שבענו מטובך כתב:ר' שמואלייזר, אולי יש לזה שייכות עם מה שכתוב כאן?
ושא_נס כתב:מעבר לתוספת "קדמונים", עיקר הענין בדפוס בסיליאה הוא ההסתרה של הסיפא של המאמר "ואחד כל העולם כולו", מחקו זה והסתפקו ב"וגו'" (לא בדקתי כעת אם יש דפוסים שנמשכו על פיהם).
בירושלמ': כת': והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה – ברומא נוהגין (הוו) [חגה] - פי' שהיו נוהגין אבלות מראש חדש ועד התענית, דהיינו ח' ימים, היינו חגה. ציפוראי נוהגין חדשה - כל החדש. טבריה נוהגין שבתה, דטבריא נהוגי כרבנן דצפורי.
עדיאל ברויאר כתב:בהלכות ריצ"ג הל' ט' באב מצוטט ירושלמי:בירושלמ': כת': והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה – ברומא נוהגין (הוו) [חגה] - פי' שהיו נוהגין אבלות מראש חדש ועד התענית, דהיינו ח' ימים, היינו חגה. ציפוראי נוהגין חדשה - כל החדש. טבריה נוהגין שבתה, דטבריא נהוגי כרבנן דצפורי.
לפנינו בירושלמי: דרומאי (כך גם בכ"י ליידן ובקטע גניזה מזרחי: שרידי הירושלמי עמ' 182). וכן ברמב"ן (תורת האדם, שער האבל, ענין אבלות ישנה) ובכפתור ופרח (פרק י). אבל בער רטנר (אהבת ציון וירושלים, תענית, עמ' 108), העדיף את הנוסח שבריצ"ג (הוא הכיר את הנוסח הנדפס: ברומי), משום שיוספוס מזכיר עיר בגליל שנשאה שם זה. בכפתור ופרח מפרש דרומאי – יהודה. אבל מהדיר הערוך השלם (ערך דרום, ח"ג עמ' 154-149) האריך לטעון שיש בחז"ל שני "דרום" – א. שם עיר בגליל. ב. הנגב ביהודה. אם דבריו נכונים, מסתבר שלפי שתי הגרסאות הכוונה כאן לעיר בגליל.
לוצאטי כתב: א. בסתם הדרום אצל חז"ל הוא המחוז הדרומי של היישוב בזמנם - אזור ירושלים ודרומה של ירושלים, ולא הנגב. מקופיא לא ראיתי אצל קוהוט משהו שלא מתיישב עם ההנחה הזו.
בברכה המשולשת כתב:לוצאטי כתב: א. בסתם הדרום אצל חז"ל הוא המחוז הדרומי של היישוב בזמנם - אזור ירושלים ודרומה של ירושלים, ולא הנגב. מקופיא לא ראיתי אצל קוהוט משהו שלא מתיישב עם ההנחה הזו.
למיטב זכרוני, סתם "דרום" היא לוד
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 332 אורחים