שברי לוחות כתב:בברכות ל' ע"א והיכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד; רב ששת אמר אפילו מהלך.
האם גם כאן נאמר מהולך?
עזריאל ברגר כתב:שברי לוחות כתב:בברכות ל' ע"א והיכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד; רב ששת אמר אפילו מהלך.
האם גם כאן נאמר מהולך?
על איזו שיטה אתה מקשה?
סגי נהור כתב:מלומד הוא מי שלימדוהו. מעומד הוא מי שעימדוהו, לכן הספר מעומד. מיושב הוא מי שיישבוהו, לכן הקושיא מיושבת.
מי שהעמידוהו הוא מועמד, ואילו מי שעמד בעצמו הוא - עומד.
מה זה "תקיעות מעומד"? ובכלל, מיהו בדיוק האיש המעומד, התוקע? השומע?
לפי הניקוד הספרדי הכל ברור ומחוור. תקיעות מֵעֹמֶד (במלעיל) - תקיעות מתוך עמידה. תקיעות מִיֹּשֶׁב - תקיעות מתוך ישיבה.
שברי לוחות כתב:בברכות ל' ע"א והיכי מצלי לה רב חסדא אמר מעומד; רב ששת אמר אפילו מהלך.
האם גם כאן נאמר מהולך?
כדכד כתב:סגי נהור כתב:מלומד הוא מי שלימדוהו. מעומד הוא מי שעימדוהו, לכן הספר מעומד. מיושב הוא מי שיישבוהו, לכן הקושיא מיושבת.
מי שהעמידוהו הוא מועמד, ואילו מי שעמד בעצמו הוא - עומד.
מה זה "תקיעות מעומד"? ובכלל, מיהו בדיוק האיש המעומד, התוקע? השומע?
לפי הניקוד הספרדי הכל ברור ומחוור. תקיעות מֵעֹמֶד (במלעיל) - תקיעות מתוך עמידה. תקיעות מִיֹּשֶׁב - תקיעות מתוך ישיבה.
ההלכה העמידה או הושיבה אותו ולכן הוא מעומד או מיושב
סגי נהור כתב:כדכד כתב:סגי נהור כתב:מלומד הוא מי שלימדוהו. מעומד הוא מי שעימדוהו, לכן הספר מעומד. מיושב הוא מי שיישבוהו, לכן הקושיא מיושבת.
מי שהעמידוהו הוא מועמד, ואילו מי שעמד בעצמו הוא - עומד.
מה זה "תקיעות מעומד"? ובכלל, מיהו בדיוק האיש המעומד, התוקע? השומע?
לפי הניקוד הספרדי הכל ברור ומחוור. תקיעות מֵעֹמֶד (במלעיל) - תקיעות מתוך עמידה. תקיעות מִיֹּשֶׁב - תקיעות מתוך ישיבה.
ההלכה העמידה או הושיבה אותו ולכן הוא מעומד או מיושב
דקדוקית מי שהעמידוהו הוא מועמד (כבלשון המקרא: יעמד חי), ומי שהושיבו אותו הוא מושב, והם מבניין הופעל, בעוד מעומד ומיושב הם מבניין פֻּעַל כאמור. אמנם כמדומה בלשון חז"ל לא תמיד מקפידים בכך.
כדכד כתב:מדובר על העמידה של העבד ולא של הדלת
כדכד כתב:מר בדק את זה בכל הלשונות של מדרשי ההלכה? לי נראה שזה בהחלט משתלב בלשונם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים