במתני' גיטין פרק הזורק (עט:) כתב לשום מלכות שאינה הוגנת לשום מלכות מדי וכו' תצא מזה ומזה. ואמרי' עלה בגמ' (פ.) מאי מלכות שאינה הוגנת מלכות הרומיים ואמאי קרי לה מחכות שאינה הוגנת משום דאין להם לא כתב ולא לשון (משלהם, אלא משל אומה אחרת - רש"י).
ובתוס' על המשנה ד"ה כתב לשם מלכות, הביאו בשם רבינו אלחנן "דלהכי קרי לה שאינה הוגנת לאשמעינן דאע"פ שאין לה לא כתב ולא לשון אעפ"כ מתקנאין בה". עכ"ל
ודבריהם צריכים ביאור, לכאורה מי מתקנא במי, ומה הוסיף רבינו אלחנן כאן. ואף המהרש"ל והמהרש"א הרגישו חסרון כאן בדברי התוס', המהרש"ל כתב: נ"ב, פירוש דלהכי היה צריך התנא לקרות אותו במשנה כך ודו"ק. סתם ולא פירש, מה כוונתו בזה?
והמהרש"א כתב: ר"ל, דלהכי קרי ליה הכי גבי גט טפי בהאי לישנא מבכל דוכתא לאשמעינן דאע"פ וכו' וק"ל. וגם דבריו מחוסרין הבנה, ואולי כוונתו שבגט הא דתיקנו מלכות בגיטין אמרי' בגמ' שזה משום שלום מלכות, ופירש"י שיהא לנו שלום מלכות, והווא אמינא שאם אחד בבבל כתב לשום מלכות רומי לא יהא בזה פסול שהרי מלכותם בלא"ה אינה הוגנת ובוודאי אין המלכות כאן מתקנא בה (ואולי גם זה כוונת המהרש"ל) קמ"ל דאעפ"כ מתקנאין בה. אבל עדיין צ"ע וכי מיגרע גרעי אם היה התנא נוקט בלשונו כתב לשם מלכות רומי בפירוש?