לאט לך,
דווקא עכשיו העירני חכם אחד הערה נכונה, שפריט הפסיפס שהובא ברשימה מתאר את השולחן של בית המקדש שעליו לחם הפנים, שהם היו מצות שלא תפחו, ומשום כך הן נראות דקות, אך הלחם הארצישראלי הרגיל היה כמו במרחב הרומי, והוא היה עבה יותר.
(אך עדיין לא מצאתי -וגם לא כ"כ חיפשתי- מישהו המסביר כיצד המתואר בפסיפס מסתדר עם דברי הגמ' שלחם הפנים היה כמין "תיבה פרוצה", היינו מרובע ולא עגול)
והנה לך איור הפלטר מפומפיי
- פלטר123.PNG (241.94 KiB) נצפה 5535 פעמים
---
עדכון:
זה עתה ראה אותו חכם את אשר כתבתי בשמו (כלומר: בעילום שמו..), ובקשני לתקן:
לא התכוונתי שהיו דקות. עוביו של לחם הפנים טפח.
לא אוכל להרחיב כאן. אולם מחקר מקיף וממצה שערכתי (ובו ממצאים רבים שטרם הועלו במחקר) מההיבט הלשוני, הארכיאולוגי, הגסטרונומי והאומנותי מעלה כי הלחם בארץ ישראל היה זהה ללחם הסטנדרטי במרחב הרומי.
עכ"ל.