אוצר החכמה כתב:ברזילי כתב:
אף אם נאמר שיש הבדל מסויים בתכונות בשל מעבר חומרים מהכנה לרוכב, ההבדל הזה אינו עובר בתורשה וצאצאיו של האתרוג המורכב
יראו כאתרוגים לכל דבר. אם כן, קשה להבין מהי מעלת הזנים המיוחסים המסתמכים על מראית עין, כי זו האחרונה אינה יכולה לומר אם אבות אבותיו של
האתרוג הורכבו או לא .
עניין זה היה קשה לי הרבה שנים, אבל באופן הפוך, שכל האתרוגים אפילו מצאצאי המורכבים אמורים להיות כשרים, כי לפי הבנת התורשה היום, אין שום משמעות להרכבה רק לאתרוג הנוצר מההרכבה עצמה, אבל לעצים הגדלים מזרעו אין שום חיסרון שכן ההרכבה לא השפיעה עליו בעצם מבחינת המין רק יצרה בו פסול ככל שאר הפסולים אבל אין זה משפיע על זרעו. מצד שני אם נטען שזה פוסל בכל אופן את מהות האתרוג ואין לו תקנה וגם לזרעו (בעיני זה קשה לומר כך כי הרי הפסול לא מבואר בגמרא, רק הוא סברא שאין זה אותו אתרוג כי השתנה ואיך יהיה על זרעו) אז כמובן תקשה קושייתך שאי אפשר להכירו.
האם יש איזה ספר או מומחה שדן בנושא?
אוצר החכמה כתב:כפי שהסביר ברזילי, ע"פ ההבנה שלנו היום בגנטיקה, שינויים במין נעשים רק ע"י שינוי בכרומוזומים, שינוי זה נובע רק מתהליך הרבייה של זכרים ונקבות (יש עניין של מוטציות אבל זה לא קשור לעניין), אפשר להגדיר את העניין כך, התהליך של רבייה זויגית בצמחים הוא התהליך של האבקה, כלומר שהאבקנים (המקבילים לזכר) מתחברים (ע"י הרוח או חרקים או בדרכים אחרות) אל השחלות שבפרח, וע"י זה נוצר מן הפרח הפרי, אתרוג חדש שתכונותיו מורכבות מן הזכר ומן הנקבה. וזה הדבר היחיד הקובע את "מינו" של האתרוג ("מינו" - במובן של היותו אתרוג ולא לימון, בדרך כלל חיבור בין שני מינים שונים לא מצליח ולא נוצר בכלל "ולד" או פרי אבל לפעמים יכול להווצר מין אחר כמו פרדה הנולדת מן הסוס והחמור). הרכבה שאנו מדברים עליה, כמו שהזכיר ברזילי הוא הכנסה של כנה ברוכב, כלומר ענף מעץ האתרוג בגזע לימון, ואז העובדה שהעץ של האתרוג הורכב על לימון יכולה אולי להזרים חמרים מסויימים בזמן הגדילה של האתרוג שתשנה את מראהו החיצוני ואלי גם את תכונותיו (כמו תוספת עסיסיות) אבל לא את מהותו, ולכאורה מצד הסברא הוא דומה להכנסתו לדפוס ועשייתו כמין בריה אחרת שמבואר בגמרא שהוא פסול אבל נראה לי שפשוט הוא שהעץ שיווצר מזרעו יהיה כשר.
וע"ז הוספתי שאם בכל אופן מישהו סובר שמבחינה הלכתית אין אנו מתייחסים כאן לכלל הגנטי אלא למה שאנו רואים בפועל, וע"י זה אומרים שבאמת השתנה מהותו ולא רק שיש בו דין פסול, א"כ צודק ברזילי שכיוון שלפי הידע שלנו אין הדבר משפיע מבחינה מציאותית לדורות הבאים, א"כ המצב הפוך שיש לנו כאן פסול הלכתי שא"א לזהותו, ואי אפשר לגלותו ע"י סימנים.
יש לכל עניין זה קשר מסויים לסוגיית אם פונדקאית שהתעוררה בימינו, אם כי יש לחלק בכמה אופנים.
המחלוקת בין הקדמונים כמובן לא התייחסה לתפיסת התורשה שלנו שהתפתחה רק במאה שנים האחרונות.
מחולת המחנים כתב:ישנם כעת פרסומים שונים על אתרוגים המיובאים ממרוקו לרגל שנת השמיטה העברה.
מה ידוע על יחוס אתרוגי מרוקו וכיצד מנהג המדקדקים בנוגע אליהם, [מלבד הערעור על צורתם הפנימית והחוסר בגרעינים שכבר יושב והתבאר].
היא שיחתי כתב:ושמעתי האי שתא
שנטעו זה מכבר פרדס אתרוגי חזון איש במרוקו!
אוצר החכמה כתב:ברזילי כתב:
אף אם נאמר שיש הבדל מסויים בתכונות בשל מעבר חומרים מהכנה לרוכב, ההבדל הזה אינו עובר בתורשה וצאצאיו של האתרוג המורכב
יראו כאתרוגים לכל דבר. אם כן, קשה להבין מהי מעלת הזנים המיוחסים המסתמכים על מראית עין, כי זו האחרונה אינה יכולה לומר אם אבות אבותיו של
האתרוג הורכבו או לא .
עניין זה היה קשה לי הרבה שנים, אבל באופן הפוך, שכל האתרוגים אפילו מצאצאי המורכבים אמורים להיות כשרים, כי לפי הבנת התורשה היום, אין שום משמעות להרכבה רק לאתרוג הנוצר מההרכבה עצמה, אבל לעצים הגדלים מזרעו אין שום חיסרון שכן ההרכבה לא השפיעה עליו בעצם מבחינת המין רק יצרה בו פסול ככל שאר הפסולים אבל אין זה משפיע על זרעו. מצד שני אם נטען שזה פוסל בכל אופן את מהות האתרוג ואין לו תקנה וגם לזרעו (בעיני זה קשה לומר כך כי הרי הפסול לא מבואר בגמרא, רק הוא סברא שאין זה אותו אתרוג כי השתנה ואיך יהיה על זרעו) אז כמובן תקשה קושייתך שאי אפשר להכירו.
האם יש איזה ספר או מומחה שדן בנושא?
בן טובים כתב:במועדים וזמנים ערער על כל הזנים כולל קלבריא וחזו"א ...
לייטנר כתב:למדן כתב:יש סיפור מקובל בין חסידי חב"ד על אתרוגי מזן יאנווע
כשהקב"ה אמר למשה רבינו ולקחתם לכם פרי עץ הדר הראה לו את העץ ביאנווע
הגם שכתוב שרק על מחצית השקל ועל המנורה ועל קידוש החודש הראה לו הקב"ה כזה
אבל כך מקובל אצל חסידי חבד
האם מישהו יודע מקור לקבלה זו
זכורני שהרבי מלובביץ' כתב באגרות הקודש כרך י' עמ' צה ובכרך י"ג עמ' קי (הוזכר בסידור תהילת ה' בהערה 5 בעמ' 290) שהדגש הוא שיהיו מקלבריה דייקא, ולהעדיף שלא לקחת אתרוגים שגדלו בארץ מייחורים שניטלו מקלבריה, ובעניי לא הבנתי זאת.
אכשר דרא כתב:בצלאל כתב:לאחר שהחזו"א הודה שבדורנו "בטלה טביעות עין", האם הדבר מערער על המסקנות שהוציא מכח טביעות העין קודם שהכיר שנתבטלה?
ר' יעקב רוזנטל מביא בספרו משנת יעקב, חלק קדושה, עמ' שלה, שמועה מהחזו"א אודות רב הפוסק לפי ראות עיניו ולאחר זמן רואה שטעה בדינו, והחזו"א הכריע שהפסק הראשון נכון וקיים, וכביכול הדין נשתנה לאחר זמן. עיי"ש דבריו המפליאים.
בסדר כתב:לאחרונה מוכרים את אתרוגי "אורדונג" בארה"ב תחת השגחת איזה מוצי"ם מארה"ק, שמעתי שהרה"ג ר' דוד פרענקל אמר שהחזו"א לא רצה להשתמש בזה מחשש הרכבה, מי שיודע יתר פרטים, נא לזכות את הציבור.
לענין כתב:בסדר כתב:לאחרונה מוכרים את אתרוגי "אורדונג" בארה"ב תחת השגחת איזה מוצי"ם מארה"ק, שמעתי שהרה"ג ר' דוד פרענקל אמר שהחזו"א לא רצה להשתמש בזה מחשש הרכבה, מי שיודע יתר פרטים, נא לזכות את הציבור.
לפי המסופר הגיע פעם אחת אורדנג הקשיש לחזו''א, ושאל אותו האם ניתן למצוא דרך כלשהיא להכשיר סוג מסויים של הרכבות באתרוגים. החזו''א חשד בדבר ואמר אחר כך למקורביו 'זה כבר אחר מעשה'. וכו' מבחינת החזו''א, דבר זה חרץ את גורלו של אתרוג אורדנג, ומאז ידוע שהוא לא סמך עוד על זן זה.
מקור- זהר עמר עמ' 49, בשם ר' יהודה ברית ששמע מר''ד פרנקל.
הוא מציין גם לזכור לדוד עמ' קס''ט שם מספר שהחזו''א נשאל אם אתרוגי אורדנג כשרים, והשיב שהם כשרים ללפתן. כאשר נשאל החזו''א אם מברכין עליהם, הוא השיב 'בורא פרי העץ'.
צריך לדעת שהיום, לצרכי קידום מכירות, יש לזה כל מיני שמות אחרים כמו 'אתרוגי חדרה' [או שמות משפחה מסויימים].
משולש כתב:שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.
מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.
לב_לדעת כתב:...דודי שבא אל הרב קלופט הזקן עם שאלה על אתרוג חזו'א. והרב קלופט החווה בידו על כוס תה 'זה מתאים לפה'.
ומעודי לא הבנתי סיפור זה, מה פשר הביטול והזלזול במרן החזו'א שסמך ידו על אתרוג זה. אתה לא רוצה - תנענע על תימני. אבל למה לומר על אתרוג של מרן החזו'א שהוא מתאים לכוס תה??
בן אדם כתב:משולש כתב:שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.
מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.
מחכים בכיליון עינים לתוצאות החיפוש
מישהו אמר לי, השנה הוא ישגיח מלמעלה...דורשי יחודך כתב:הגיעו לידי אתרוגים שכתוב עליהם "אתרוג מזן חזון איש בהשגחת בד"ץ הג"ר נסים קרליץ שליט"א".
האם ידוע למישהו איזה זן זה? האם זה שוה משהו? תודה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים