ישבב הסופר כתב:חכם באשי, כוונתך לרבי משה בן חסדאי מתקו, לא ר' חסדאי בעצמו, נכון? או שבכוונה כתבת כן?
היא שיחתי כתב:חכם באשי
א. מהו שיעור קומה שבספר רזיאל המלאך?
ב. כמה קדום הספר? הוא מתקופת הגמרא?
ג. מהי זיקתו מבחינת השמות שבו לקבלה שיש לנו מספרי הקבלה האמיתית מתקופתו?
ד. זהו זיוף יחיד במינו שכן הוא מזייף דברי תנאים! רבי עקיבא ורבי ישמעאל
חכם באשי כתב: וידועים דברי ר"מ מתקו (הנזכר) על ענן הבלכי שהיה מזייף ספרים וטומנם בקרקע וטוען כי מצא ספרים עתיקים וכו'.
חכם באשי כתב:היא שיחתי כתב:ג. מהי זיקתו מבחינת השמות שבו לקבלה שיש לנו מספרי הקבלה האמיתית מתקופתו?
ג. לא הבנתי.
אמר רבי ישמעאל, בא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט. וכיון שתלמיד חכם בא לפניו, אומר לו, כלום עסקת בתורה. אמר הן. אומר לו הקב"ה, הואיל והודית אמור לפני מה שקרית ומה ששנית. מכאן אמרו, כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו, ומה ששנה תהא תפוס בידו, שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין. היה רבי ישמעאל אומר, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. ועל זה בקש דוד מלך ישראל בתפלה ובתחנונים לפני המקום, ואמר, (תהלים ה, ד) ה' בקר תשמע קולי וגו'. בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה. הקב"ה הופך את פניו ממנו, ומצירי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב, והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם. בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה. הקב"ה אומר לו, בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם. אם אומר להם הניחוהו, מוטב. ואם לאו, עושין לו כמדרשו ראשון ראשון. בא מי שיש בידו הלכות. אומר לו, בני, תורת כהנים למה לא שנית, שיש בו טומאת שרצים, טומאה וטהרה, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים וטהרת נתקים, טומאת בתים וטהרת בתים, טומאת זבין וטהרת זבות, טומאת לידה וטהרת לידה, טומאת מצורע וטהרת מצורע, סדר וידוי של יום הכפורים, וגזירה שוה, ודיני ערכים, וכל דיני ישראל שהן דנין בתוכו. בא מי שיש בידו תורת כהנים. הקב"ה אומר לו, חמשה חומשי תורה למה לא שנית, שיש בהן קריאת שמע תפילין ומזוזה. בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה. אומר לו הקב"ה, למה לא למדת אגדה ולא שנית, שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל, ולא עוד, אלא שבשעה שהן עונין אמן יהא שמיה רבה אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהן. בא מי שיש בו אגדה. הקב"ה אומר לו, בני, תלמוד למה לא למדת, שנאמר (קהלת א, ז) כל הנחלים הולכין אל הים והים איננו מלא. ואיזה זה, תלמוד. בא מי שיש בידו תלמוד. הקב"ה אומר לו, בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה, שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבין ועוסקין בדברי תורה ומציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה. כסא כבודי האיך הוא עומד. רגל ראשון במה הוא משתמש. שני במה הוא משתמש. שלישי במה הוא משתמש. רביעי במה הוא משתמש. חשמל האיך הוא עומד, וכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת. לאיזה רוח הוא משמש. הברק האיך הוא עומד, כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו. לאיזה רוח הוא משמש. כרוב האיך הוא עומד. לאיזה רוח הוא משמש. גדולה מכולן עיון כסא הכבוד האיך הוא עומד. עגולה הוא כמין מלבן. מתוקן הוא כמין גשרים. כמה יש בו. כמה הפסק יש בין גשר לגשר. וכשאני עובר באיזה גשר אני עובר, באיזה גשר האופנים עוברין. באיזה גשר גלגלי המרכבה עוברין. גדולה מכולן מצפרני ועד קדקדי האיך אני עומד. כמה שיעור בפיסת ידי. כמה שיעור אצבעות רגלי. גדולה מכולן כסא כבודי האיך הוא עומד. לאיזה רוח הוא משמש. בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש. ברביעי בשבת לאיזה רוח הוא משמש. וכי לא זהו הדרי, זהו גדולתי, זהו הדר יופיי, (שבני אדם) מכירין את כבודי במדה הזאת, עליו אמר דוד, (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה'. מכאן היה רבי ישמעאל אומר, אשרי תלמיד חכם שמשומר למודו בידו כדי שיהא לו פתחון פה להשיב להקב"ה ליום הדין. לכך נאמר, ארח לחיים שומר מוסר. שלא יאמר אדם, הואיל ונתחכמתי בתורה בתחלה, אלך מעכשיו ואתעסק בממון ובנכסים, והוא אינו יודע שאינן מועילים לו כלום, שנאמר: לא יועילו אוצרות רשע. ומהו שיועיל לו, דברי תורה שנמשלו בחיים. שנאמר, אורח לחיים שומר מוסר. וצדקה תציל ממות. תציל מדינה של גיהנם.
ישבב הסופר כתב:חכם באשי כתב: וידועים דברי ר"מ מתקו (הנזכר) על ענן הבלכי שהיה מזייף ספרים וטומנם בקרקע וטוען כי מצא ספרים עתיקים וכו'.
מי? חוי הבלכי ? או ענן בן דוד הבבלי/הפרסי מייסד הקראות? לא הרי זה כהרי זה. או שמא הוא שלישי שלא שמעתי מעודי אודותיו?
היא שיחתי כתב:כוונתי לספר היכלות ושאר ספרי קבלה
שמזכירים שמות
האם יש שמות מקבילים
או שהכל בספר הם שמות וצירופים חדשים
איש_ספר כתב:א. אם כבר עלה האשכול. ראוי להזכיר את מאמרו הידוע של הרב מ' כשר בסוף אחד מהכרכים בו כתב שבודאי גם הר"מ תקו לא התכוון להגשים אלא לומר שיכול שיתגלה הבורא אצל בני אדם בצורת גוף.
ב. על המגשימים הקדמונים כתב ש' פרידמן מאמר גדול.
ג. לא מפיהם אנו חיים, אבל אאל"ט היום גם החוקרים מודים שהיו תנאים שעסקו במה שנקרא ספרות ההיכלות, כך שדברי הרמב"ם על מדרש שיעור קומה הם דחויים לא רק לפי 'המקובלים'.
ד. וז"ל הר"מ תקו: וכבר שמענו מרבותינו כי ענן המין וחביריו היו כותבים דברי מינות ושקר וטומנין בקרקע ואח"כ מוציאין אותו ואומרים כך מצאנו בספרים הקדמונים'
ומעשה אבות סימן לבנים ה"ה הזייפן אב"ן רש"ף. ובכל מקרה כל זה אינו נוגע לכאן כלל.
היא שיחתי כתב:לגופה של שאלה
הראב"ד כותב בפ"ג מתשובה שגדולים וטובים ממנו טעו בהגשמה
האם לר' משה שאתה מציין הייתה כוונתו? בלשון רבים? הוא היה לפני הראב"ד?
למי התכוון הראב"ד?
(ווודאי שאין כוונתו לשיעור קומה, דממה נפשך אם זיוף לא גדולים ולא טובים ואם ר' עקיבא ור' ישמעאל חלילה מלומר על תנאים כל כה"ג)
תוך כדי דיבור כתב:נ.ב. הבונה, זכרונך הטעך כנראה. ר' משה ב"ר חסדאי היה מחכמי אשכנז וחי לפני דורו של הרמב"ן.
חכם באשי כתב:הבונה,
ר' משה מתקו היה בן דורו של ר' יהודה החסיד (נפטר בשנת ד'תתקעז=1217), ושמא קשיש לו.
עכ"פ הוא לא ראה את הרמב"ן, שפעל אחריו, וקשה להאמין שהראב"ד שהיה בן דורו התכוון אליו.
ממש מזכיר את הרמב"ם על ועבדתם אלהים אחרים ! השוטה הפריד בין הדבקים, והפך את משמעות דברי המחז"ו מהקצה לקצה, ויצא לו העגל הזה.גדולי אשכנז וצרפת, אכן סברו שיש להבין המקראות אלו כפשוטם ולא בצורה אליגורית!
במחזור וויטרי (שדפס רק במאה שנים האחרונות) לתלמידי רש"י (רבי יעקב) בפירוש המשנה אבות עמ' 514 "חיבה יתירה נודעת לו כלומר חיבה יתירה חיבבו שנבראו בצלם אלקים עצמו שנאמר כי בצלם אלקים. בצלם אלקים עצמו עשאו המקום ואית דלא גרסא הא דכיון דאין לצור דמיון ולא תמונה מי שאומר בזה חיישינן שמא מין הוא!
כלומר מי שסבור שאין להקב"ה תמונה - מין הוא!
ישבב הסופר כתב:אכן כן, יעקב אלקירקיסני שר"י מרבה בדברי לעג ובוז על אמונת הרבניים והוא מצטט דברי הגמרא שהקב"ה מניח תפילין, וגם דברי הגמרא על מט"ט שר הפנים וכו'. סוף דבר הם (הקראים) מטבעם אינם מוכנים לקבל כל מושג ה'אלרגוריה' כי זה נוגד לשיטת הפרשנות שלהם בתכלית הניגוד.
חכם באשי כתב:חשוב להוסיף,
שחסידי אשכנז, ששללו לחלוטין את ההגשמה, התמודדו עם 'שיעור קומה' בכך שהסבו אותו על הכבוד הנברא.
איני חפץ לכתוב בענין 'כבוד הנברא', החפץ יעיין בחיבוריהם (ומקור דבריהם מאמונות ודעות לרס"ג), ואם יש לו גישה לספרו של י' דן 'תורת הסוד של חסידות אשכנז' - עדיף.
איש_ספר כתב:ישבב הסופר כתב:אכן כן, יעקב אלקירקיסני שר"י מרבה בדברי לעג ובוז על אמונת הרבניים והוא מצטט דברי הגמרא שהקב"ה מניח תפילין, וגם דברי הגמרא על מט"ט שר הפנים וכו'. סוף דבר הם (הקראים) מטבעם אינם מוכנים לקבל כל מושג ה'אלרגוריה' כי זה נוגד לשיטת הפרשנות שלהם בתכלית הניגוד.
אני לא יודע אם יש להם שיטת פרשנות בכלל,ותחת שמאסו בדרשות חז"ל, חצבו להם בארות נשברים מערכת דרשות משלהם, והדברים ידועים.
ישנם דוגמאות רבות של איסורים שהוציאו שלא לפי פשוטו של מקרא כלל
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 218 אורחים