עזריאל ברגר כתב:חשבתי שאין צורך לענות על טענה דמגוגית-זולה
זה - שכך אתה חושב על הטענה שלי - זה כמובן מצער אותי, אבל כמובן זכותך לחשוב כך עלי'.
עזריאל ברגר כתב:גם אתה יודע שהיא לא רצינית.
זה - שכך אתה חושב גם עלי עצמי - עוד יותר מצער אותי, שכן אני מצפה - שכאשר חבריי לדיון רואים שאני מעלה איזושהי טענה - אז יניחו-נא, כי אילו חשבתי שהיא דמגוגית אז לא הייתי מעז להעלותה, וכי לפחות בעיניי היא עניינית - שראוי' אפוא להתייחסות עניינית - ממש כפי שהתייחסת אתה עניינית בהודעתך האחרונה לטענתי ההיא (וייש"כ).
כך אגב גם אני נוהג בל"נ עם כל טענה המועלית ע"י חבריי לדיון: תמיד בקוראי כל טענה כזאת - אני אומר לעצמי, שאין זה משנה כלל מה אני עצמי חושב עלי', ושאין ספק כי לפחות בעיניהם היא נתפסת כטענה עניינית - שראוי' אפוא להתייחסות עניינית מצידי.
עזריאל ברגר כתב:ואם תחזור שוב על טענות שכבר טענת - מסתמא כבר לא אענה עליהן עוד פעם...
ואם שוב יתעלמו חבריי לדיון מטענותיי - שכאמור תמיד נתפסות בעיניי כטענות ענייניות - אז לא תישאר בידי הברירה אלא לשוב ולהעלותן, עד שיקרה אחת משתיים: או שהן תזכינה סוף-סוף להתייחסות עניינית - ממש כפי שהתייחסת אתה עניינית בהודעתך האחרונה לטענתי ההיא (וייש"כ), או שיתברר לי מעל לכל ספק שהן זוכות להתעלמות פשוט משום שקוראן לא הצליח לדחותן (מן הסתם בגלל עוצמתן, או בגלל כל סיבה חזקה אחרת); או אז אפסיק להעלותן. הנה אפשרות שלישית שכעת עולה על דעתי: נניח שחברי לדיון ביקש ממני במפורש (אפילו בלי נימוק) להפסיק להעלותן: גם במקרה מיוחד שכזה, אתחשב בבקשתו המפורשת, ואפסיק להעלותן. אבל בכל מקרה אחר, אין שום סיבה שאימנע מלהעלות על שולחן-רבנן כל טענה שלפחות בעיניי נתפסת כטענה עניינית - שראוי' אפוא להתייחסות עניינית - ממש כפי שהתייחסת אתה עניינית בהודעתך האחרונה לטענתי ההיא (וייש"כ).
עזריאל ברגר כתב:למכור חצי שדה או למכור חצי מהבעלות על השדה - לכו"ע זה עכ"פ כמעט אותו דבר.
מי דיבר על ההבדל שבין "למכור חצי שדה" לבין "למכור חצי מהבעלות על שדה"? אתה הלא טוען, שהמ"ד שעליו אנחנו מדברים סובר, שאם הקונה אומר למוכר "מכור לי
חצי משדך" (וקנו מידו) - אז הקונה נעשה בעלים על
כל השדה (במקום על חצי מהשדה). כלומר אנחנו מדברים על ההבדל שבין חצי מהשדה לבין כל השדה.
ואגב, שכשכתבתי "חצי", זאת הייתה כמובן רק דוגמה, שבה בסך הכל צעדתי בעקבותיך כשהעלית אותה ראשון באשכול הזה (
viewtopic.php?f=17&t=42920#p502199). הלא בקלות יכולתי להחליף את "חצי" ב"אלפית".
עזריאל ברגר כתב:סיגר וקטנוע (לא יודע מדוע אלו דוגמאותיך).
הדוגמה לא חייבת להיות דווקא של סיגר וקטנוע. היא יכולה להיות גם דוגמה של חמצן וזהב. בסופו של דבר, כל החפצים שבעולם מורכבים מאטומים, שמצידם מורכבים מפרוטונים, בעוד שכל הפרוטונים שבעולם הם כידוע אותו דבר בדיוק.
עזריאל ברגר כתב:סיגר וקטנוע...הם שני חפצים שונים.
האמנם, ההבדל - שבין המושג של "עשיר" (זה שיש לו הכול) לבין המושג של "עני" (זה שיש לו רק אלפית ממה שיש לעשיר), הוא בעיניך, כמותי בלבד, ולא איכותי - כמו למשל ההבדל שבין קטנוע לסיגר או שבין זהב לחמצן?
עכ"פ, להבנתי, לא רק עני ועשיר, אלא גם זוג ושלָשָה, הם שני חפצים שונים.
זוג תאומים, ושלישיית-תאומים, מורכבים מתאומים - שכידוע הנם אותו הדבר, אבל לעיתים הכמות עושה את האיכות.
אתה יודע מה ההבדל בין חמצן לבין ברזל לבין זהב? כל ההבדל מתמצה בכך, שבכל אטום של חמצן יש בדיוק 8 פרוטונים בעוד שבכל אטום של ברזל יש בדיוק 26 פרוטונים בעוד שבכל אטום של זהב יש בדיוק 79 פרוטונים. כל הפרוטונים שבעולם הם כידוע אותו דבר, אבל לעיתים הכמות עושה את האיכות.
עכ"פ, איך שאני לא מסתכל על זה, בתכלס, ההבדל - שבין השדה כולו לבין אלפית מהשדה - הוא לטעמי גם איכותי, בדיוק כמו שההבדל - שבין "עשיר" (זה שיש לו הכול) לבין "עני" (זה שיש לו אלפית ממה שיש לעשיר)- הוא לטעמי גם איכותי.
אבל גם אם אחשוב שכל ההבדלים הנ"ל הם כמותיים בלבד, עדין לענ"ד תתעורר תמיהה ענקית על כל מי שיסבור כי - אם הקונה אומר למוכר "מכור לי
אלפית משדך" (וקנו מידו) - הקונה נעשה בעלים על
כל השדה במקום על אלפית מהשדה.