במהרש"א נדרים נ"ד ע"ב: נון סמך עין נון סמא לעינים כו'. ועד"ז יש לפרש מ"ש זכרנו את הדגה גו' ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו ר"ל דאין לנו דבר שמועיל לנו המן לגבי דגים רק לענין תועלת העינים שהדגים מסמין את העינים ולא כן המן:
צ"ע שהוא לכאורה היפך משמעות הגמרא שהדגים הוא רפואה לעיניים, ואולי כוונתו לתחילת אוכלא, אבל לשונו שהדגים מסמין את העינים, נראה שפירש 'סמא' מלשון סומא, וצ"ב