איסתרא בלגינא כתב:דברי ברכה אדבר. לאשר חיילים לאורייתא יגבר. סיני מפרק הרים ומשבר. החכם הכולל החבר. אשר בכינוי שם "אורייתא" ידבר. להולדת בנו במז"ט יום ג' שעבר ט"ז אב.
יה"ר שיזכה להכניסו לבריתו של א"א בעתו ובזמנו. ללמדו תורה כדינו. ועוד כזבולן בן דן מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות את כולם יחרות בנשתוונו. לגרוס הדק בעיונו. ולהכניסו לחופת חיתונו. ולגדלו למעשים מרוצים לקונו. אמן כי"ר.
אוצר החכמה כתב:ברכת מזל טוב גם ממני, יזכו אביו ואמו להכניסו לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה לחופה ולמע"ט
ישראל הר כסף כתב:מזל טוב!!!
שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך רוב נחת ושלווה.
נוטר הכרמים כתב:ברכות מאליפות, תזכו לגדלו ל'אורייתא' ולכל מילי דמיטב.
שבטיישראל כתב:מז"ט ורוב נחת דקדושה
תודה רבה ידידים, הן עתה ראיתי ברכותיכם.
יחולו ברכות על ראשיכם.
ושלא תהיה הקפצת האשכול לחינם, אעתיק כאן איזה דבר שכתבתי זה מכבר [בפתיחה לספרי הא'], שאולי יועיל קצת.
"שְׂפָתַי שֶׁבַח מְמַלְּלוֹת, לָאֵל נוֹרָא עֲלִילוֹת, וּפִי מָלֵא תְּהִלּוֹת. בְּעָמְדִי בְּפֶתַח סִפְרִי זֶה רֵאשִׁית עוֹלֵלוֹת, פֵּרוֹת בְּשֵׁלוֹת וכו' ...לְפִי מִדּוֹת נַעֲלוֹת, לְהַעֲלוֹת אָדָם מַעְלָה מַעְלָה בַּמַּעֲלוֹת, וְלִמְשׁוֹת מִמְּצוּלוֹת עַל יָדָם נְפִילוֹת, לְהוֹצִיא מִן הַלֵּב דְּרָכִים אֲפֵלוֹת, וּלְיַשֵּׁר בְּדַרְכֵי ה' סְלוּלוֹת, לְרַפֵּא כָּל מִינֵי מַכּוֹת וְחַבָּלוֹת, עַל יְדֵי הַיֵּצֶר נַעֲשׂוּ - וּפָנָיו צוֹהֲלוֹת, מֵהַצְלָחָתוֹ לִקְשֹׁר עוֹד בְּרִיּוֹת אֻמְלָלוֹת, בְּאֵין סְפֹר שַׁלְשְׁלוֹת, לְהַפִּילָם עָמֹק בְּרֶשֶׁת הַקְּלָלוֹת, וּלְסָבְבָם בְּמָבוֹךְ הַתְּעָלוֹת. בַּאֲשֶׁר פָּנָיו מְכֻסּוֹת רְעָלוֹת [הוא השטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות ב"ב ט"ז ע"א], וּשְׂפָתָיו תָּמִיד מְמַלְּלוֹת [כך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו לך עבוד עבודת כוכבים. נדה י"ג ע"ב]: אַתָּה בֶּן אָדָם - עַד מָתַי פָּנֶיךָ חֲרוּלוֹת [כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים. משלי כ"ד ל"א], יוֹרְקִים הֵם תָּמִיד לָעוֹלָם יְלָלוֹת, וְגוּפְךָ יוֹשֵׁב הַרְבֵּה בְּבָּטָלוֹת? קוּם שְׁמַע לַעֲצָתִי רַבַּת הַתּוֹעָלוֹת!, בְּרַח לְךָ מִכָּל מִינֵי אֳהָלוֹת [הם בתי מדרשות. ויעקב איש תם יושב אוהלים], לַשָּׁוְא הֵמָּה מְמַלְּלִים בְּקוֹלוֹת, כָּל מִינֵי דִּבְרֵי הִלּוּלוֹת, וְנַפְשָׁם וְגוּפָם לַשָּׁוְא עֲמֵלוֹת, וְהִנָּם מְלֵאִים הַרְבֵּה חֲלָלוֹת. לֵךְ קַח לְךָ רְחֵלוֹת, וּבָּלֵה יָמֶיךָ בַּאֲכִילַת מַאֲכָלוֹת, שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ סַלְסִלּוֹת, וּמָלֵא אֶת יָדֶיךָ דָּמִים וּגְזֵלוֹת, אוֹ שֶׁמָּא נַסֵּה כֹּחֲךָ בַּמַּזָּלוֹת, וְעָל יָדָם תִּבְנֶה שִׁבְעָה הֵיכָלוֹת, מְלֵאִים כֶּסֶף וְזָהָב כַּחוֹלוֹת, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם מְשׁוּלוֹת, וּבַזֶּה תִּמְצָא לְנַפְשְׁךָ הַצָּלוֹת, מִכָּל שְׁאָר בֶּהָלוֹת. וּבִנְפֹל הָאָדָם בְּאוֹרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת, דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת וּשְׁאָר מְעִילוֹת, עוֹלֶה הוּא [היצה"ר]. לְמַעְלָה וּמֵעִיד בְּמִילוֹת; זֶה הָאָדָם כֻּלּוֹ קַלְקָלוֹת, וְנוֹטֵל הוּא רְשׁוּת מְעִילַת כָּל הָעִלּוֹת, וְיוֹרֵד וּמַרְבֶּה לָאָדָם סֶבָלוֹת [במתניתא תנא: יורד ומתעה ועולה ומרגיז, נוטל רשות ונוטל נשמה. ב"ב טז ע"א], אַךְ אַתָּה בֶּן אָדָם לֹא תֹּאבֶה לְקוֹל אֱוִילוֹת [כמו: גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב. משלי יז כח], וְלֵךְ לְךָ לְבַשׁ שְׂמָלוֹת [משום הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל], וְשָׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת, לָה' הוּא הַמֵּשִׁיב לְכָל שְׁאֵלוֹת, הוּא הַמְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאָלוֹת, שֶׁיִּפְקַח עֵינֶיךָ בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת, לִמְצֹא כַּמָּה וְכַמָּה מְחִילוֹת, לְמַלֵּט נַפְשְׁךָ מִכָּל גֵעָלוֹת, פְּגִימוֹת וּבְחִילוֹת, שֶׁקֶר הַחֵן וּשְׁאָר יַבָּלוֹת, אֲשֶׁר אֵינָם בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ בְּלוּלוֹת, וְלֹא בְּתוֹרַת ה' טְבוּלוֹת".