מקדש מלך כתב:מלבב כתב:אבק פורח כתב:מה זאת אומרת? השעון במטסדורף לא היה של שישים דקות??מלבב כתב:לא ברור איך היה השעון במטסדורף כך שאי אפשר לדייק מהחתם סופר
לא כתוב בחת"ס 55 דקות, הוא רק כותב באיזה שעה זה צאת הכוכבים, שלפי השעון שנהוג היום זה יוצא 55 דקות אחרי השקיעה, אבל השעון של אז לא היה כמו השעון של היום.
כן ודאי. היה שעון שאף אחד לא שמע עליו. והיה חצות שכל אחד המציא לבד, והחתם סופר סבר (בטעות כמובן) שהרב בעיירה אחרת יבין איזו שעה הוא בודה מליבו.
זה אוופציה אחת, והואופציה השניה, שעד המנחת כהן כל כלל ישראל שמר 72 דקות לפי מעלות , ובפרנקפורט ובכל הערים חיכו עד 11 וחצי בלילה כל מוצאי שבת בקיץ, ופתאום קרתה דרמה! הגיע המנחת כהן וגילה שאך שקר נחלו אבותינו, ודי לחכות על שלוש כוכבים, והדרמה (שמשום מה לא בא זכרה בכתובים) הכתה גלים, וכולם קיבלו דעתו וזנחו את עצביהם והתחילו לחכות 55 דקות ותו לא (ולהזכירכם, מדובר בדור אחד אחריו), וגם ההפלאה וחתם סופר ורבי נתן אדלר ועוד ועוד עשרות גדולים טעו וחתמו, להוציא לעז על כל הראשונים (ועוד לקולא) ולהפר כל קודש. וכל זה משכנע מאוד את כל מי שמחפש אמת, עד שצריך לקרוא למי שמסתכל למציאות בעיניים בשם 'מגלה פנים בתורה שלא כהלכה'.
והעדויות המפורשות שמנהג פרשבורג לא היה לחכות 72 דקות, כנראה שחלקו על החתם סופר (לפי האופציה הראשונה), כי למה לא? הרי כל כלל ישראל חלק על אבותיו באיזה שהוא שלב, מוקדם או מאוחר, ושר של שכחה סטר על שפתי כולם, כך שאף אחד לא יודע מתי וכיצד נהייתה השערוריה הזו.
היו הרבה מנהגים שנשתנו ותמיד אפשר להקשות איך פתאום השתנה, אבל עובדה שהרבה דברים משתנים במשך הזמן, ובפרט בדבר שהוא לא ברור והבני עליה חיכו תמיד עד שיצא הספק מליבו והחמירו בתוספת שבת וקלי הדעת חשבו עצמם לחוזים בכוכבים ומיהרו ביציאת שבת, לכן לא פלא שהיו מנהגים שונים מקצה אל הקצה, ומגוכך ממש לומר שהיה מסורה מדוייקת מאות בשנים מתי בדיוק צאת הכוכבים, ולא מופרך בכלל לומר שבזמן הראשונים היה המנהג לא לעשות מלאכה לפני שהשחיר המערב לגמרי ונראו הכוכבים הקטנים ביותר וכמו שכתבו הראשונים וכמו שכתב הר״י הזקן בתשובתו, ובמשך הדורות רבו המקילים ע״פ משמעות הפשטות של ג כוכבים בינונים, ובפרט אחר שהתפרסם ספריו של המנחת כהן.
אבל לומר שכל הראשונים שסתמו שמתחילת שקיעת החמה עד צאת הכוכבים ד מיל ושאז מתחיל זמן תוספת שבת כוונתם איזה שקיעה דחוקה ומשונה שאין ניכר כלל בלי שאף אחד יפרש זאת להדיא רק על פי דיוקים קלושים שאפשר לדחות בקל ולעשות מחלוקת ראשונים בין אלו שכתבו להדיא שהשקיעה הראשונה הוא בזמן שאין השמש נראית כלל או שוקעת מתחת הארץ, זה הרבה יותר מופרך, ובפרט שמזה צומח עוד הרבה קושיות שגם אם אפשר לתרץ בדוחק גדול האיך לא מצינו מי שיקשה קושיות אלו.