אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אוצר החכמה כתב:אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
ארי שבחבורה כתב:ויש כאן עוד נקודה ששוכחים בדרך כלל.
הרי כאשר דוד שמע מבת שבע שהיא בהריון הוא זימן את אוריה אליו מהמלחמה וצוה עליו ללכת לביתו, 'ודעתו כדי שישכב עם אשתו ויאמרו כי מבעלה היתה מעוברת' כלשון הרד"ק שם, ורק 'כראות דוד שלא יוכל זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה' כלשון הרלב"ג שם.
אז נכון שהתכנית של דוד לא הצליחה בסופו של דבר, אבל לא בגלל שדוד חזר בו אלא בגלל שאוריה לא הסכים ללכת לביתו, ולכן דוד נאלץ לסבב את מותו של אוריה, ואכן לאחר שאוריה מת התברר למפרע שבת שבע לא היתה אשת איש, וממילא 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', אבל מה נעשה עם ההוה-אמינא?
יותם כתב:אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
סיפור מרתק, מעניין למה הנביא בחר לספר סיפור אחר.
אוצר החכמה כתב:אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
יותם כתב:מקדש מלך כתב:ולכן יתכן לומר שהיו למלכים ולנביאים חסרונות כלשהם, רק אין בכך שום בעייה בהשקפה, מכיון שהם היו צדיקים בתכלית ולא היה זה בגדר בחירתם, והם מצידם עבדו את ה' בכל יכולותיהם, וחלילה וחס שרדפו אחרי תאוות וכדומה.
מהיכן נובעת הנחת היסוד שצדיק לא יכול להיכשל? או שלא יכול להיות לצדיק צד מסוים פחות שלם?
ארי שבחבורה כתב:ויש כאן עוד נקודה ששוכחים בדרך כלל.
הרי כאשר דוד שמע מבת שבע שהיא בהריון הוא זימן את אוריה אליו מהמלחמה וצוה עליו ללכת לביתו, 'ודעתו כדי שישכב עם אשתו ויאמרו כי מבעלה היתה מעוברת' כלשון הרד"ק שם, ורק 'כראות דוד שלא יוכל זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה' כלשון הרלב"ג שם.
אז נכון שהתכנית של דוד לא הצליחה בסופו של דבר, אבל לא בגלל שדוד חזר בו אלא בגלל שאוריה לא הסכים ללכת לביתו, ולכן דוד נאלץ לסבב את מותו של אוריה, ואכן לאחר שאוריה מת התברר למפרע שבת שבע לא היתה אשת איש, וממילא 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', אבל מה נעשה עם ההוה-אמינא?
אוצר החכמה כתב:
אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
דווקא לפירוש הזה יש מקור בזוה"ק.
רעואל המדייני כתב:בברכה המשולשת כתב:אוצר החכמה כתב:
אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
דווקא לפירוש הזה יש מקור בזוה"ק.
נשמח אם תחכימנו היכן המקור ומה נאמר שם.
רעואל המדייני כתב:ארי שבחבורה כתב:ויש כאן עוד נקודה ששוכחים בדרך כלל.
הרי כאשר דוד שמע מבת שבע שהיא בהריון הוא זימן את אוריה אליו מהמלחמה וצוה עליו ללכת לביתו, 'ודעתו כדי שישכב עם אשתו ויאמרו כי מבעלה היתה מעוברת' כלשון הרד"ק שם, ורק 'כראות דוד שלא יוכל זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה' כלשון הרלב"ג שם.
אז נכון שהתכנית של דוד לא הצליחה בסופו של דבר, אבל לא בגלל שדוד חזר בו אלא בגלל שאוריה לא הסכים ללכת לביתו, ולכן דוד נאלץ לסבב את מותו של אוריה, ואכן לאחר שאוריה מת התברר למפרע שבת שבע לא היתה אשת איש, וממילא 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', אבל מה נעשה עם ההוה-אמינא?
לאחר ששמע שהרתה השתדל למנוע חילול ה' עצום, אפילו על חשבון גרימת איסור למפרע.
מניין לך שאין ההלכה שכך צריך לעשות?
יושב ירושלים כתב:מקדש מלך כתב:זה שזה לא היה אשת איש גם זה לכאורה פשוטו של מקרא, ושיטת האברבנאל אינה מובנת כלל, שהרי אם היתה אשת איש היא נאסרת עליו לעולם (אחד בועל ואחד לבעל), ואיך נשא אותה אחר כך והוליד ממנה את שלמה משיח ה'.
באונס אינה נאסרת [בבלי כתובות ט. בתשובה לשאלה שלך] ופ'.
אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
רעואל המדייני כתב:ארי שבחבורה כתב:ויש כאן עוד נקודה ששוכחים בדרך כלל.
הרי כאשר דוד שמע מבת שבע שהיא בהריון הוא זימן את אוריה אליו מהמלחמה וצוה עליו ללכת לביתו, 'ודעתו כדי שישכב עם אשתו ויאמרו כי מבעלה היתה מעוברת' כלשון הרד"ק שם, ורק 'כראות דוד שלא יוכל זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה' כלשון הרלב"ג שם.
אז נכון שהתכנית של דוד לא הצליחה בסופו של דבר, אבל לא בגלל שדוד חזר בו אלא בגלל שאוריה לא הסכים ללכת לביתו, ולכן דוד נאלץ לסבב את מותו של אוריה, ואכן לאחר שאוריה מת התברר למפרע שבת שבע לא היתה אשת איש, וממילא 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', אבל מה נעשה עם ההוה-אמינא?
לאחר ששמע שהרתה השתדל למנוע חילול ה' עצום, אפילו על חשבון גרימת איסור למפרע.
מניין לך שאין ההלכה שכך צריך לעשות?
רעואל המדייני כתב:ספר שמואל ב פרקים יא יב אינו עוסק לא בזה ולא בזה אלא לספר לנו כי דוד חטא ולספר לנו כי דוד שב בתשובה ותשובתו התקבלה, ללמדנו חומרת החטא ומכשול היצר ומעלת התשובה.
יתכן בהחלט שנכונה השערת הרב אוצר החכמה או השערות דמות, אולם גם אם נכונות הן, הלא הנביא כתב בצורה שישתמע שדוד כן חטא. ואדרבה, לפי השיטות שדוד לא חטא כפשוטו, הלא עולה מן הפרשה מסר נורא שגם מי שלא חטא כפשוטו מעלה עליו הכתוב כאילו חטא.
אוצר החכמה כתב:רעואל המדייני כתב:ארי שבחבורה כתב:ויש כאן עוד נקודה ששוכחים בדרך כלל.
הרי כאשר דוד שמע מבת שבע שהיא בהריון הוא זימן את אוריה אליו מהמלחמה וצוה עליו ללכת לביתו, 'ודעתו כדי שישכב עם אשתו ויאמרו כי מבעלה היתה מעוברת' כלשון הרד"ק שם, ורק 'כראות דוד שלא יוכל זה סבב שימות ביד בני עמון ולקחה אחר זה לו לאשה בדרך שלא יודע כי זנתה עמו בהיותה אשת אוריה' כלשון הרלב"ג שם.
אז נכון שהתכנית של דוד לא הצליחה בסופו של דבר, אבל לא בגלל שדוד חזר בו אלא בגלל שאוריה לא הסכים ללכת לביתו, ולכן דוד נאלץ לסבב את מותו של אוריה, ואכן לאחר שאוריה מת התברר למפרע שבת שבע לא היתה אשת איש, וממילא 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה', אבל מה נעשה עם ההוה-אמינא?
לאחר ששמע שהרתה השתדל למנוע חילול ה' עצום, אפילו על חשבון גרימת איסור למפרע.
מניין לך שאין ההלכה שכך צריך לעשות?
לשיטה שלא היה הגט על תנאי אין כאן שום שאלה.
בן מיכאל כתב:אוצר החכמה כתב:אבל אם זה מה שאתה טוען אני באמת חושב שזה מקומם. אינו דומה מי שעבר איסור אשת איש למי שלא עבר.
אגב אני אספר את הסיפור קצת אחרת.
בת שבע בכלל לא רצתה את אוריה החתי ונאלצה להנשא לו כי סבה (אחיתופל הגילוני) לחץ עליה להנשא לו. ולא זו בלבד אלא שבתוך תוכה ידעה שהיא מתאימה לדוד המלך וממנה תקום מלכות ישראל.
כך שביום שקיבלה גיטה מיד אוריה החתי בעצם רצתה לקום ולעזוב את ביתה. רק כיוון שהיתה מאד מוסרית לא עזבה אותו ואמרה בליבה ה' יעשה כרצונו. וכך אירע שהשתלשלו הדברים. ודוד המלך ידע שכן הוא אבל נתן הנביא ביקר אותו שלצדיק כמוהו לא ראוי לעשות באופן כזה שסוף סוף הוא נטילת כבשת הרש.
מה דעתך?
יש ויכוח מעניין בין חוקרי מקרא שונים אם בת שבע רחצה על הגג בכונה שיראנה דוד.
בת שבע הוה קא חייפא רישא תותי חלתא, אתא שטן אידמי ליה כציפרתא, פתק ביה גירא, פתקה לחלתא, איגליה וחזייה.
יושב ירושלים כתב:בעקבות הדיון כאן שמתי לב שכל הסוגיא בשבת של 'כל האומר ...חטא/ו אינו אלא טועה' בכלל לא קשורה לטיעון הנפוץ [ואשר נהוג לתלותו בדברי הגמ' הנ"ל] שצדיקים לא יכולים להכשל בעבירות חמורות כאלו וכן על זה הדרך, הגמ' בכל מקרה מביאה טיעון שמוכיח ספיציפית על המקרה הזה שלא יתכן שחטאו בכה"ג [ראובן - שזרעו עתיד לקלל הבא על אשת אביו, בני עלי - שהיו מזרעם כהנים, בני שמואל - דיוק בפסוק, דוד - מזה שהשכינה היתה עמו [מלשון הגמ' נראה שדרשו מקרא זה על אחר החטא], שלמה ויאשיהו - דיוק בפסוק] ולא אישתמיט באחד מהם לומר 'אפשר צדיק כ... וחטא זה בא על ידו?! ויתירה מכך, הרי חלק מהאנשים שם לא ידועים בכלל כצדיקים [בני עלי ושמואל] ומה לנו לדונם לזכות, ונראה מכל המו"מ בגמ' שם שטענה זו לכשעצמה אין בה כלום.
מקדש מלך כתב:יושב ירושלים כתב:בעקבות הדיון כאן שמתי לב שכל הסוגיא בשבת של 'כל האומר ...חטא/ו אינו אלא טועה' בכלל לא קשורה לטיעון הנפוץ [ואשר נהוג לתלותו בדברי הגמ' הנ"ל] שצדיקים לא יכולים להכשל בעבירות חמורות כאלו וכן על זה הדרך, הגמ' בכל מקרה מביאה טיעון שמוכיח ספיציפית על המקרה הזה שלא יתכן שחטאו בכה"ג [ראובן - שזרעו עתיד לקלל הבא על אשת אביו, בני עלי - שהיו מזרעם כהנים, בני שמואל - דיוק בפסוק, דוד - מזה שהשכינה היתה עמו [מלשון הגמ' נראה שדרשו מקרא זה על אחר החטא], שלמה ויאשיהו - דיוק בפסוק] ולא אישתמיט באחד מהם לומר 'אפשר צדיק כ... וחטא זה בא על ידו?! ויתירה מכך, הרי חלק מהאנשים שם לא ידועים בכלל כצדיקים [בני עלי ושמואל] ומה לנו לדונם לזכות, ונראה מכל המו"מ בגמ' שם שטענה זו לכשעצמה אין בה כלום.
ומי אמר ש"בני עלי ושמואל לא ידועים בכלל כצדיקים"?!
יושב ירושלים כתב:מקדש מלך כתב:יושב ירושלים כתב:בעקבות הדיון כאן שמתי לב שכל הסוגיא בשבת של 'כל האומר ...חטא/ו אינו אלא טועה' בכלל לא קשורה לטיעון הנפוץ [ואשר נהוג לתלותו בדברי הגמ' הנ"ל] שצדיקים לא יכולים להכשל בעבירות חמורות כאלו וכן על זה הדרך, הגמ' בכל מקרה מביאה טיעון שמוכיח ספיציפית על המקרה הזה שלא יתכן שחטאו בכה"ג [ראובן - שזרעו עתיד לקלל הבא על אשת אביו, בני עלי - שהיו מזרעם כהנים, בני שמואל - דיוק בפסוק, דוד - מזה שהשכינה היתה עמו [מלשון הגמ' נראה שדרשו מקרא זה על אחר החטא], שלמה ויאשיהו - דיוק בפסוק] ולא אישתמיט באחד מהם לומר 'אפשר צדיק כ... וחטא זה בא על ידו?! ויתירה מכך, הרי חלק מהאנשים שם לא ידועים בכלל כצדיקים [בני עלי ושמואל] ומה לנו לדונם לזכות, ונראה מכל המו"מ בגמ' שם שטענה זו לכשעצמה אין בה כלום.
ומי אמר ש"בני עלי ושמואל לא ידועים בכלל כצדיקים"?!
בשונה משאר האישים שלכל הדיעות [דהיינו גם מי שמפרש שחטאו כפשוטו] היו צדיקים אלא שנכשלו בדבר מסויים, כאן מדובר על אנשים שלא ידוע לנו דבר על גדולתם ועל מעלתם הרוחנית [האמת היא שבעל פשט מאוד מאוד מצומצם יכול להתווכח גם על ראובן אבל גם שם מדובר על נפילה חד פעמית] ואם מפרשים החטא כפשוטו הרי זה אנשים שהולכים כל חייהם בדרך חטאים ולא אנשים שנכשלו בחטא מסויים.
מקדש מלך כתב:יושב ירושלים כתב:מקדש מלך כתב:יושב ירושלים כתב:בעקבות הדיון כאן שמתי לב שכל הסוגיא בשבת של 'כל האומר ...חטא/ו אינו אלא טועה' בכלל לא קשורה לטיעון הנפוץ [ואשר נהוג לתלותו בדברי הגמ' הנ"ל] שצדיקים לא יכולים להכשל בעבירות חמורות כאלו וכן על זה הדרך, הגמ' בכל מקרה מביאה טיעון שמוכיח ספיציפית על המקרה הזה שלא יתכן שחטאו בכה"ג [ראובן - שזרעו עתיד לקלל הבא על אשת אביו, בני עלי - שהיו מזרעם כהנים, בני שמואל - דיוק בפסוק, דוד - מזה שהשכינה היתה עמו [מלשון הגמ' נראה שדרשו מקרא זה על אחר החטא], שלמה ויאשיהו - דיוק בפסוק] ולא אישתמיט באחד מהם לומר 'אפשר צדיק כ... וחטא זה בא על ידו?! ויתירה מכך, הרי חלק מהאנשים שם לא ידועים בכלל כצדיקים [בני עלי ושמואל] ומה לנו לדונם לזכות, ונראה מכל המו"מ בגמ' שם שטענה זו לכשעצמה אין בה כלום.
ומי אמר ש"בני עלי ושמואל לא ידועים בכלל כצדיקים"?!
בשונה משאר האישים שלכל הדיעות [דהיינו גם מי שמפרש שחטאו כפשוטו] היו צדיקים אלא שנכשלו בדבר מסויים, כאן מדובר על אנשים שלא ידוע לנו דבר על גדולתם ועל מעלתם הרוחנית [האמת היא שבעל פשט מאוד מאוד מצומצם יכול להתווכח גם על ראובן אבל גם שם מדובר על נפילה חד פעמית] ואם מפרשים החטא כפשוטו הרי זה אנשים שהולכים כל חייהם בדרך חטאים ולא אנשים שנכשלו בחטא מסויים.
ידוע לנו 'רק' שהיו בניהם של שמואל ועלי, ושמצידם (הם כנראה הבינו פחות מאיתנו) הם היו אמורים להיות ממשיכי דרכם הרוחנית.
מקדש מלך כתב:לא . אני טוען בהחלט שבני צדיקים במושכל ראשון הם צדיקים עד שיתברר להיפך (לא שזה מוכרח). ואם תרצה אביא על כך ראיות. אבל זה מובן מאליו לדעתי.
וגם הוכחתי שמצד שמואל ועלי בניהם היו אמורים להנהיג את ישראל תחתיהם. כלומר שהיו ברי הכי.
וגם מלכי יהודה ה'רשעים'? הם לא היו רשעים? היו אנשים גדולים. וצא ולמד מרב אשי שקרא להם 'חברינו', ואח"כ 'רבותינו', ומה שאירע בין לבין.
יושב ירושלים כתב:מקדש מלך כתב:לא . אני טוען בהחלט שבני צדיקים במושכל ראשון הם צדיקים עד שיתברר להיפך (לא שזה מוכרח). ואם תרצה אביא על כך ראיות. אבל זה מובן מאליו לדעתי.
וגם הוכחתי שמצד שמואל ועלי בניהם היו אמורים להנהיג את ישראל תחתיהם. כלומר שהיו ברי הכי.
וגם מלכי יהודה ה'רשעים'? הם לא היו רשעים? היו אנשים גדולים. וצא ולמד מרב אשי שקרא להם 'חברינו', ואח"כ 'רבותינו', ומה שאירע בין לבין.
מלכי יהודה על כל גדלותם הפליגו חכמינו לדרוש את רשעותם בכמה עניינים שלא נתפרשו במקראות.
רעואל המדייני כתב:אז כך. המניעה הרגשית / שכלית שיש לנו מלקבל את העובדה שדוד חטא [כפשוטו או שלא כפשוטו] מורכבת משני גורמים, ויש להתייחס לכל אחד מהם בפני עצמו:
הגורם הראשון – כיצד יתכן שדוד המלך בחיר ה' יכשל בעוון.
הגורם השני – לאחר שדוד חטא, כיצד יתכן שנשאר בחיר ה'.
---
הקושי הראשון בפני עצמו, כיצד יתכן שדוד המלך בחיר ה' יכשל בעוון, אינו כל כך קשה, שכן לו יצוייר שדוד היה נופל ממדרגתו ולא עושה תשובה היינו מתייחסים אליו כאחיתופל ויוחנן כהן גדול ואלישע בן אבויה שהיו גדולים מאד ונפלו ולא שבו.
הקושי השני, כיצד יתכן שדוד נשאר בחיר ה' לאחר שחטא, אינו קושי חדש אלא הקושי הטבעי שיש לנו מלהאמין בלב שלם במעלת התשובה.
אם יציגו בפנינו אדם שחטא באמת בחמורות שבחמורות בבין אדם למקום ובבין אדם לחבירו עד שנמאס ונבזה בעיני אלוקים ואדם, ונדע שאח"כ שב בתשובה – הנטייה הטבעית תהיה להירתע ממנו ולהתייחס אליו כ"סוג ב' ", ואף כן תהיה נטייתו הטבעית להתייחס לעצמו, אולם באמת לא כן דרך ה' אלא לאחר ששב החוטא מדרכו הרי נהפך הוא לאיש אחר והינו אהוב ונחמד וקרוב וידיד כלשון הרמב"ם.
הנביא יחזקאל הוצרך להתווכח עם בני דורו וללמדם את מעלת התשובה (יחזקאל פרק יח), ואף לגבי דוד לימדונו חז"ל שלא היה ראוי לחטוא אלא שהתגלגל הדבר כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה.
בן מיכאל כתב:יש ויכוח מעניין בין חוקרי מקרא שונים אם בת שבע רחצה על הגג בכונה שיראנה דוד.
שומע ומשמיע כתב:בן מיכאל כתב:יש ויכוח מעניין בין חוקרי מקרא שונים אם בת שבע רחצה על הגג בכונה שיראנה דוד.
להבדיל
ראיתי מביאים מדרש מפורש בגנזי שכטר-א עמוד166.
בן מיכאל כתב:יש ויכוח מעניין בין חוקרי מקרא שונים אם בת שבע רחצה על הגג בכונה שיראנה דוד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 132 אורחים