עכבר שחצי אדמה כתב:מהיכן ברור לך כל כך שאין השפלה מכוונת. אם זה נפש החייתית או נפש של בעלי חיים שניהם כל רחוקים מתרגום מדוייק שזה זועה...
מעט דבש כתב:
'פודער' לכאורה היא אבקה.
איזו אבקה מדובר?
מעט דבש כתב:
מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
מעט דבש כתב:
מה פירוש המילים:
'שמאדין'
סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
משקפות.
סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:
מה פירוש המילים:
'שמאדין'
המלה היא אויסשמאדין - להעביר על דת, להביא לשמד.
מעט דבש כתב:סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
משקפות.
לפי ההקשר אין הכונה למשקפות. אבל אולי הוא מאותו שורש, והכונה להשקיף, להשגיח על הילדים.
מעט דבש כתב:סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:
מה פירוש המילים:
'שמאדין'
המלה היא אויסשמאדין - להעביר על דת, להביא לשמד.
כמובן שזו ההבנה הראשונית, הבעיה היא שמדובר על תינוקות בעריסה, ולא כ"כ מובן הביטוי (אולי הכוונה לקלקל את היהדות).
סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
משקפות.
לפי ההקשר אין הכונה למשקפות. אבל אולי הוא מאותו שורש, והכונה להשקיף, להשגיח על הילדים.
גם לי לא ממש ברור ההקשר, אבל לכאורה אין קשר להשקפה והשגחה. רעפלעקטירן זה לשקף, להחזיר אור (מן רפלקציה, שהיא מלה לטינית).
מצאתי כעת באיזה מילון שיש למלה זו ביידיש גם מובן של להיות מוכן למשהו. אינני מכיר מובן זה.
סגי נהור כתב:מעט דבש כתב:
מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
משקפות.
מעט דבש כתב:
מה פירוש 'רעפלעקטירען'.
מעט דבש כתב:
מה זה 'מיגיהער'?
מעט דבש כתב:מה זה 'שפאר'?
כל דבר שהישראל אסור לעשותו, אסור גם כן על ידי אינו יהודי. ומכל מקום בימי החרף, כיון שמתרין להסיק את התנור כדי לחמם את הבית על ידי אינו יהודי, - כמו שאכתב לקמן סי' צ' סעיף יח, נוהגין שהאינו יהודי מעמיד את התבשילין שנצטננו, על התנור קדם שהוא מסיקו, ואחר כך מסיקו. דכיון שאין הכונה בהסקה זאת לחמם את התבשילין, אלא לחמם את הבית, יש מתירין. ודוקא שיעמידם קדם ההסקה ולא אחר כך. ופשיטא שאם אין הכונה בהסקה בשביל הבית אלא בשביל התבשילין, ודאי אסור בכל ענין. ויש אוסרין אפלו אם הכונה היא בשביל לחמם את הבית. ואף -על- פי שהמנהג כהמתירין, מכל מקום כל בעל נפש יש לו להחמיר על עצמו במקום שאין שם צרך כל כך. ומכל -שכן באותן תנורי ברזל העשויין לבשל עליהן תמיד - שפאר קיכע, אע"פ שמסיקים בהן בשבת לצרך חמום הבית, וגם האינו יהודי מעמיד עליו את התבשילין קדם ההסקה, מכל מקום הירא את ה' ימנע מזה
חד ברנש כתב:אני מודה לך מאוד מאוד על טרחת ההעתקה והתרגום! תבורך!
(אותיות צו"ר לפעמים קשות לפיענוח)
חד ברנש כתב:ליום אחרון: אללע תפלות הנאמרים על בית הקברות [...], ב, 'דיני הרוג ואיזה נקרא דם הנפש', פראג תקצ, דף סג ע"ב - סד ע"א.
גם לנהרגים בר מינן ח"ו, במכת חרב או במשרפות קנה שקורין 'ביקס'... מניחים אותו במלבושיו כפי שנמצא, בר מינן... ונותנים בידו סכינים שחורים. דהיינו, גלינגען ניתן לו בתוך ידו, והשטיילען אין דער הייך.
אישצפת כתב:איני מבין באידיש בכלל.
אבל אולי הצעה קטנה אפשר שהאות ק מתחלפת באות ג? אם כן פירוש תיבת קלינגען הוא טבעת (לכל הפחות במופיע בתרגום גוגל).
שברי לוחות כתב:אישצפת כתב:איני מבין באידיש בכלל.
אבל אולי הצעה קטנה אפשר שהאות ק מתחלפת באות ג? אם כן פירוש תיבת קלינגען הוא טבעת (לכל הפחות במופיע בתרגום גוגל).
רינג ברינג נתחלף להם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 155 אורחים