שמואל דוד כתב:תוספות ד״ה ועל רוב אחד בעוף - י״מ דדריש בגימטריא כו׳.
וקשה שהרי אין זה גימטריא רק נוטריקון וצ״ע בזה.
שייף נפיק כתב:ד ב
''מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים''
צ"ב והאיכא עובדיה? וצ"ל דיש יוצא מן הכלל, וידןע הכלל שכל מקום שכתוב 'כל' הכוונה לרוב אא"כ נאמר כל כולו.
ועיין.
ביקורת תהיה כתב:שמואל דוד כתב:תוספות ד״ה ועל רוב אחד בעוף - י״מ דדריש בגימטריא כו׳.
וקשה שהרי אין זה גימטריא רק נוטריקון וצ״ע בזה.
ברייתא בפרק הישן: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תּוֹרָה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים, קַלִּים וַחֲמוּרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת, שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים, מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין, מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן.
רש"י: וְגִימַטְרִיָּאוֹת - דְּבָרִים הַלְּמֵדִין בִּלְשׁוֹן גִּימַטְרִיָּא, כְּגוֹן 'שֵׁשַׁךְ' – 'בָּבֶל' בְּאַ"ת בַּ"שׁ; 'כַּשְׂדִּים' - 'לֵב קָמָי' בְּאַ"ת בַּ"שׁ; 'סָהֲדָה' - 'מָנוֹן' בְּאַ"ט בַּ"ח. וְכֵן לְפִי מִנְיַן הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן סְתַם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם מִ'קָּדוֹשׁ יִהְיֶה', 'יִהְיֶה' בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשִׁים הָווּ:
פֵּרוּשׁ, קוּנְטְרֵיקוֹן הַהֶגְמוֹן אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּקֻּנְטְרֵס 'אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל'. וּבְכָל דּוּכְתֵי דְּאִיכָּא 'וְעוֹד שְׁאֵלוֹ' עֲלֵהּ קָאֵי, וְאַף עַל גַּב דְּלָא מַיְתֵי הָתָם.
ההוא דאמר כתב:כז, א
מדוע יש דין לשחוט את כל הסימן בעוף - ולא סגי ברובו ככולו
השוחט דיעבד אין לכתחילה לא. ובגמ' מוקי לה בתירוץ הראשון בשוחט סימן אחד בעוף.
וברש"י ד"ה [אאחד בעוף]. משום הרחקה לעבירה דלמא אתי למיעבד רובא דחד.
וצריך עיון, דהלא כיון דקיי"ל בכל דוכתא דרובו ככולו, אם כן מה לי בכך שישחוט רק רוב סימן אחד בעוף, כיון דכל מה שמעכב הוא סימן אחד, וכאשר שחט את רובו הרי הוא כשחיטת כולו, וצ"ע.
ביקורת תהיה כתב:ב. אם השאלה על אודות בריאת העופות אינו מובאת בבכורות, מדוע זה אומר רש"י 'שְׁאֵלוֹ קוּנְטְרֵיקוֹן הַהֶגְמוֹן אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן בִּבְכוֹרוֹת', והלוא שם מובאות שתי שאלות בלבד, וכי שתים יִקָּרֵא הרבה?
שמואל דוד כתב:לב.
לא הוה בדיחנא בחביבי דאישייליה כו׳
ועיין רש״י דלא היתה דעתו גסה בדודו רבי חייא ולא היה רבי חייא בסבר פנים עמו כו׳
וראיתי בספר נתן פריו שהעיר ממשנה באבות ״לא הביישן לומד ולא הקפדן מלמד״ וצ״ע
שמואל דוד כתב:לב.
לא הוה בדיחנא בחביבי דאישייליה כו׳
ועיין רש״י דלא היתה דעתו גסה בדודו רבי חייא ולא היה רבי חייא בסבר פנים עמו כו׳
וראיתי בספר נתן פריו שהעיר ממשנה באבות ״לא הביישן לומד ולא הקפדן מלמד״ וצ״ע
שמואל דוד כתב:לא:
השחיז את הסכין ועף כו׳
קשה לי מדוע קתני מתניתין שהשחיז את הסכין, הול״ל שהיה עף כו׳ ומה איכפת לן מה היתה סיבת העייפות וצ״ע.
אביר הרועים! כתב: לענ"ד אלו ב' ציורים נפרדים.
בקרו טלה כתב:אביר הרועים! כתב: לענ"ד אלו ב' ציורים נפרדים.
עי' ר"י מלוניל הע' 112 ובתורת המאור הע' 68
שמואל דוד כתב:לט:
רש״י ד״ה רצה לשחק בה -״וא"ר חננאל הלכה כר"ש שזורי״
אשמח למקור לדברי רש״י ז״ל.
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵשׁ נָשִׁים מְקַבְּלוֹת פְּרָס מִבַּעְלֵיהֶן, וַחֲמִשָּׁה עֲבָדִים מְקַבְּלִין פְּרָס מֵרַבֵּיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה מַתִּיר בְּנָשִׁים וְאוֹסֵר בַּעֲבָדִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מַתִּיר בַּעֲבָדִים וְאוֹסֵר בְּנָשִׁים.
שמואל דוד כתב:מא.
רש״י ד״ה ורב נחמן כו׳ דהא ר׳ יהודה בן בבא פליג כו׳. לכאורה הול״ל ״רב יהודה בן בתירא״ שנזכר קודם בגמרא. ואולי היה כתוב ברש״י ׳ב״ב׳ והסופרים טעו בזה.
ביקורת תהיה כתב:בפרק רבי ישמעאל קודם רבי יהודה בן בבא את רבי יהודה בן בתירא ('וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּירִין מִשּׁוּם שְׁנֵי דְבָרִים'), ומן הסתם היתה כן הגירסא לפני רש"י גם כאן. אך באמת דין הקדימה לרבי יהודה בן בתירא, כדתניא בפרק הדר:מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵשׁ נָשִׁים מְקַבְּלוֹת פְּרָס מִבַּעְלֵיהֶן, וַחֲמִשָּׁה עֲבָדִים מְקַבְּלִין פְּרָס מֵרַבֵּיהֶן, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה מַתִּיר בְּנָשִׁים וְאוֹסֵר בַּעֲבָדִים, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מַתִּיר בַּעֲבָדִים וְאוֹסֵר בְּנָשִׁים.
אהרן תאומים כתב:בכתב יד פארמה כתוב בן בבא לא בר"ת
שמואל דוד כתב:יישר כח. אולם לפי זה צ״ל ״חנינא״ ולא ״חננאל״.
הראיה מכך שדעתו של רבי יהודה בן בתירא מופיעה ראשונה, ולאחריה - דעתו של רבי יהודה בן בבא.שמואל דוד כתב:מה הראיה מאותו ברייתא?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 83 אורחים