ביקורת תהיה כתב:הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן:
קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (שֶׁאֵין כָּבוֹד שֶׁל צִבּוּר לִהְיוֹת כְּפוּפִין לְבִרְכָתוֹ, רש"י):
שומע ומשמיע כתב:בבית כנסת שאני מתפלל יש אדם שדעתו משובשת עליו, שהשטעלע שלו היא להגיד 'כהנים'.
האם יש משמעות לאמירתו?
ביליצר כתב:שומע ומשמיע כתב:בבית כנסת שאני מתפלל יש אדם שדעתו משובשת עליו, שהשטעלע שלו היא להגיד 'כהנים'.
האם יש משמעות לאמירתו?
משמע מהתיאור שמדובר בשוטה שאינו גמור ויודע לכוין ולהבין ומצטרף למנין ולזימון ,
ואכן כבוד הציבור הוא שנותנים כבוד לאדם הנזקק לו כ"כ,
בקרו טלה כתב:בפמ"ג (א"א סימן קכח ס"ק לח) כתב וקטן אין מקרא דאין כבוד הציבור.
שומע ומשמיע כתב:ומה למדנו מזה לעניינינו?
עזריאל ברגר כתב:אפשר לקרוא יחד עמו, כאילו אתה סתם מתחזן...
כך אני עושה לפעמים כאשר מישהו אומר בקול את כל הנוסח של או"א ברכנו וכו' (כמנהגנו) ואינו מגביה קולו בתיבת כהנים.
שומע ומשמיע כתב:עזריאל ברגר כתב:אפשר לקרוא יחד עמו, כאילו אתה סתם מתחזן...
כך אני עושה לפעמים כאשר מישהו אומר בקול את כל הנוסח של או"א ברכנו וכו' (כמנהגנו) ואינו מגביה קולו בתיבת כהנים.
הבעיה היא שאני על הדוכן..
ואסיים בברכתו של ידידנו בברכה המשולשת 'בברכת כהנים באהבה'
שומע ומשמיע כתב:א. זה לא שולחן ערוך הרב אלא ראשונים, יעויין בב"י ריש קכח.
ב. הביאור לכאורה שנשיאת כפים היא מצוה שלא נקבע לה זמן מוגדר מדאורייתא, אבל כיון שצורתה השלימה היא באמירה מוקדמת הרי שלאחר האמירה חשיבא כהגיע זמנה ומי שאינו מקיימה מבטלה.
אבל אין זה עיכוב בגוף צורת המצווה.
ביקורת תהיה כתב:שומע ומשמיע כתב:א. זה לא שולחן ערוך הרב אלא ראשונים, יעויין בב"י ריש קכח.
ב. הביאור לכאורה שנשיאת כפים היא מצוה שלא נקבע לה זמן מוגדר מדאורייתא, אבל כיון שצורתה השלימה היא באמירה מוקדמת הרי שלאחר האמירה חשיבא כהגיע זמנה ומי שאינו מקיימה מבטלה.
אבל אין זה עיכוב בגוף צורת המצווה.
א. הלשון 'אינו מחויב כלל לישא כפיו אלא אם רוצה' הוא ניסוח של הרב ופרשנות שלו לדברי הראשונים.
מלשון 'משנה ברורה' נראה לכאורה שהבין שכהן שלא נקרא לעלות לדוכן אינו רשאי לעלות,
שכן על דברי המחבר 'אם היה בבית הכנסת כשקורא כהנים' כתב בזה"ל:
דִּבְלָאו הָכִי אֵינוֹ עוֹלֶה, דִּכְתִיב 'אָמוֹר לָהֶם', וּמְתַרְגְּמִינַן 'כַּד יֵימְרוּן לְהוֹן'.
ב. כלומר, ברכה שלא על ידי קריאה שוה במעלתה לברכה על ידי קריאה.
שומע ומשמיע כתב:א. איך אפשר לומר שאינו רשאי, אם יחיד עולה?
ב. היא לא שווה במעלתה, הרב רק כותב שזה לא מעכב כלל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 293 אורחים