וכשאתה יוצא לדרך המלך בקונך וצא
מאי המלך בקונך וצא אמר רבי יעקב אמר רב חסדא זו תפילת הדרך
הקשה הבעש"ט [אולי ראיתי זאת בספר רב ייב"י]
לשון המלך הוא כעין מה שכתוב ברש"י בראשית א' כ"ו
נעשה אדם. ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהן, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו,
ומהו לשון המלך בתפילת הדרך
ותירץ יתפלל, ואם שגורה תפילתו בפיו ילך
ואם אין שגורה תפילתו בפיו, יחזור לביתו
אומנם לעיל ג: נמלכין בסנהדרין עיי"ש ברש"י
אומנם גם את זה אפשר לבאר בדרכו