איש_ספר כתב:לא נראה לי שיש מי שהבין שלהבין ולהורות זה להורות איך נראה הבגד... אלא כמש"כ, שהעיקר שלא יהיה לשם הע"ז. בין אם זה להשיב כנגדה ובין אם זה לצורך חיצון לגמרי. וזה חידוש.
לא ירדתי לסוף דעתך. מה פירוש התירו לצורך עניין חשוב? הרי לעשות צורות לבנה הוא איסור דאורייתא.איש_ספר כתב:ראיתי לג"א שכותב בתשובה לענין הצבת בובות ועליהם בגדים למכירה, בין כל הדיון מצד עשיית פסל ותמונה, הוא מצדד שכיון שהותר להבין ולהורות, ג"ז במשמע. נראה שהוא הבין שלהבין ולהורות אינו היתר שהתירו לצורך ענין חשוב זה, אלא כל שאינו לשם ע"ז חשוב להבין ולהורות. האם יש מקום לומר דבר כיו"ב?
אוצר החכמה כתב:כמדומני שכאן דנו בזה.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25331#p255750
סעדיה כתב:עי' בשו"ת חת"ס יו"ד ר"ס קכ"ח.
חרסון כתב:אוצר החכמה כתב:כמדומני שכאן דנו בזה.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25331#p255750
כעת ראיתי שקדמני הרב עקביה בהבאת דברי המאירי ועוד ירבה עליו רעים. עיי"ש.
איש_ספר כתב:ראיתי לג"א שכותב בתשובה לענין הצבת בובות ועליהם בגדים למכירה, בין כל הדיון מצד עשיית פסל ותמונה, הוא מצדד שכיון שהותר להבין ולהורות, ג"ז במשמע. נראה שהוא הבין שלהבין ולהורות אינו היתר שהתירו לצורך ענין חשוב זה, אלא כל שאינו לשם ע"ז חשוב להבין ולהורות. האם יש מקום לומר דבר כיו"ב?
אבק פורח כתב:לא ירדתי לסוף דעתך. מה פירוש התירו לצורך עניין חשוב? הרי לעשות צורות לבנה הוא איסור דאורייתא.איש_ספר כתב:ראיתי לג"א שכותב בתשובה לענין הצבת בובות ועליהם בגדים למכירה, בין כל הדיון מצד עשיית פסל ותמונה, הוא מצדד שכיון שהותר להבין ולהורות, ג"ז במשמע. נראה שהוא הבין שלהבין ולהורות אינו היתר שהתירו לצורך ענין חשוב זה, אלא כל שאינו לשם ע"ז חשוב להבין ולהורות. האם יש מקום לומר דבר כיו"ב?
ומ"מ לעניין שאלה דשאילנא קדמיכון, עיין בשו"ת מהרי"ט ב לו בסו"ד ומסתייעא ותרוה נחת.
ריהטת דבריו שמשחק ולהתלמד הם אותו שורש של היתר והרי זה כמדובר!שו"ת מהרי"ט חלק ב - יורה דעה סימן לה
וע"ק מה שהק' בכ"מ למה לא הזכיר [הרמב"ם] דלהתלמד שרי, וי"ל דמ"ש אסו' לעשו' צורות לנוי היל"ל אפי' לא עשאן אלא לנוי בעלמא, אלא ה"ק אסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש לאפוקי דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד דשרי דלא אתו למטעי ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי.
מה כוונתו? תחילה שקראתי דבריו במרוצה חשבתי שכוונתו לומר שלהבין ולהורות הוא היתר לקיים הצורות ללמוד מהם איזה דבר אבל לא ליצר הצורות, אבל הלשון לא מתוקנת לפי"ז. מה לדעתכם פירוש דבריו?שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קכח
נשאל כבוד פר"מ מישראל א' כשר אחד הרוצה ללמוד אומנות פסילת אבנים וציור צורת אצל אומן שם כדי שיעשה הוא אומן להתפרנס מעשיית צורות לנוי לפני מלכים יתיצבו אך יש איסור בעשיית צורת אדם שלם בולט ואם יעלה להיות אומן בדבר ישתדל לעצמו משרתים אינם נימולים לגמר צורת ההמה אך עתה בעת לימודו בפני רבו (מיינסטר /מורה לאמנות/) ובפרט במקום קיבוץ האומנים והתלמידים שם באקעדעמיא ע"כ צריך הוא לגמור הרבה צורות שלימות ממעשי ידיו לעיני רואה אם מותר או לא וחשב השואל שזה בכלל אתה למד להבין ולהורות ויפה השיב פר"מ נ"י להבין ולהורות דהתם הלכה למעשה אבל ללמוד לעשות לא הותר
תוכן כתב:יש מחלוקת בין הש"ך והט"ז (נדמה לי) אם להבין ולהורות היינו כל מה שאינו לשם כישוף וכיוצא, או דוקא להבין ולהורות מותר וכל השאר אסור.
איש_ספר כתב:בענין דברי החת"ס שהוזכרו למעלה הנה דבריומה כוונתו? תחילה שקראתי דבריו במרוצה חשבתי שכוונתו לומר שלהבין ולהורות הוא היתר לקיים הצורות ללמוד מהם איזה דבר אבל לא ליצר הצורות, אבל הלשון לא מתוקנת לפי"ז. מה לדעתכם פירוש דבריו?שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קכח
נשאל כבוד פר"מ מישראל א' כשר אחד הרוצה ללמוד אומנות פסילת אבנים וציור צורת אצל אומן שם כדי שיעשה הוא אומן להתפרנס מעשיית צורות לנוי לפני מלכים יתיצבו אך יש איסור בעשיית צורת אדם שלם בולט ואם יעלה להיות אומן בדבר ישתדל לעצמו משרתים אינם נימולים לגמר צורת ההמה אך עתה בעת לימודו בפני רבו (מיינסטר /מורה לאמנות/) ובפרט במקום קיבוץ האומנים והתלמידים שם באקעדעמיא ע"כ צריך הוא לגמור הרבה צורות שלימות ממעשי ידיו לעיני רואה אם מותר או לא וחשב השואל שזה בכלל אתה למד להבין ולהורות ויפה השיב פר"מ נ"י להבין ולהורות דהתם הלכה למעשה אבל ללמוד לעשות לא הותר
סעדיה כתב:תוכן כתב:יש מחלוקת בין הש"ך והט"ז (נדמה לי) אם להבין ולהורות היינו כל מה שאינו לשם כישוף וכיוצא, או דוקא להבין ולהורות מותר וכל השאר אסור.
כונתך להנקוה"כ סי' קמ"א על הט"ז ס"ק י"ג?
אוצר החכמה כתב:אולי תביא. כי נראה שהחת"ם סופר לא הכיר כזאת מחלוקת.
מקדש מלך כתב:סעדיה כתב:תוכן כתב:יש מחלוקת בין הש"ך והט"ז (נדמה לי) אם להבין ולהורות היינו כל מה שאינו לשם כישוף וכיוצא, או דוקא להבין ולהורות מותר וכל השאר אסור.
כונתך להנקוה"כ סי' קמ"א על הט"ז ס"ק י"ג?
הנקודות הכסף יו"ד סימן קמא ס"ק יג, מתיר לעשות צורת יב' מזלות מכיון דהוה להבין ולהורות.
ויש לדון האם עניין יב' המזלות הוא בגדר תורה?
מקדש מלך כתב:ארחיב מעט את השאלה, שהיתה קשה לי בעבר. חלק מאיסור 'לא תעשון כדמות המשמשים לפני במרום' כולל את צורת יב המזלות. ולכאורה אין קשר בין מראה הכוכבים למזלות שלנו, אלא שהוא הסכמת התוכנים הקדמונים, ואם איני טועה שאינם כלל מבני ישראל.
ואם כן מדוע אנו מתייחסים להסכמתם? האם בגלל שכיון שהוסכם על בני אדם שזו הצורה המקובלת נחשב כדמות השמשים?
או, מכיון שכפי שאנו מוצאים בכל מיני דרושים, ייחסו לחלוקה ההסכמית הזו אמת פנימית? (והדבר עצמו מעניין ומזמין הסבר).
רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה ו
גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל חלקוהו החכמים הקדמונים לשנים עשר חלקים, כל חלק וחלק העלו לו שם על שם צורה זו שתראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו, והם המזלות ששמותם, טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.
פרקי דרבי אליעזר פרק ו
וְכֻלָּם מְשָׁרְתִים לִשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: טָלֶה, שׁוֹר, תְּאוֹמִים, סַרְטָן, אַרְיֵה, בְּתוּלָה, מֹאזְנַיִם, עַקְרָב, קֶשֶׁת, גְּדִי, דְּלִי, דָּגִים. וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִנְהֹג אֶת הָעוֹלָם וְכֵן חֻקֵּיהֶן.
פרקי דרבי אליעזר פרק ז
כָּל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה וּלְתוֹלְדוֹת בְּנֵי אָדָם, וַעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד.
לדברי הרמב"ם (יסודי התורה ג, ז) שמות המזלות ניתנו בתקופת המבול (אחריו[2]), בעקבות שינויים אסטרונומיים במיקומם. הרב נסים וידאל (בספר צבא השמים, נמצא באוצר) מציין כי על פי הממצאים שבידינו קשה לומר שהמזלות כפי שהם היום נקבעו כבר בתקופת המבול, ואין כוונת הרמב"ם אלא שכבר בתקופת המבול תוארו הכוכבים בקבוצות וכונו בשמות, כשם שתוארו וכונו בתקופה מאוחרת יותר, כמופיע באלמגסט של תלמי, שבו השתמש הרמב"ם (ומוכר גם כיום).
אוצר החכמה כתב:אני מצרף קונטרס שכתב בני שיחיה בעניין עשיית צורות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 434 אורחים