אחרי שהמכולת נסגרת, צריכים להישאר שם עובד חרדי ועובד ערבי. יש איסור יחוד?
לכאו' אין איסור, וזאת משלושה טעמים:
א. לכאו' משמע להתיר, ממה שפסק רמב"ם איס"ב כב ה:
"אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות, מפני שכולן חשודין על משכב זכור". לכאו' משמע, דדווקא ישראל תינוק, מיהו לגבי ישראל גדול - מישרא שרי שילמד אומנות ביחידות אצל הכותי, וה"ט משום - דכדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל הגדול לא יסכים לזה, משום דדווקא הכותים "חשודין על משכב זכור" (כלשון רמב"ם הנ"ל) אבל לא הישראל.
ב. וכן משמע להתיר, ממה שפסק שם הלכה ב:
"לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה". לכאו' משמע - כל "זכר" - בין זכר ישראל בין זכר גוי, מדלא חילק.
"לפיכך אין [על הישראל] איסור להתייחד עמהן". לכאו' מיירי, בלהתייחד - עם הבהמה ועם הזכר - המוזכרים למעלה, וא"כ משמע דלישראל מותר להתייחד - עם כל זכר - בין עם זכר ישראל ובין עם זכר גוי.
לפי זה לכאו' משמע, דאע"ג - דהגויים מיהא - כן נחשדו על משכב זכר, מכ"מ לישראל [הגדול] מותר להתייחד עם הזכר הגוי (שכאמור נחשד בזה) משום - דסו"ס כדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל [הגדול] לא יסכים שכן "לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה" כנזכ"ל.
ב. וכן משמע להתיר, מזה שלכאו' לא מצינו בפוסקים, איסור על הישראל [הגדול האיש לאפוקי מסירת תינוק ולאפוקי אשה] להתייחד עם הזכר הגוי.
ואמנם בש"ע אה"ע כד, הוסיף מדברי עצמו: "ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר". ומיהו התם לכאו' מיירי בכל זכר - בין ישראל בין גוי, וא"כ אין זה בהכרח עניין לנדו"ד, לגבי יחוד של שני עובדי מכולת - אשר רק אחד מהם יהודי - אחרי שהיא נסגרת, דהא - אם יתברר ששני עובדים יהודים אינם בכלל מה שהוסיף הש"ע מדברי עצמו - אז לכאו' ה"ה אם רק אחד משני העובדים יהודי.
כך נראה לענ"ד לפום ריהטא, אבל אשמח לשמוע את דעת רבנן ותלמידיהון חובשי ספסלי בית המדרש דנן, כי אולי אני טועה בכל זה.