רון כתב:המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל
איש_ספר כתב:הג"ר יוסף (בהג"ר נתן) קמינצקי הראה לי דבר מעניין שלע"ע לא מצאנו מי שעמד עליו
ספר פענח רזא נדפס לראשונה בפראג בשנת שס"ז (ע"י ר"י כ"ץ חתן מהר"ל).
בשנת תשמ"א הדפיס הרי"ש לנגה את פירושי התורה לר' חיים פלטיאל ואז התברר שיש שווין גדול בין הספרים.
רי"ש לנגה במבואו עומד ע"כ בהרחבה.
והנה ראה זה פלא, בכמה וכמה מקומות מביא המהרש"א דברים מפענח רזא וכולם אינם בפענח רזא שלפנינו!
הבאים אחרי מהרש"א ומביאים דבריו לעיתים העירו ע"כ ותמהו.
מתברר שמובאות אלו נמצאות כולן בספר ר"ח פלטיאל!
,ב
ראו למשל מהרש"א יומא נ"ב ע"ב ד"ה בפרש"י, הביא מספר פענח־רזי ונמצא לפנינו בפי' ר' חיים פלטיאל על שמות י"ז ט', כיו"ב ביבמות ס"ב ע"א, נמצא בפי' ר' חיים פלטיאל שמות ל"ב י"ט. וכן הוא בשאר מקומות שם.
רון כתב:המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל
איש_ספר כתב:ולענין עצמו אין פותר. מכל זה נראה שלמהרש"א היה כתב יד של פענח רזא שהיה שלם יותר ואעפ"כ כשציין לפענח רזא לא מצא לנכון לציין שהוא מכתב יד. (אע"פ שבשנים ההם הבחינו היטב בין דפוס לבין כתב יד) וכבר ציינתי במקו"א שמהרש"א מביא מתוס' הוריות שגם הם לא נדפסו בימיו וכנראה ראה אותם בכתב יד.
רון כתב:המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל
מהרש"א בבא בתרא דף כה/ב
וקרוב לענינו דלעיל ראיתי כתוב שוב בתרגום יונתן פ' פקודי (מ, ד) וז"ל ותהנעל ית פתורא לסטר צפונא מטול דמתמן מתיהב עותרא דמתמן זלתן רסיסין כו' ותהנעל ית מנרתא בסטר דרומא מטול דמתמן שבילי כו' מתמן גנזי חכמות דמתילין לנהורא כו' עכ"ל ע"ש באורך
שם הגדולים - מערכת ספרים - ת
(צו) תרגום יונתן - על התורה נדפס פעמים. וראיתי למהרש"א בחידושי אגדות ריש מגילה כתב וז"ל ומקמיה אונקלוס הוה יונתן אלא שלא היה יונתן חש לפרש התורה או מטעמא דלקמן דמפרשא מילתא ולא הוה מפרש רק נביאים דאיכא מילי דמסתמן עד שבא אונקלוס ופי' לדורו גם התורה עכ"ל. וכד הוינא טליא לא ידענא מאי קאמר דהרי יונתן פי' התורה והתוספות בסוף חגיגה הזכירוהו שכתבו תרגם יונתן כרכושתא וסלמנדרא. וכן הרב הנמקי סוף פ"ב דמציעא כתב סיכויין רב יוסף בני חי תרגם יונתן וכו'. וכן מהר"ם ריקאנטי שהיה בדור הרשב"א מזכירו בספר יונתן על התורה:
...וחזרנו לדברי מהרש"א הנז' דמוכח מדבריו דיונתן לא תרגם התורה, והרי עינינו הרואות תרגום יונתן על התורה. ותו דהוא עצמו שם במגילה בחי' אגדות פרק הקורא עומד גבי מזרעך לא תתן להעביר למולך ובחידושי הלכות שם דף כ"ה הזכיר תרגום יונתן על התורה:
ואחר זמן רב ראיתי בס' קרבן מנחה למהר"י חאגיז סי' נ"ד שכתב דתרגום זה שבידינו על התורה מיונתן אינו ליונתן בן עוזיאל אלא הוא תרגום ירושלמי. וכ"כ הרב גופיה בהלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע. ומצאתי סמך לדבריו שהערוך ערך סלמנדרא והתוספות בע"א דף י' ע"ב כתבו משם הירושלמי מה שהוא תרגום יונתן. ונמצא דהערוך מכנה לפירוש יונתן שבידינו על התורה תרגום ירושלמי, והתוספות זמנין דמכנין אותו יונתן, וכפי הערוך זה הירושלמי שבידינו היא נסחא אחרינא מהירושלמי. ובהא ניחא דהערוך בערך גבלא כתב משם ירושלמי שעיר. והתוספות בע"א דף נ"ט כתבו דיונתן פירש שעיר והירושלמי פארן, ובתרגום יונתן שבידינו פירש שעיר כמ"ש התוספות והוא הירושלמי שכתב הערוך והירושלמי שם פי' פארן כמ"ש התוספות. ועיין בערוך בערך חט הראשון. וכן מצאתי אח"כ במוסף הערוך ערך אשן [השני]. וגם שמעתי באומרים להוכיח כן דלשון תרגום מיוחס ליונתן שעל התורה מוכיח שאינו מיונתן בן עוזיאל. דלשונו משונה מתרגום יונתן נביאים.
ושא_נס כתב:פרשת_דרכים כתב:רון כתב:המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל
כן תמה בספר ראש דוד להגרחיד"א, וישלח כ"ו, ד:
"וק"ק על הרב שלא זכר שכן כתוב בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל ואתחלפו עובריא וכו' ע"ש."
מציאה נפלאה.
אם באמת כאמור לעיל תרגום יונתן ן' עוזיאל לא היה לפני רש"א, תתעמעם קצת הרגשת החיד"א ז"ל עליו.
מן הסתם החיד"א באותו הפרק לא נתן בדעתו על דפוסי תרגום יונתן ן' עוזיאל, והוא שהיה לו מן הסתם תרגום זה שנדפס בתוך מקראות גדולות, חשב שתרגום זה נדפס במקראות גדולות מקדם קדמתא, כשם שנדפס תרגום אנקלוס, ולא נחית למהדורת תרגום יונתן ן' עוזיאל הראשונה ושנת הדפסתה, ואם היתה באמת לפני רש"א.
מענין אם החיד"א במקומות אחרים הזכיר דפוס ויניציאה של תרגום יונתן ן' עוזיאל, ואם בכלל הכירו, או שהשתמש והכיר רק הנדפס במקראות גדולות מאוחרים, דומני דוגמת דפוס ברלין תס"ב לערך שנדפס בו לראשונה רשב"ם על התורה מכ"י של ר' דוד אופנהיים זצ"ל שכיום בבודליאנה.
בברכה המשולשת כתב:רון כתב:המהרש"א בנדה מביא בשם הפענח רזא את החידוש המפורסם שדינה היתה במעיה של רחל ויוסף במעיה של לאה ומכח תפילתה של לאה התחלפו העוברים. ומעניין שלא מביא שכך מפורש בתיב"ע להדיא, ופלא שמביא ממנו ולא מדברי התנאים וכי לא היה לו תרגום יונתן בן עוזיאל
התרגום לתורה המיוחס לתנא הקדוש יב"ע איננו לו, כידוע.
חז"ל מוסרים לנו שהוא תרגם את ספרי הנביאים
יעויין בהודעה זו ואילך.שיף כתב:יש כאן אשכול מפורט על ענין התרגום יונתן . .
מהקדמת המו"ל, 'פרושי התורה לר' חיים פלטיאל' (לנגה, תשמ"א) ע' ז:
רון כתב:אך הלא ברור שאלו מדברי חז"ל ואינם מדברי הראשונים, אלא מדרשים ובודאי עדיפי מספר פענח רזא, וצ"ל שלא היה בפניו התיב"ע
רציני כתב:מעניין גם למה המהרש"א קורא לו פענח רזי ולא רזא.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 215 אורחים