גדל בקהילה חסידית להשקיע מאמץ בכדי ללמדה. מחוץ לקהילות החסידיות אין היום כמעט מגידי שיעור באידיש.
. . בקשר לטענתך שהמוסד היה טוב דווקא כיוון שהיה באידיש, זו טענה שבדרך אגב מוציאה לעז על מוסדות שבהם לא מלמדים באידיש, כאילו הם בדרגא נחותה בשל כך וישתקעו הדברים. כל מוסד צריך להעריך לגופו ולא בגלל השפה שמלמדים בו.
ושוב, אין לי דבר מהותי נגד אידיש ונגד הלימוד בה, אלא כמו שכאשר אדם רוצה להשקיע את כספו הוא עושה חיפושים היכן ההשקעה הכי טובה, באותו אופן כאן, נניח אני יודע רק עברית ורוצה ללמוד שפה חדשה נוספת, נניח אנגלית או אידיש, איזו שפה תביא לי יותר תועלת? אין כל ספק בדבר שאנגלית. לאדם שלא מחובר לקהילה חסידית או אדמו"ר כלשהו, התועלת מידיעת אידיש היא כמעט אפסית, בפרט שכל יודעי אידיש יודעים לדבר עברית או אנגלית כך שאם יש להם משהו חשוב לומר לי או לי להם - נוכל להבין אחד את השני. בקיצור מדובר פה בפרקטיקה ולא בהתנגדות לאידיש מבחינת עצמה ומהותה.
הרב 'זאב ערבות' כתב:בדרך אגב הוספתי עוד כמה דברים מהותיים בנושא, אך אין זה דיבור נגדה!
לבי במערב כתב:זאב ערבות כתב:יקים כתב:אז מדוע אתה מעדיף את המילה הערבית על פני המילה האנגלית? (כפי שמשתמע גם מהכותרת)
מבחינתי האישית שיכתוב בכל לשון שירצה (הלא חברי הסנהדרין היו צריכים לדעת שבעים לשון). אך ידוע שערבית קרובה לעברית ואף רש"י הרבה פעמים בפירושיו מציין זאת! אז האם אתה בא להשוות? זה שהערבים היום הם מה שהם לא שולל את קרבת השפה שלהם לעברית ואכן היא עדיפה על אנגלית. והכי באיזו שפה כתב הרמב"ם את רוב ספריו ועוד הרבה ראשונים כגון חובת הלבבות והרס"ג?
אפתח בשבח אכסניא, ברכת יש"כ ותשואות חן לכת"ר שהואיל להפריד דיון זה ממקומו המקורי, ובדעת והשכל הוא.
אנסה לסכם את טענות כת"ר.
במעלת הערבית י"ל ב' טעמים:
(א) קרובה ללה"ק (כצ"ל, ודו"ק).
(ב) הרבה ראשונים כתבו בה את ספריהם [הרמב"ם (רוב ספריו), חובת הלבבות, הרס"ג].
החסרון בערבית (לשיטת כת"ר) הוא, שהעם המדבר בה כיום הם שונאי ישראל מובהקים. אלא שמעלותי' מאפילות על חסרון זה.
*
אקדים, שרצוני הוא להבין כוונת כת"ר - ואקוה שלא יקפיד [ובפרט שקפידתו נשמעת בשמים, וכמפורסם כמה פעמים באתרא קדישא הדין]. וברשותו, אשאל מעט על דבריו - כתלמיד הדן בקרקע לפני החכמים.
ראשית, אם בערבית נדבר - למה נזנחה הארמית? והלא היא עוד יותר קרובה ללה"ק.
שנית, הרי אף באנגלית נכתבו ספרים רבים, טובים וחשובים. ואת"ל - אף הצרפתית הובאה ברש"י עה"ת* [והוא טעם נוסף להכשרת המילה בובו"ת דלעיל], וכן גרמנית [אף שהיא שפתם של צוררי ישראל - וכנראה, אין מעלתה מכריעה לחסרונה בזה].
--
והעולה על כולנה, והיא שהביאתני לכתוב את כל זאת -
הרי ברור שאין דעת כת"ר שנדבר ערבית (ואף כתב זאת במפורש). רק מכיון ששרש המילה בובו"ת דעברית המתחדשת הוא בערבית, ויש את נפש כת"ר להכשיר הדבור בשפה הלזו - כתב כמה טעמים במעלת הדבור בערבית.
אבל לא בזה הדיון [ומה יעשה כת"ר ביום שידובר בה מהודית ואינדונזית, וכיוצא בשפות אלו - שכל קשר ביניהן אל עם בנ"י הוא מקרי בהחלט?]. המדובר כאן הוא בעדיפות בין ב' אפשרויות כלליות: שפה הבלולה ומעורבת מכל שפות תבל [עוד יותר מאידיש(!). לפענ"ד, העברית המתחדשת השיגה בזה 'שיא גינעס' אמיתי], או כזו שבה מילים הזרות ומוזרות לנו לחלוטין.
ולפי ראות עיני הקטנות, עדיף שיתערבו מילים זרות - שבהן אין חשש שיבואו לשטויות והבלים, ע"פ המילים המתחדשות לבקרים, בכתבי הקודש אשר לנו.
*
רק אמרתי אבוא א'עירה, שע"ד ההלכה - אסור לדבר דברי חול בלה"ק. אמנם לפי ב' האפשרויות הנ"ל נכנסנו באיסור זה, לפי שבשתיהן מילים מלה"ק. ואא"פ לצאת בשלום כ"א בדבור באידיש בלבד [size=85][והמילים המעטות מלה"ק שבה - הן (בד"כ) בתחום הקודש. ויש ליישב עוד]
זאב ערבות כתב:א. בנוגע לערבית אני רק מתייחס לכך למאן דאמר שבובה מקורה בערבית. בוודאי ארמית עדיפה עליה עשרת מונים. מדוע היא נזנחה? כבר כתבתי כמה פעמים ששפה זה דבר שקשה לשלוט עליה ומתפתחת בכל מיני כיוונים, רצויים ובלתי רצויים.
ב. באנגלית נכתבו ספרים טובים אך מעט מאוד מקור, רובם תרגום ועיבוד. הצרפתית שברש"י הינה דיאלקט שהיום צרפתי לא יבין אותה. עצם זה שרש"י משתמש בה רק מראה את הגאונות שלו שהקדים את ארטסקרול באלף שנה. גרמנית אכן מדוברת ע"י כל דוברי האידיש שהיא דיאלקט גרמני.
ג. לא המלצתי בשום מקום לדבר ערבית, אלא הערתי שהיתה תקופה שהיתה מדוברת ע"י הרבה מבני עמינו.
ד. אכן העברית הרחובית המדוברת היום היא שפה מגוחכת עם כל המלים הזרות ובעלות המשמעות השונה מהמשמעות המקורית שבה.
ה. מה עדיף: מלים זרות או מלים שהן בעלות משמעות [אחרת] ממשמעותם המקורית? ראה (א) לעיל, אין איש היכול לשלוט בהתפתחות השפה. אכן מן הסתם מאז העליה הרוסית והאתיופית מן הסתם נתווספו מלים מהמלון שלהם.
מי יתן שדיבור בלשון הקודש יהיה הבעיה החמורה ביותר שלנו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים