תם מה הוא אומר כתב:מה הקשר? לא היה לי אישית מעשה שבת מספק האינט'. ואם כן, גם זו שאלה, אבל לא לאשכול הזה.
זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.
ישא ברכה כתב:זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.
הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.
ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.
זאב ערבות כתב:ישא ברכה כתב:זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.
הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.
ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.
אתה צודק בדבריך, אך לא הגזמתי כלל וכלל אלא אפילו כתבתי מתון כיוון שתגובתי מתייחסת להודעה של תמה"א. אם מאן דהוא הוא כזה עדין נפש וחושש לדברי הכפירה בוויקיפדיה שישפיעו עליו (שאכן יש אותם שם ועוד הרבה דברים שלא מומלצים עבור הציבור החרדי), ובנוסף חושש למלאכת שבת, עדיף שיתנזר מהאינטרט לגמרי! אפילו מסונן!
ידוע הסיפור על רש"י ומעשה האפוד שפעם אחת נאלץ להרים את עיניו וראה אשה רוכבת על סוס ושאל מדוע נכשל לכאורה בראיה אסורה? אז באינטרנט - אפילו מסונן בסינון המעולה ביותר - איש לא מובטח שלא יכשל פה ושם, ולכן מי שחושש שלא יכנס. וכנ"ל עם מעשה שבת. מי שחושש למעשה שבת ולא רוצה לסמוך על קולות והיתרים - שלא יכנס.
תם מה הוא אומר כתב:זאב ערבות כתב:ישא ברכה כתב:זאב ערבות כתב:מי שחושש למלאכת שבת ודברי כפירה בוויקיפדיה מוטב לו שלא יתחבר כלל וכלל לאינטרנט בכל צורה ואופן כלשהם, חוטי ואלחוטי, שכן כל ספקי האינטרנט משרתים את הציבור 24/7 ובכל פינה אורבים דברי כפירה, שקרים, לשון הרע, הוצאת שם רע, מראין בישין וכו' וכו'. זה לא שונה מקניית עתון חילוני כגון הארץ או ידיעות עבור דברי התורה שבו ואפילו אין בו פרסומות.
הגזמת. אני וניתן לשער שרוב הציבור כאן מחזיקים אינטרנט מסונן, שבסך הכל מסנן די טוב את כל הרשימה שכתבת. באופן כללי נראה לי שהחשש באינטרנט הוא אחרי עיניכם יותר מאחרי לבבכם, ב"ה היהדות מספיק מבוססת כדי לענות תשובות לוגיות, אבל במקום תאוות, השכל מפסיק לתפקד.
ביחס לשאלה ממעשה שבת, זה כמו עוד דברים רבים בעולם המודרני שנעשים גם בשבת לדאבון לב. הסיבות שמקילים הם: 1. הרוב לא נעשה בשבת. 2. גם מה שנעשה בשבת, רוב העושים הם שוגגים ורובם תינוקות שנשבו. ובמוצ"ש זה מותר, בכדי שיעשו.
אתה צודק בדבריך, אך לא הגזמתי כלל וכלל אלא אפילו כתבתי מתון כיוון שתגובתי מתייחסת להודעה של תמה"א. אם מאן דהוא הוא כזה עדין נפש וחושש לדברי הכפירה בוויקיפדיה שישפיעו עליו (שאכן יש אותם שם ועוד הרבה דברים שלא מומלצים עבור הציבור החרדי), ובנוסף חושש למלאכת שבת, עדיף שיתנזר מהאינטרט לגמרי! אפילו מסונן!
ידוע הסיפור על רש"י ומעשה האפוד שפעם אחת נאלץ להרים את עיניו וראה אשה רוכבת על סוס ושאל מדוע נכשל לכאורה בראיה אסורה? אז באינטרנט - אפילו מסונן בסינון המעולה ביותר - איש לא מובטח שלא יכשל פה ושם, ולכן מי שחושש שלא יכנס. וכנ"ל עם מעשה שבת. מי שחושש למעשה שבת ולא רוצה לסמוך על קולות והיתרים - שלא יכנס.
זה לא קשור אם ישפיעו או לא - זה ספרי מינות.
ולגבי הסינון, יש לי סינון 100%.
אם אני סומך על קולות בהל' שבת, זה לא מתיר לי ספרי מינות.
הרואה כתב:אני לא חושב שאפשר לאסור מצד ספרי מינות, ויקיפדיה זה אנציקלופדיה חופשית וכל מי שרוצה יכול לכתוב שם. נכון שיש גם כופרים, אבל זה לא ספרי מינות.
יאיר כתב:מה, אינך יודע שיש סינונים שחוסמים את ויק' לגמרי או את התמונות שבו?
יאיר כתב:הוא שאל אם מותר לקרוא שם.
יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.
אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.
אוצר החכמה כתב:הלא מובן הוא שייחוד הוא איסור שאסרו חכמים. אם אתה מביא שיש איסור דרבנן לעיין בספרים האלה אז זה פשוט לכולנו שאי אפשר לומר אני לא אכשל ומותר לי. אבל אם אינך מביא מקור שזה אסור מדרבנן אין מה להביא ראיה מייחוד.
אגב הבאתי פה פעם את הטענה של הגר"ה זקס שייחוד הוא איסור עצמי ולא משום חשש שמא יבא עליה
זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.
הקשר פשוט ביותר והבאתי דיני יחוד רק לדוגמא. הנידון של תמה"א שאם יש לזה דין של ספרי מינות - אז צריכים לאסור זאת. ובהמשך הדיון נאמר ע"י יאיר שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע - מותר!
יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.
אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.
אגב איפה מצאת שאסרו ייחוד בגלל דוד המלך? ייחוד א"א בפשטות אסור מדאורייתא ואסרו ייחוד דפנויה בגלל מעשה אמנון ותמר.
יאיר כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין מה ייחוד קשור לעניין. אתה טוען שאסור לקרא בזה משום שהוא ספרי מינות ומפנה לסימן ש"ז את זה אני מבין. מה הקשר לאיסור ייחוד יותר מלסנדל המסומר.
הקשר פשוט ביותר והבאתי דיני יחוד רק לדוגמא. הנידון של תמה"א שאם יש לזה דין של ספרי מינות - אז צריכים לאסור זאת. ובהמשך הדיון נאמר ע"י יאיר שלמי שיודע בעצמו שלא יושפע - מותר!
אז גם אני חוזר שוב והוצאת את דבריי מהקשרם. אני כתבתי בדיוק הפוך וכדברי הרב אוצה"חיאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.
ולא כפי דבריך שאם יש לזה דין של ספרי מינים ולא אושפע יהיה מותר. כל השאלה היא בעצם האם הדברים הכתובים שם מוגדרים כספרי מינים או לא. זו בסה"כ השאלה. אם זה כספרי מינים, לא יעזור כלום ואסור לכולם. ואם זה לא ספרי מינים יהיה מותר רק למי שבטוח בעצמו שלא יושפע מזה וכמו שהתירו בשביל 'דע מה שתשיב' לקרוא דבריהם ולהשיב עליהם. ודו"ק.
יאיר כתב:א. אין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באנטרנט פרוץ כי זה דבר בלתי אפשרי שלא יכשל בזה, הנזק שכיח ובדבר זה היצר גדול מאוד.
ואין אפוטרופוס וכו'
ב. מסיבה זו ומסיבות אחרות גדולי ישראל אסרו באיסור גמור להשתמש באנטרנט פרוץ והדבר נהפך לאיסור ממש כספרי מינים ופשוט.
יש דברים שניתן להגיד עליהם שהם ודאי מכשול (אנטרנט פרוץ) ויש דברים שלא ויש דברים שלחלק כן ולחלק לא (ויקפדיה מסונן חלקית).
אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.
זאב ערבות כתב:יאיר כתב:א. אין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באנטרנט פרוץ כי זה דבר בלתי אפשרי שלא יכשל בזה, הנזק שכיח ובדבר זה היצר גדול מאוד.
ואין אפוטרופוס וכו'
ב. מסיבה זו ומסיבות אחרות גדולי ישראל אסרו באיסור גמור להשתמש באנטרנט פרוץ והדבר נהפך לאיסור ממש כספרי מינים ופשוט.
יש דברים שניתן להגיד עליהם שהם ודאי מכשול (אנטרנט פרוץ) ויש דברים שלא ויש דברים שלחלק כן ולחלק לא (ויקפדיה מסונן חלקית).
רב אוצר החכמה כתב לעיל דברים אלו:אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה. מה שאסרו אסור לכולם. מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת וזה ההבדל בין מה שאסרו למה שלא אסרו.
שאלה ראשונה: ולדעת שלא יכשל בקריאת דברי מינות בוויקיפדיה כן יכול לדעת?
שאלה שניה: מאין לך שאין אדם שיכול לדעת שלא יכשל באינטרנט פרוץ? אתה מכיר את כל אנ"ש לדעת שבוודאי כולם יכשלו? כל המשפטים שאתה מביא יפים אך האם אתה ח"ו מזלזל ביכולת של אנשים לעמוד בפני פיתויים? הלא יש הרבה מאוד פיתויים מכל מיני סוגים האורבים בכל פינה והעצה היחידה היא להסתגר בבית. האמנם? ובבית אין פיתויים? על כמה מקרים שמעת ש... (אתה מבין מן הסתם מה משמעות השלש נקודות) אז מדוע לא אוסרים יחוד עם בני משפחה? אתה יודע איזה סיפורים יש באמתחתי בענין כשלונות של אנשים במצבים שמותרים לכתחילה ולא יכלו לעמוד בנסיון? שערות ראשך תעמודנה. אז לאיזה מצב הגענו?
וכאן ראוי להפנות לדברי בעל אוצר החכמה לעיל, מה שלא אסרו ניתן לשיקול הדעת (של כל אחד המכיר את עצמו - הוספה שלי בהבנת דבריו)! אז מדוע לא סומכים על שיקול דעתי שאני לא אכשל? על מה שגזרו גזרו, על מה שלא גזרו לא גזרו והאם עלינו לגזור גזירות חדשות?
הבהרה: איני מתווכח עם הצורך לסינון, אלא רק מתפלפל ומנסה להבין האם אנו ילדים קטנים שלא יודעים לנווט את נסיונות החיים ועל כל דבר צריך שמירה? מדוע לא שמים מחסום במכונית לא לנסוע לחוף תל ברוך - מקום שהרבה אנ"ש הולכים לרחוץ בו...
אוצר החכמה כתב:רבנו זאב ערבות. אני לא יודע אם שאלותיך מופנות אלי. אם כן אני כאמור לא נכנסתי לשאלות האלה רק הבהרתי שיש הבדל מהותי בין מה שאסרו חכמים למה שלא אסרו. מה שאסרו חז"ל הוא איסור בעצם ואין מקום לדיון בכלל אם פלוני יכשל בזה ואם צריך לחשוש או לא כי ברגע שאסרו הוא איסור בעצם. מה שלא אסרו אינו איסור בעצם ויש מקום לשקול. מה המסקנה של השיקול הזה ולמי ניתן לשקול לזה לא נכנסתי.
יאיר כתב:בנטפרי נ"ל שכל ויקיפדיה חסום.
משולש כתב:אגב, גם אתרוג וגם נתיב (ומסתמא כ"ש נט פרי) מסננים תכנים בעייתיים בויקיפדיה.
יאיר כתב:בנטפרי נ"ל שכל ויקיפדיה חסום.
יאיר כתב:הוא שאל אם יש לויק' דין של ספרי מינים ואסור או שלא ואז למי שיודע בעצמו שלא יושפע, מותר.
לבי במערב כתב:לכאו' איכא דרכא אחרינא (ומתפתח יותר ויותר), והוא מיזם 'המכלול'.
ובזה יפתור ב' השאלות: כי כל הכותבים שותומ"צ ובכלל זה (כמובן) שומרי ש"ק במלואה ב"ה, וגם אין דברי מינות ח"ו [אם-כי ישנם עדיין ערכים רבים הצריכים שכתוב מחודש, אך אין בזה כ"א אי-נעימות לנפש היפה - ולא ממשות איסור או ספקו ח"ו].
ומצוה רבה לכל אשר בידו לעזור ולסייע למפעל נפלא זה - בגופו, בנפשו ובממונו - וכמש"נ: חבר אני לכל אשר יראוך (תהלים קיט, סג).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 76 אורחים