רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה.
ידוע שרשב"י נמנה בין חמשת תלמידי ר' עקיבא האחרונים. ודבר זה אינו צריך ראיות.
אבל צופה הייתי בסדר הדורות ובתולדות תנאים ואמוראים, ומהם נראה שזהו המאמר היחיד שאמר רשב"י בפירוש "משום רבי עקיבא".
במקומות רבים מובא בחז"ל שרשב"י היה תלמיד ר"ע, ושנשאו ונתנו בהלכה וכו', אבל לא מצאתי מקום נוסף בו מסר רשב"י בפירוש מאמר בשם ר"ע.
והתעוררו אצלי הרהורי דברים:
האם יש לקבל שכל מה שאמר רשב"י בסתם, מקורו מר' עקיבא? דוגמת אומרם בירושלמי ברכות: "הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש... ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה... כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא". אבל לפי זה, מדוע דווקא כאן אמר רשב"י "משום רבי עקיבא"?
ואולי לאידך גיסא, שרשב"י לא שמע מאמר זה מפי ר"ע, אלא מפי חבריו, תלמידי ר"ע שאמרו בשם רבם, לכן נקט שמועה זו בסגנון "משום רבי עקיבא", כידוע ההבדל שבין "אמר פלוני אמר פלוני" לבין "אמר פלוני בשם פלוני". אבל צריך לי עיון, האם כלל זה נוהג גם ב'משום' שבברייתא? ויותר נראה שהוא נוגע רק ל'בשם' שאצל האמוראים!
האם יש לחברינו מה להחכימני בכל הנ"ל?